חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
יורי מקסימצ'וק נ. משרד הפנים
העותר ביקש להורות למשרד הפנים לשחררו ממעצר ולאפשר לו להשלים הליכי התאזרחות מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, למרות שהותו הבלתי חוקית בארץ.
אלן א.וינשטיין נ. עו"ד אפרים פוקס כנאמן על נכסי המנוח בנימין
ערעור יורשים על החלטות בית המשפט המחוזי שלא לפטר נאמן על עזבון המנוח ולא לאפשר להם להשתחרר מתנאי הצוואה.
גנאדי נימושין נ. משרד הפנים - מנהל האוכלוסין
העותרים ביקשו למנוע את גירושם מהארץ ולחייב את משרד הפנים להעניק להם אזרחות ישראלית לאחר שבוטלו אשרות העולה שלהם בשל חשד למצג שווא בנוגע ליהדותו של העותר.
חיים ברגר נ. היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארה"ב, בטענה כי הוא אזרח ותושב ישראל הזכאי להגנה בחוק ההסגרה.
ג'ורדן מקלאוד נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל תעודת עולה לפי חוק השבות ואשרת שהייה בישראל, ונדחו על ידי משרד הפנים.
סמיון רביניקוב נ. שר הפנים
בקשה לדיון נוסף בשאלה האם בן זוג לא יהודי של יהודי אזרח ישראל זכאי לזכויות מכוח חוק השבות.
רשת גני חב"ד בארץ הקודש נ. שר החינוך
העותרת ביקשה לחייב את משרד החינוך לממן את הוצאות הפעלת 'חוק יום חינוך ארוך' בגני הילדים שלה, בטענה כי החוק חל עליהם וכי אי-מימונם מהווה הפליה.
מלשקביץ נטליה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לבטל את החלטת משרד הפנים שלא להעניק לה תעודת עולה, בטענה שהיא יהודייה.
ולדימיר קרסאנוב נ. שר הפנים
העותר ביקש להנפיק לו תעודת זהות חדשה לאחר שאזרחותו בוטלה בשל טענה לנישואין פיקטיביים.
אולגה סבלצ'נקו נ. מנהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להורות למשיב להעניק להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בהתבסס על טענה למוצא יהודי של העותרת.
. עאדל קעדאן נ. . מנהל מקרקעי ישראל
העותרים טוענים כי המדינה מפלה אותם לרעה בכך שהיא מקצה קרקעות לסוכנות היהודית המקימה יישובים המיועדים ליהודים בלבד.
זכריה צדיק נ. שר הפנים
העותר ביקש לבטל צו גירוש שהוצא נגדו ולקבל אזרחות ישראלית או רישיון לישיבת קבע בשל זיקה לישראל וחשש לחייו במצרים.
פבאלואיה קרלו נ. שר הפנים - משרד הפנים
עתירה לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל עבור קטין שנולד בארץ, מכוח מעמדו של אביו ותקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל.
פטר פרקש נ. שר הפנים
העותר ביקש אשרת שהייה לצורך גיור וכן תיקון פרטים אישיים במרשם האוכלוסין.
עלי חג'אזי נ. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל
העותר ביקש פטור מבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בהתבסס על ניסיונו המקצועי באזור יהודה ושומרון.
קסה מהרטה נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח אירוסיו לאזרחית ישראלית וכן אזרחות מכוח חוק השבות.
אלקסיי ספיצ'ין נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית ותעודת עולה מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית.
אלכסנדר קניאז'ינסקי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין פרשיות מרמה, זיוף מסמכים, נישואים פיקטיביים להשגת אזרחות ושיבוש הליכי משפט.
איתמר תאמראת נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית לפי חוק השבות.
שמואל שינביין נ. היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארה"ב, בטענה כי הוא אזרח ישראלי ועל כן חל עליו סייג האזרחות בחוק ההסגרה.