אריה רוטר נ. שר המשפטים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 9178-06-26 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: אריה רוטר נגד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. שר האוצר 3. משרד האוצר – מנהל רשות המיסים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: בעתירה שלפנינו מבקש העותר, המכהן מאז משנת 2020 כיו"ר ועדת ערר שהוקמה בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן: ועדת הערר), כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם, בשורה של סוגיות, ביניהן: ראשית, "מדוע לא ישיבו לפניות העותר [...] החל מאמצע שנת 2020 ועד היום"; שנית, "מדוע לא יטפלו בתיקון המערכת של מנגנון העררים, נוכח אי תקינות בולטת לאורך שנים וניגודי עניינים חריפים שקיימים בה"; שלישית, "מדוע לא יממשו למצער את המלצות מבקר המדינה בדו"ח שפרסם לפני כחצי שנה"; רביעית, "מדוע [לא] יימנעו מלשלם לעותר (וכנראה גם לחברים האחרים) את שכר עבודתו בגין החודשים האחרונים"; חמישית, "מדוע לא יבהירו או יפרסמו את מדיניות מינוי חברי וועדת הערר לרבות תקופות הכהונה"; ושישית, מדוע "שר המשפטים – לא יאריך את כהונת העותר לתקופת הכהונה המלאה המקובלת (בת 3 שנים) על מנת לאפשר לו את השלמת הטיפול בתיקים וכן לתרום מכישוריו והניסיון שצבר". דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה לא יידרש לעתירה המאגדת בתוכה עניינים שונים, שהדיון בכל אחד מהם מחייב בירורה של תשתית עובדתית ומשפטית נפרדת (וראו, מיני רבים: בג"ץ 1219-01-26 בן ינאי נ' משטרת ישראל, פסקה 3 (6.1.2026); בג"ץ 43060-11-25 נביל נסור בנין ופיתוח בע"מ נ' משטרת ישראל, פסקה 18 (8.3.2026)). כך הם פני הדברים בענייננו. העותר אוגד לאלומה אחת טענות בעניין פגמים מוסדיים בהתנהלות ועדת הערר ובזיקה שבינה ובין מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש; טענות בנוגע לענייניו האישיים ולזכויותיו הכלכליות; וטענות בעניין מדיניות מינוי חברי ועדת הערר. אמנם, ניתן למצוא חוט מקשר בין הסעדים המבוקשים – החולקים כולם קשר נושאי מסוים לפעילות ועדת הערר. ואולם, קשר זה אין בו להצדיק את כריכתם יחדיו בעתירה אחת. עניינים אלה מחייבים, באופן מובהק, דיון משפטי ועובדתי נפרד, ובחינתם כמקשה אחת תביא לסרבול הדיון, תכביד על בית המשפט ועל המשיבים ותסכל את בירורם האפקטיבי לגופם (וראו, מיני רבים: בג"ץ 23332-05-25 קביאטקובסקי נ' ז'יטניצקי רקובר, פסקה 3 (7.8.2025); בג"ץ 3006/10 ועד מקומי הר עמשא נ' ראש המועצה האזורית תמר, פסקה 5 (28.7.2010)). על כך יש להוסיף, כי ניסוחן הכוללני של חלק מטענות העותר, שאין בו כדי לבאר את התשתית העובדתית או המשפטית הקונקרטית הנחוצה להכרעה בהן, אף הוא מקשה על בירור העתירה (וראו, מיני רבים: בג"ץ 69611-03-26 רייטר נ' ממשלת ישראל, פסקה 2 (9.4.2026); בג"ץ 6916/20 אזרחים כותבים חוקה נ' משטרת ישראל, פסקה 9 (17.11.2020)). כך הם פני הדברים, בין היתר, בכל הנוגע לטענות העותר ליישום המלצות מבקר המדינה ול"תיקון המערכת של מנגנון העררים". ולבסוף, יש לדחות את טענות העותר בעניין שכר עבודתו מחמת קיומו של סעד חלופי לבירורן. הנה כי כן, העתירה נדחית על הסף, וממילא מתייתרת הבקשה בעניין החלפת מוצג והמצאת העתירה. משלא נתבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ו (09 יוני 2026). נעם סולברג משנה לנשיא אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת