חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
לודמילה אלכסנדרובה נ. משרד הפנים -מנהל האוכלוסין
ערעור על דחיית עתירה למתן מעמד בישראל להורה קשיש מטעמים הומניטריים ורפואיים.
עיסא נאיף נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד ושהייה בלתי חוקית בישראל.
מדינת ישראל נ. טאנדי מטמבו
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר ממשמורת שוהה שלא כדין שסירבה לשתף פעולה עם הליכי הרחקתה.
פאדי זהאדה נ. מדינת ישראל
העותר ביקש להשתחרר ממשמורת בישראל בטענה כי אמו אזרחית ישראל וכי הוא שוהה בארץ מגיל 11.
טטיאנה נתנוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל מטעמים הומניטאריים ומכוח נישואיה לאזרח ישראלי.
סאמר סיורי נ. מדינת ישראל
המערער הגיש ערעור על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות.
גלורי אסטרופגין נ. שר הפנים
ערעור על החלטת שר הפנים שלא להאריך את רישיון העבודה של עובדת זרה בתחום הסיעוד לאחר פטירת מעסיקתה.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי לאשר את מעצרם של המערערים מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תוך תקיפת חוקתיות החוק והתאמתו למשפט הבינלאומי.
אילינה ג'יליזגלו נ. משרד הפנים , מנהל האוכלוסין
ערעור על דחיית עתירה לביטול צו הרחקה של שוהה בלתי חוקית הטוענת לנישואין לאזרח ישראלי.
נאפז אבו עראם נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של שהייה בלתי חוקית, נהיגה ללא רישיון וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
מוחמד חדורה נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החמרת עונשי מאסר בגין חברות בכנופיית גנבי רכב.
נסים חגאזי נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החמרת עונשי מאסר בגין חברות בכנופיית גנבי רכב והברחתם לשטחי הרשות הפלסטינית.
צפאא ראשד נ. משרד הפנים -סניף חדרה
העותרים ביקשו לאשר בקשה לאיחוד משפחות ולהעניק לעותר אזרחות ישראלית, לאחר שנדחו על ידי משרד הפנים בשל עבודתו כשוטר ברשות הפלשתינית.
עלאא רג'אח נ. מדינת ישראל
ערעור על גזר דין בעניין תנאי המאסר המותנה שהוטל על המערערים בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל.
מדינת ישראל נ. Bueno Gemma
ערעור המדינה על פסק דין שהורה להאריך אשרת עבודה לעובדת זרה סיעודית שלא עמדה בתנאי החוק.
מדינת ישראל נ. מחמד מטור
ערעורים הדדיים על חומרת וקולת עונשי מאסר שהושתו על נאשמים בגין חטיפת קטין.
כריסטין ברו נ. משטרת ישראל
העותרת ביקשה לבטל את התנאים שהציב משרד הפנים לכניסתה לישראל לאחר שסורבה כניסתה במעבר הגבול בטאבה.
עמותת רופאים לזכויות אדם נ. מפקד כוחות צה"ל בעזה ,אלוף פיקוד
העותר ביקש לאפשר לו להיכנס לישראל מרצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי מציל חיים בבית חולים איכילוב, חרף סירוב המשיבים בשל שיקולים בטחוניים.
ג'בארין אמאל נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור העותר, תושב האזור, מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, בניגוד להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל.
גלינה מוסקליוב נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרים מעמד בישראל מכוח חוק השבות.