פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון בש"א 3968/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת רשם בשם המערערים: בעצמם פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 808/20 מיום 24.5.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים לעיון חוזר בהחלטה העוסקת בבקשתם לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון ונקבע כי עליהם לשלם את מלוא האגרה ולהפקיד את העירבון עד ליום 1.6.2020. ביום 30.1.2020 הגישו המערערים בקשת רשות ערעור (רע"א 808/20) על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון אשר הורה על שחרורו של בא-כוחם של המערערים מייצוגם. בד בבד הגישו המערערים גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בבקשתם טענו כי הם נתמכים בקצבת ביטוח לאומי; הם פושטי רגל; אין להם רכוש או חסכונות; הם גרים בדירת "עמיגור"; מערער 1 מקבל קצבת שאירים. ביום 25.2.2020 קבע הרשם כי הגם שניתן להניח כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו מן המשופרים, הם לא ביססו את בקשתם על תשתית עובדתית מלאה, מפורטת ועדכנית. בתוך כך צוין כי המערערים לא צירפו תדפיסי חשבון עו"ש שלהם, כי לא ניתנה כל התייחסות לאפשרותם להסתייע באחרים וכי גם בחינת סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם מצדיקים היעתרות לבקשה. אולם, בשים לב לכך שהמערערים אינם מיוצגים ולכך שבית המשפט המחוזי לא פסק הוצאות לחובתם, העירבון הופחת לסך של 4,000 ש"ח. בנוסף נקבע כי על המערערים לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון עד ליום 5.3.2020. בקשה נוספת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון (מעין בקשה לעיון חוזר) שהגישו המערערים, נדחתה בהחלטת הרשם מיום 24.5.2020 משלא נמצאה כל עילה לשינוי ההחלטה מיום 25.2.2020. מכאן הערעור שלפנַי. בערעורם חוזרים המערערים על הטיעונים שהעלו גם לפני הרשם. בתוך כך הם טוענים כי הרשם לא בחן בקפידה את המסמכים שצורפו לבקשת הפטור. מערער 1 משרת בצבא ולכן ברי שאין לו כסף לצורך התשלום הנדרש. בנוסף, מציינים המערערים כי בהחלטת בית משפט השלום בעניינם קיבלו פטור מהפקדת ערובה. דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו למשל לאחרונה: בש"א 3825/20 רפאילוב נ' קירשנבוים, פסקה 5 (21.6.2020); בש"מ 1934/20 אבינרי נ' רשות מקרקעי ישראל (15.3.2020)). לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק התערבות. אף אם כפי שקבע הרשם נראה כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו מן המשופרים, בקשתם נעדרת תשתית עובדתית מלאה ומספקת. כך למשל הבקשה אינה נתמכת בתצהיר והמערערים לא צירפו תדפיסי חשבון עו"ש לבקשתם, דבר המקשה על בחינת המצב העובדתי בעניינם (ראו: בש"א 3472/20 ברוך נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 5 (2.6.2020); בש"א 3372/20 סימון נ' מדינת ישראל (2.6.2020)). ממילא גם לא הוכח כי אין באפשרותם לגייס את סכום העירבון המופחת בסיוע סביבתם הקרובה. באשר לטענת המערערים בדבר הפטור שניתן להם מהפקדת ערובה, אציין כי בערעור דומה שהגישו המערערים כבר הבהרתי כי קיים הבדל בין הפקדת ערובה בערכאה הדיונית לבין הפקדת עירבון בערכאת הערעור. כך, בעוד שבתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הדנה במתן ערובה לתשלום הוצאות בערכאה המבררת נקבע כי בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר להורות לתובע להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע, תקנה 427 לתקנות הדנה בהפקדת עירבון בערכאת הערעור קובעת כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב (ראו: בש"א 7465/19 פלונית נ' פלוני (18.11.2019)). מכאן אפוא כי אין בהשוואה אותה מבקשים המערערים לעשות כדי לסייע להם. עוד יש להוסיף, כי גם אין בסיכויי ההליך הלכאוריים, שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה (ראו: בש"א 795/20 שגיא נ' רו"ח אמיר נגרי (30.1.2020); בש"א 5093/19 טלר נ' אטל (31.7.2019)). לא למותר לציין כי הרשם אף הלך כברת דרך לקראת המערערים בהעמידו את העירבון על סך של 4,000 ש"ח בלבד. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏ח' בתמוז התש"ף (‏30.6.2020). ש ו פ ט _________________________ 20039680_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1