חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
מדינת ישראל נ. חיסין געאביץ
האם קיימת חובת שימוע מוקדם למבקשי איחוד משפחות שסורבו מטעמים ביטחוניים.
מדינת ישראל-משרד הפנים נ. אחלאם אבו גאליה
האם קיימת חובת שימוע מוקדם למבקשי איחוד משפחות תושבי איו"ש בטרם דחיית בקשתם מטעמים ביטחוניים.
מסארווה חירי נ. שר הרווחה
העותר מבקש כי תוכן עבורו תוכנית שיקום על ידי הרשות לשיקום האסיר לאחר שחרורו מהכלא.
מדינת ישראל נ. מאזן ג'אבר
המדינה ערערה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין שבע עבירות שוד בנסיבות מחמירות ושבע עבירות שהייה בלתי חוקית.
שאפעי כפאיה וארבעה עותרים נוספים נ. שר הפנים
עתירה לאיחוד משפחות שנמחקה בשל חוסר סמכות עניינית של בג"ץ.
מנאל עלי דרדון נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו כי המשיבים ידונו בבקשתם לאיחוד משפחות וכי יינתן צו ביניים המאפשר לעותר 2 להיכנס לישראל בשל סכנה לחייו.
שאדי קיסיה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את רישיון ישיבת הקבע שלהם שניתן על בסיס מצג שווא לגבי רצף מגורים.
סמר אדיב עלי ברגותי נ. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיב לאפשר לעותרת לבקר את בעלה הכלוא בישראל ולשפר את סדרי הטיפול בבקשות דומות של תושבי האזור.
יאסין חאלד נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות שוד, התחזות, שימוש במסמך מזויף ושהות בלתי חוקית בישראל.
מוחמד פראגין נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על חומרת העונש בגין עבירת כניסה לישראל שלא כחוק.
מדינת ישראל נ. מוראד חסאסנה
ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירות של מעשים מגונים בכוח ושהייה בלתי חוקית.
אסעד איסמעיל נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית
האם לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעתירות נגד החלטות מפקד האזור בנושא היתרי כניסה ושהייה לישראל של תושבי האזור מכוח חוק הוראת השעה.
סלימאן אבולקיעאן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת הריגה וגזר דין של 7 שנות מאסר בגין תאונת דרכים קטלנית שנגרמה עקב פניית פרסה אסורה.
אבראהים אבו לבדה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הסעת שוהים בלתי חוקיים והכשלת שוטר.
אינה זהבי נ. מדינת ישראל שר הפנים
העותרות ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת 1 בישראל לאחר שנדחתה בקשתה על ידי משרד הפנים.
חדר מורחדא מסלמאני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לחייב את המשיבים להעניק לעותר 2 אזרחות ישראלית.
תגריד מופתש נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים שדחתה את בקשתם לקבלת מעמד בישראל.
הכנסיה האורתודוקסית הרומנית בארץ הקודש נ. שר הפנים
עתירה למתן אשרת שהייה בישראל לנזירה המשתייכת לכנסייה האורתודוקסית הרומנית.
חוסני כאמל ראג'ח ואוויה נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד החלטת שר הפנים לדחות בקשה לאיחוד משפחות.
מחמוד רובעי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער בגין עבירות גניבת רכב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שהייה בלתי חוקית ועבירות נוספות.