חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
פיחטוב אולג נ. משרד הפנים
העותר ביקש למנוע את הרחקתו מישראל ולהכיר בזכותו לאזרחות מכוח חוק השבות, וכן לאפשר לו לשהות בישראל לצורך גיור.
יורי אורבנביץ' נ. משרד הפנים, מנהל אוכלוסין
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותם הישראלית בטענה שהושגה במרמה ובאמצעות מסמכים כוזבים.
סופיה מקסימוב נ. משרד הפנים, מנהל האוכלוסין
העותרות ביקשו להכיר בזכאותן לעלות לישראל ולהירשם כיהודיות מכוח חוק השבות, לאחר שמשרד הפנים סירב לבקשתן בטענה כי המסמכים שהגישו מזויפים.
תומר נמוק גולייב נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה לפי חוק השבות, אך שר הפנים סירב בשל עברו הפלילי של העותר שצבר לאחר כניסתו לישראל.
טסאי טספו נ. שר הפנים
עתירה נגד הכללת העותרות ב"רשימת מוגבלי הטיפול" של משרד הפנים ונגד חוקיות הנוהל.
ויקטור לפקה נ. משרד הפנים
העותרים עתרו נגד החלטת משרד הפנים לסרב להכיר בזכאותם לשבות ולגרש את העותר לאוקראינה, תוך טענה כי הגירוש מהווה הסגרה דה-פקטו ללא הליכי הסגרה כדין.
דוד אדישווילי נ. מינהל האוכלוסין - משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות, לאחר ששתי עתירות קודמות בעניינו נדחו בשל אי-הוכחת יהדותו.
סרגיי פרידמן נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ולשחררו ממשמורת בה הוא מוחזק לאחר הרשעה בפלילים.
סבטלנה קובלבסקי נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות מכוח חוק השבות כנכדה ליהודי, ולחלופין לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בשל קשר משפחתי עם בני זוג ישראלים.
FLOARE BARTOK נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד של תושבת או אזרחית בישראל וכן להאריך את אשרת השהייה שלה כעובדת זרה.
דניס ציקלוב נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת שר הפנים שלא להעניק מעמד בישראל לעותר 1.
סרגיי שוודין ו-2 אח' נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא להעניק מעמד לעותרים על בסיס חוק השבות או שיקולים הומניטריים.
גנאדי יגודייב נ. מדינת ישראל
ערעור על פסק דין שהכריז על המערער כבר-הסגרה לפדרציה הרוסית.
ויטלי גיטליץ נ. שר הפנים
עתירה נגד סירוב שר הפנים להעניק אשרת עולה לעותר בשל עברו הפלילי.
מדינת ישראל - משרד הקליטה נ. חנה כנרת ספיר
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכיר במשיבה כ'קטינה חוזרת' הזכאית להטבות כלכליות, למרות עברה הפלילי והימלטותה מאימת הדין בארה"ב.
דוניה עאבד נ. שר הפנים
העותרות ביקשו להשיב להן את אזרחותן הישראלית ותעודות הזהות שנשללו מהן עקב מעברן להתגורר באזור יהודה ושומרון, וכן דרשו השבה רטרואקטיבית של האזרחות.
חיים הרמן ברגר נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה לדיון נוסף בשאלה האם העותר הוא 'תושב ישראל' לצורך תחולת הסייג להסגרה בחוק ההסגרה.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. ממשלת ישראל
העותרת ביקשה להורות לממשלה למנות נציגים ערבים למועצת מקרקעי ישראל כדי להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית.
דוד אדישווילי נ. מינהל האוכלוסין - משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, לאחר שנדחה על ידי משרד הפנים בשל חשד לזיוף מסמכים.
קוזקוב אולגה נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו למנוע פגיעה באזרחותם הישראלית ולהשיב מסמכים שנתפסו על ידי משרד הפנים עקב חשד לזיוף.