אופיר אביעד נ. בית משפט המחוזי תל אביב

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4360/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: אופיר אביעד נ ג ד המשיב: בית משפט המחוזי תל אביב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' עמית: ככל שניתן להבין מדבריו של העותר, המייצג את עצמו, עניינה של העתירה בנוהל לכאורה לפיו בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו חוסם את דרכם של אסירים לשעבר שישבו בכלא הדרים מלהגיש עתירה לבית המשפט. לחלופין, מבקש העותר כי בית המשפט ידרש לטענתו לגופה, הנוגעת לפרקטיקה עליה משיג העותר, לפיה בעת ששירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) מלווה אסירים לדיונים בבתי משפט הוא מחרים את הסיגריות שלהם למשך שעות שהותם שם, ומונע מהם אפשרות לעשן משך שעות ארוכות. מבלי להידרש לתגובת המשיבה דין העתירה להידחות על הסף. 1. ראשית, טענתו של העותר בדבר אותו נוהל לכאורה איננה ברורה ונעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מינמאלית הנדרשת לצורך בירור טענותיו (ראו מיני רבים, בג"ץ 7977/20 הפורום המשפטי למען ישראל נ' נציב שירות המדינה, פסקה 5 (30.1.2020); בג"ץ 2333/23 פיינברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים, פסקה 3 (21.3.2024)). לשלמות התמונה, יצוין כי כעולה מתגובת המשיב לבקשת העותר לפטור מאגרה, דומה כי אותו הנוהל עליו משיג העותר מעוגן בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר) הקובע כי אסירים הם הרשאים להגיש עתירת אסיר בעניינים הנוגעים למעצרם או למאסרם. במסגרת זו טוען המשיב, כי היות שטענותיו של העותר נוגעות בפירוש לתנאי מאסרו ומעצרו של אסיר הן חוסות תחת פקודת בתי הסוהר, ובהתאם שמורות למי שהינם אסירים או עצירים. ואכן לו ביקש העותר לעתור כנגד פקודת בתי הסוהר היה עליו לבסס תשתית משפטית מתאימה לשם בירור טענה זו. 2. שנית, אשר לטענתו החלופית, יוער כי גם טענתו זו נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מספקת (בג"ץ 5652/23 בן חיים נ' המרכז לקנסות, פסקה 3 (21.8.2023)), וכי היות שהעותר כבר איננו אסיר מזה כ-7 שנים עתירתו בעניין זה הינה תאורטית (ראו למשל: בג"ץ 8946/22 פלונית נ' שר משרד הרווחה, פסקה 15 (11.5.2023)), והלכה היא כי בית משפט זה לא נוטה לדון בעתירות תאורטיות העוסקות בתנאי מאסר או מעצר כאשר אין אסיר שנפגע ישירות ממדיניות שב"ס (בג"ץ 1443/21 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת גן נ' נציב שירות בתי הסוהר, פסקה 8 (30.6.2021)). לכך יש להוסיף כי לא עולה מהעתירה כי העותר פנה לשב"ס עובר להגשתה, ואף ניכר כי העותר לא צירף את שב"ס כצד להליך – ודי בטעמים אלו לבדם בכדי להביא לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 7970/22 אביעד נ' משטרת ישראל, פסקה 6 (21.2.2023); בג"ץ 79/21 פלוני נ' משרד הבריאות, פסקה 2 (10.1.2021)). 3. אשר על כן העתירה נדחית על הסף, בלא צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד בסיון התשפ"ד (‏20.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24043600_E03.docx שא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1