חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
פלוני נ. ממשלת ישראל
עתירה למתן מעמד בישראל לילדי העותרים השוהים בחו"ל, לאחר שנדחתה בקשתם על ידי משרד הפנים.
סומיילי עבדולאי נ. משרד הפנים
ערעור על תנאי שחרור ממשמורת של שוהה שלא כדין, בטענה כי התנאים המקוריים מכבידים מדי ומסכלים את השחרור בפועל.
נעמה אברהים נ. הוועדה הבינמשרדית לקביעה ומתן מעמד בישראל
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל לאחר מות בעלה הישראלי, תוך השגה על החלטות משרד הפנים והוועדה הבין-משרדית.
מהדי ג'בארין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר, קבלת דבר במרמה, התחזות ושהייה בלתי חוקית.
מוחמד חמאד נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת עונש של 15 שנות מאסר בגין עבירת הריגה שבוצעה כנקמת דם.
עבדללה אבו עמיר נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של שהייה בלתי חוקית, נהיגה ללא רישיון, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרת הוראה חוקית.
נטליה קוסטיוק נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואין, לאחר ששהותה בארץ הפכה ללא חוקית.
שמרי פאיז נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר והסעת שוהה בלתי חוקי, ועל חומרת העונש.
יואן פוגואו נ. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לצו ביניים שימנע את הרחקת המבקש מהארץ עד לבירור עתירתו המינהלית.
יולנדה גלוטן נ. בית הדין הארצי לעבודה
האם עובדים סיעודיים זכאים לתשלום עבור שעות עבודה נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.
מהבאו אמבלו ואח' נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכותם לעלות לישראל מכוח חוק השבות, בטענה כי הם צאצאים ליהודים מזרע ישראל.
אנתצאר אבו אלגדיאן נ. מדינת ישראל
העותר ביקש לאפשר לאשתו ולילדיו תושבי רמאללה לבקרו בבית הסוהר בישראל.
מואמן מרדאוי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות שוד, סחיטה באיומים, תקיפת שוטר ושהייה בלתי חוקית, ועל חומרת העונש.
מוחמד אברהים שחאדה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להשיב לבקשתם למעמד הומניטרי עבור העותרת, אזרחית לבנון הנשואה לאזרח ישראלי.
ודים ויגובסקי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל צו הרחקה ושחרור ממשמורת של העותר 1, בטענה כי הוא חסר אזרחות וזכאי להגנה.
מוצטפא מוחמד אזמקנא נ. שר המשטרה
העותר ביקש מבית המשפט העליון להורות למשיבים להעניק לו אישורי כניסה ושהייה בישראל.
לואי אלכבאש נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון ושהייה בלתי חוקית.
יוסף מחאג'נה נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של הסעה והעסקה שלא כדין של תושב זר.
המרכז לקידום פליטים אפריקאיים נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת שר הפנים האוסרת על מבקשי מקלט לשהות ולעבוד באזור שבין חדרה לגדרה.
ישראל אוזיפה נ. מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר שהוכרז כבר-הסגרה, במסגרתו נדונה שאלת סמכותו של שופט תורן לשנות תנאי שחרור שנקבעו בפסק דין והרכב השופטים הנדרש לדון בערר בעליון.