אריה בן ארי נ. כונס הנכסים הרשמי

בבית המשפט העליון בש"א 7503/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: אריה בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד רון כהנא 3. הלמן אלדובי בע"מ ערעור על החלטת הרשמת ד' להב בע"א 5657/20 מיום 15.10.2020 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפני ערעור על החלטת הרשמת ד' להב בע"א 5657/20 מיום 15.10.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 12.8.2020 הגיש המערער לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' אטיאס) בפש"ר 41025-06-18 מיום 28.6.2020 ועל החלטותיו מיום 30.6.2020 ומיום 15.7.2020. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון ובה טען המערער כי אין בידו לעמוד בתשלומים בעקבות מצבו הכלכלי הקשה. צוין כי במהלך תקופה ארוכה הוא אינו משתכר, תחילה עקב ריצוי עונש מאסר, וגם לאחר שחרורו, עברו הפלילי, מגפת נגיף הקורונה וגילו המבוגר (68) מנעו ממנו מציאת מקור פרנסה. גם פרנסתה של רעייתו נפגעה עקב מגפת הקורונה. לאחרונה הוא גם הוכרז כפושט רגל ובנוסף בית המשפט המחוזי פטרו מתשלום אגרה מספר פעמים במסגרת הליכים שונים שהגיש. משיב 2, שהגיש תגובה לבקשה, לא התנגד למתן פטור מתשלום האגרה אך טען כי אין ליתן למערער פטור מהפקדת עירבון, מפני שהמערער מתדיין סדרתי הנוקט בהליכים רבים ומההליכים שהתנהלו בעניינו בבית המשפט המחוזי עולה כי הוא מסתיר את היקף רכושו. בנסיבות אלה ונוכח סיכויי הערעור הנמוכים אין מקום לפטרו מהפקדת העירבון. ביום 15.10.2020 דחתה הרשמת את הבקשה. על אף שהמערער הוכרז פושט רגל, ובכך יש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה, גם במקרים כאלה על מבקש הפטור להניח תשתית ראייתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי. אלא שהמערער לא תמך את בקשתו בתצהיר ולא הניח תשתית ראייתית מלאה באשר להוצאותיו ורכושו. בכל הנוגע לפטור מעירבון, המערער גם לא הוכיח את חוסר יכולתו להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הכספים. אף על פי כן, הופחתה האגרה לסכום של 400 ש"ח והועמד העירבון על סך של 10,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו חוזר המערער על הטענות שהעלה בפני הרשמת, וטוען כי היא שגתה בקבעה שעל אף שהכרזתו פושט רגל עומדת כראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה, לא נפרשה כנדרש תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי. לטענתו הוא פטור מהגשת תצהיר הואיל וערעורו מוסב על תיק פשיטת רגל בו נדונו הכנסותיו והוצאותיו, והקביעות של בית המשפט בעניינו מהוות לשיטתו תשתית עובדתית מלאה לצורך הבקשה. דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים הקשורים באגרה ועירבון הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: בש"א 7327/20 סופר נ' ברט, פסקה 4 (29.10.2020); בש"א 7030/20 אוזן נ' זיגדון, פסקה 3 (18.10.2020); בש"א 6719/20 שמלוב נ' מנהל מע"מ נצרת (11.10.2020)). החלטת הרשמת במקרה זה אינה מגלה כל עילה להתערבות ערכאת הערעור. הוא הדין גם באשר לקביעה כי המערער לא פרש תשתית עובדתית מלאה ומספקת כנדרש. תקנה 14(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת חובת צירוף תצהיר לבקשה לפטור מתשלום אגרה (והשוו: בש"א 5181/20 סימון נ' מדינת ישראל (26.7.2020); בש"א 3968/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (30.6.2020)). על כן גם אין לקבל את הטענה כי ניתן להסתמך על קביעות הערכאה הדיונית ולהיפטר בכך מהחובה לצירוף תצהיר. לא למותר לציין כי תקנות 14(ד)(1) ו-14(ד)(3) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 אמנם קובעות כי החלטת בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה או הכרזה עליו כפושט רגל, בהתאמה, ככל שניתנו בשנתיים שקדמו לבקשה, מהוות ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית לשלם את אגרת המשפט. אלא שהתקנות אינן מקנות פטור אוטומטי מתשלום האגרה בהתעלם מיתר הנתונים הרלוונטיים לעניין (וראו: בש"א 5943/20 ג'ולידוב נגד חמד, פסקה 6 (3.9.2020); בש"א 3825/20 רפאילוב נ' קירשנבוים, פסקה 7 (21.6.2020); בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (3.6.2012)). עוד יצוין כי הרשמת הלכה כברת דרך לקראת המערער והפחיתה את סכום האגרה לסך של 400 ש"ח והעמידה את העירבון על סך מתון של 10,000 ש"ח. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ז בחשון התשפ"א (‏4.11.2020). ש ו פ ט _________________________ 20075030_N01.docx אק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il