חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
מר ניקולאס גוארינו נ. שר הפנים
עתירה להכרה בגיורו של העותר לצורך עלייה לישראל לפי חוק השבות.
מדינת ישראל-משרד הפנים נ. מזויבה ורה
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי במסגרת הליך ביזיון בית משפט, בנוגע לאופן מתן מעמד הומניטרי לאם זרה של אזרחיות ישראליות.
ולדימיר קירסנוב נ. משרד הפנים בתל אביב
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותו ותעודת העולה שלו בשל טענה לנישואים פיקטיביים.
עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. שר הפנים
ג'ורג'ליאני ווחטנג נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים בשל מצבו הרפואי של אביו, לאחר שנדחתה בקשתו לאזרחות מכוח חוק השבות.
צביון איבורה נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית או מעמד של תושב קבע מכוח חוק הכניסה לישראל, חוק השבות וחוק האזרחות.
דוד אדגו קסה נ. שר הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותו הישראלית שניתנה לו בעבר, בטענה כי הוא זכאי לה מכוח נישואיו או מכוח גיורו.
מדינת ישראל נ. אבנר אורן
ערעור המדינה על פסיקת בית המשפט המחוזי שביטלה את דרישת משרד הפנים ליציאת בן זוג זר השוהה שלא כדין מהארץ כתנאי לבחינת בקשת הסדרת מעמדו כידוע בציבור.
ילנה נייזוב נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
מרטין פציו נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך עתירתו נדחתה בשל הגשת מסמכים מזויפים.
סוזאנה בוריאן נ. משרד הפנים-שר הפנים
העותרת ביקשה להכיר בה כיהודיה לצורך קבלת מעמד בישראל, ולחלופין לקבל אשרת ישיבה מטעמים הומניטריים.
יהונתן פולארד נ. הרשות לאסירי ציון
העותר ביקש להכיר בו כ'אסיר ציון' מכוח חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992, בשל מאסרו בארה"ב בגין ריגול לטובת ישראל.
נטליה וזניק נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרות ביקשו לאשר את כניסתה של העותרת 2 לישראל ולהסדיר את מעמדה.
טטיאנה רשיטילובסקיה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותה של העותרת 1 לאזרחות או תושבות קבע בישראל מכוח איחוד משפחות.
סימנוביץ מילנה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות לאחר שאמה נישאה ליהודי והיא אומצה על ידו.
ג'ניה שמיס נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לבטל החלטה שלא להאריך את אשרת השהייה שלה ולקבל אזרחות ישראלית לאחר פטירת בעלה הישראלי.
אנה ברושצ'ר נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד של עולה מכוח סעיף 4א לחוק השבות בהיותה רשומה כבתו של יהודי, למרות שאינה בתו הביולוגית ולא עברה הליך אימוץ.
שלווה גבוניה נ. מדינת ישראל
העותר ביקש להסדיר את מעמדו בישראל מכוח חוק השבות כבן לאם יהודייה.
לריסה דיוגובסקי, ד"ר נ. מדינת ישראל
העותרות ביקשו לקבל אשרת עולה עבור העותרת 2, אמה של העותרת 1, מכוח חוק השבות.
פרדריק גודישו נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים חדשים מכוח גיור רפורמי בחו"ל, ולאחר שהמשיב נעתר לבקשתם לפנים משורת הדין, נותרה מחלוקת בשאלת פסיקת הוצאות המשפט.