חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
בולאט מילושב נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותם שניתנה מכוח חוק השבות בשל טענות לזיוף מסמכים.
אולגה צ'יורני נ. שר הפנים מדינת ישראל-משרד הפנים/הלשכה למנהל
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות או רישיון ישיבה מטעמים הומניטריים.
גורג ניקולאי פרידה נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית עתירה למתן אשרת קבע בישראל למערער השוהה בארץ שלא כדין, בטענה לקשר זוגי עם אזרחית ישראלית.
צ'קיזוב אינה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף קבלת מעמד מכוח נישואין לאזרח ישראלי.
מדינת ישראל - משרד הפנים נ. פאדי סולימאן אודה סלאמה
ערעור על פרשנות סעיף 13ו לחוק הכניסה לישראל בשאלת שיקול הדעת של הממונה על ביקורת הגבולות לשחרור שוהה שלא כדין ממשמורת לאחר 60 יום.
דריה שרייבמן נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בהיותו נכד ליהודי, לאחר שהוצא נגדו צו הרחקה.
אלה-אונית יוחננוף מטיר נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להעניק מעמד בישראל לעותר 2, תושב השטחים, מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, תוך הסתמכות על חוק השבות.
תאיס טושביים נ. שר הפנים
האם גיור שנערך מחוץ לישראל על ידי זרמים לא אורתודוקסיים מוכר לצורך חוק השבות עבור מי ששהה בישראל כדין.
דלאל עטא מוחמד חמדאן נ. ממשלת ישראל
ערעור על החלטת שר הפנים להפסיק הליך מדורג לקבלת מעמד בישראל בשל טענות פליליות, למרות זיכוי המערער בהליך פלילי.
אללה ורסקיין נ. שר הפנים
העותרות ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותרת 1 היא נינה של יהודי.
טטיאנה לשנקו נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיה לאזרח ישראלי, לאחר שעתירה קודמת שלה נמחקה בהסכמה תוך התחייבות לעזוב את הארץ.
יגיל ויינגרטן נ. לשכת הגיוס תל השומר-מדור תנועה
העותר ביקש לבטל או לדחות את מועד גיוסו לצה"ל בטענה שמרכז חייו ביפן.
סרגיי ארטמייב נ. משרד הפנים
העותר ביקש למנוע את גירושו מארץ ולהסדיר את מעמדו כעולה מכוח חוק השבות או מטעמים הומניטריים.
עמותת הרופאים למען זכויות אדם נ. שר האוצר
העותרים ביקשו לבטל תיקון לחוק הביטוח הלאומי השולל זכויות סוציאליות מבעלי אשרות שהייה זמניות וקובע תקופת המתנה לזכאות.
אלכסיי פרוסקורוב נ. שר הפנים, מר אברהם פורז
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לזכאית שבות, לאחר שרשות האוכלוסין סירבה להכיר במעמדו בשל היעדר חיי זוגיות כנים.
גרגורי זפרידי נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין
העותר ביקש לקבל אזרחות ומעמד של עולה לפי חוק השבות מבלי שמיצה הליכים מול רשויות המדינה.
שרונה שטשוילי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק אזרחות ישראלית לבנה של העותרת שנולד מחוץ לישראל.
אולסיה אנטונוב נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להכיר בה כאזרחית ישראלית מכוח חוק השבות, לאחר שקיבלה מעמד של תושבת קבע.
אירינה פלדמן נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של תושב קבע בישראל לאחר שסורבו על ידי משרד הפנים.
לדה סמוילוב נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים ואזרחות ישראלית מכוח סעיף 4א לחוק השבות כבני משפחתו של יהודי, לאחר שהתא המשפחתי התפרק.