בג"ץ 7970-22
טרם נותח

אתי אביעד נ. משטרת ישראל

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
7 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7970/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: אתי אביעד נ ג ד המשיבה: משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד דוד פרץ בשם המשיבה: עו"ד יעל קולודני פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיבה, היחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל (להלן: המשיבה או היחב"מ) ולפיה יש מניעה מלהסמיך את העותרת לתפקיד "פקחית מסייעת" בעיריית ירושלים מטעמי שלום וביטחון הציבור. 1. התפקיד של "פקח מסייע", מעוגן ומוסדר בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: חוק הפיקוח). סעיף 1 לחוק הפיקוח מגדיר את מטרת החוק: "א) מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן לכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין. (ב) לשם השגת מטרת חוק זה יוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר, וברשויות מקומיות מסוימות יפעל, לתקופת ניסיון, מערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. מהוראות החוק עולה כי בהשוואה לפקח עירוני, ל"פקח מסייע" מסורות סמכויות רבות יותר, וסעיף 8 לחוק קובע כי "הפקחים המסייעים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק זה". נוהל משטרת ישראל 220.007.01 שעניינו "נוהל הפעלת מערך שיטור עירוני" מגדיר מהו "כוח פקחים ייעודי" וקובע כי "לפקחים המסייעים יוענקו סמכויות ייחודיות נוספות בכל הקשור למניעת אלימות, בנוסף לסמכויות הקיימות לפקחים העירונים על פי חוק". וכעת, משעמדנו בתמצית על מעמדו ותפקידו של "פקח מסייע", נחזור לעתירה שלפנינו. 2. העותרת עובדת בתפקיד "פקחית עירונית" בעיריית ירושלים (להלן: העירייה) החל מחודש אוגוסט 2021. על פי הנטען בעתירה, העותרת ביקשה לעבור לתפקיד של "פקחית מסייעת" בעירייה, אך ביום 25.11.2021 המשיבה הודיעה לעותרת כי לא ניתן להסמיכה לתפקיד מטעמי שלום הציבור (אציין כי בעתירה טענה העותרת שהיא כבר מועסקת בתפקיד פקחית מסייעת, וכי המשיבה מנעה את המשך העסקתה בתפקיד זה. רק בתשובתה לתגובת המשיבה, העותרת הבהירה שעד עתה הועסקה בתפקיד פקחית עירונית, והמשיבה מנעה את העברתה לתפקיד פקחית מסייעת). במסגרת העתירה נטען, בין היתר, כי העותרת ביקשה להיפגש עם ראש היחב"מ על מנת שההחלטה למנוע את הסמכתה כ"פקחית מסייעת" תיבחן בשנית, אך בקשותיה נדחו פעם אחר פעם; כי רק ביום 2.11.2022 נציגת היועצת המשפטית ביחב"מ מסרה לה כי "הנימוק בדבר מניעתה [...] עומד בעינו, וזאת בין היתר בשל מעורבות בני משפחתה בפלילים", וכי "אין מניעה לבחון התאמתה לשמש כפקחית מסייעת בתחום גיאוגרפי אחר, שאינו אזור ירושלים". עוד טענה העותרת כי מעורבות בני משפחתה בפלילים הינו הנימוק היחיד שבגינו נמנעת העסקתה כפקחית מסייעת בעירייה; כי קרובי משפחתה מצד אביה הם המעורבים בפלילים ואין לה כל קשר עמם; וכי במסגרת תפקידה אינה חשופה לכל מידע פלילי המצוי ברשות המשטרה. העותרת טענה כי החלטת המשיבה אינה סבירה הואיל ולא נשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים וניתן משקל יתר למעורבות בני משפחתה בפלילים; וכי החלטת המשיבה לא מידתית, שכן היא לא בחנה האם בכלל יש רשויות סביב ירושלים שבהן קיים תקן לתפקיד "פקחית מסייעת", וכן משום שמרכז חייה של העותרת, ובתוך כך מגוריה ומקום עבודתם של בני משפחתה, הוא בירושלים. 3. בתגובת המשיבה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי צירוף העירייה כמשיבה, שכן העותרת מועסקת על ידה כיום ומבקשת להיות מועסקת בתפקיד בעירייה, וכן מחמת שיהוי הואיל והעותרת התעכבה בפניותיה למשיבה, והגישה עתירתה בחלוף שנה מיום ההחלטה. לגופם של דברים, נטען, בין היתר, כי העותרת מתגוררת ביישוב אדם, והיא החלה להתנדב במשטרה כסיירת במג"ב עוטף ירושלים בבסיס ענתות; כי בסוף שנת 2020, בוצעה בדיקת התאמה תעסוקתית של העותרת לתפקיד מתנדבת ביחידה למניעת עבריינות במג"ב עוטף ירושלים, והתברר כי ישנו מידע מודיעיני הקושר את בני משפחתה של העותרת, המתגוררים בין היתר בירושלים, לפעילות פלילית. על כן, התנדבות העותרת אושרה בכפוף לכך שלא תתנדב במעלות תרשיחא, בזכרון יעקב ובירושלים. בהמשך, בוצעה בדיקת התאמה תעסוקתית נוספת של העותרת, לצורך הסמכתה לתפקיד פקחית מסייעת בעירייה. ובבדיקה עלה הן המידע המודיעיני הנוגע לבני משפחתה המעורבים בפלילים, והן מידע עדכני נוסף ביחס לפעילות פלילית שבוצעה על ידי בני משפחתה המורחבת, ברובה במרחב ירושלים. משכך, הודיעה המשיבה למשרד לביטחון פנים כי יש מניעה להסמכת העותרת כפקחית מסייעת בעירייה מטעמי שלום הציבור. עוד נטען כי המשיבה היא הגורם המומחה והמוסמך על פי חוק להחליט על מניעת הסמכת פקחים מסייעים, ומכאן ששיקול הדעת המוקנה לה הוא רחב, ולא בנקל בית המשפט יתערב בהחלטתה; כי אין לעותרת זכות מוקנית לעבוד דווקא בתפקיד זה; וכי מכל מקום, החלטתה סבירה ומידתית שכן המניעה היא רק באשר לעיריית ירושלים, וככל שתוגש בקשה מצד העותרת לבחון את הסמכתה למרחב אחר, זו תיבחן באופן פרטני. נטען כי תפקיד הפקח המסייע הינו תפקיד רגיש, שבמסגרתו נחשף אדם, שאיננו שוטר, למידע משטרתי ומפעיל סמכויות שלטוניות כלפי אזרחים; וכי מעורבות משפחת העותרת בפלילים מקימה חשש ממשי לניגוד עניינים ומהווה נימוק רלוונטי ומשמעותי לאי הסמכתה. על יסוד כל האמור לעיל, החליטה המשיבה למנוע את הסמכת העותרת כפקחית מסייעת בעיריית ירושלים בלבד, תוך שניתנה לה האפשרות להגיש בקשה לבחינת הסמכתה לרשויות מקומיות אחרות בקרבת ירושלים, שבהן מועסקים פקחים מסייעים. 4. לעותרת ניתנה רשות להשיב לתגובת המשיבה, ובמסגרת התשובה נטען, בין היתר, כי העירייה מעוניינת בהמשך העסקת העותרת; כי העירייה לא צורפה כמשיבה שכן צירופה לא יתרום לבירור השאלה המשפטית שבבסיס העתירה, וכן משום שהיא לא אמורה להיפגע מההכרעה בה; וכי העותרת הבהירה בעצמה כי היא מועסקת בעירייה בתפקיד פקחית עירונית (ולא פקחית מסייעת כנטען בעתירה), ועל כן אין צורך לצרף את העירייה כדי "לשפוך אור" על מאפייני העסקתה. עוד נטען כי העתירה לא הוגשה בשיהוי, אלא נעשו מאמצים מול המשיבה למצות הליכים מולה, ורק ביום 15.11.2022 נמסר לה, לראשונה, שהנימוק למניעת הסמכתה הינו מעורבות בני משפחתה בפלילים; כי הגם שאין לה זכות קנויה לעבוד בתפקיד האמור, על ההחלטה למנוע את העסקתה להיות סבירה ומידתית; כי אין לעותרת כל קשר עם בני משפחתה המורחבת; כי לא סביר שתימצא במצב של ניגוד עניינים, ומכל מקום, היא לא תעבור על החוק; וכי אין כל חובה שתהייה לה גישה למערכת המידע המשטרתית. 5. לאחר עיון בעתירה ובתגובה לה, וכן בתשובת העותרת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. 6. הלכה ידועה היא, כי אי צירוף משיב הנדרש לעתירה מהווה עילה לדחייתה על הסף, הן משום שיכולתו של אותו המשיב להגן על זכויותיו עשויה להיפגע, והן על מנת שבפני בית המשפט תעמוד התמונה המלאה ומכלול הנתונים העובדתיים הצריכים לעניין (רבו, מני רבים, בג"ץ 6068/13 רופר נ' שר הביטחון, פסקה 2 והאסמכתאות שם (8.9.2013); בג"ץ 3741/19 משגב נ' פרקליט המדינה, פסקה 6 (13.6.2019); בג"ץ 5682/20 קוביצקי ואח' נ' שר הפנים, פסקה 16 (9.9.2020); בג"ץ 4124/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי – תל אביב, פסקה 3 (7.7.2022)). במקרה דנן, העותרת לא צירפה את העירייה כמשיבה, שכן לטענתה העירייה לא צפויה להיפגע מההכרעה בעתירה, וכן משום שהיא עצמה הבהירה במסגרת תשובתה כי הועסקה כפקחית עירונית, ולא כפקחית מסייעת כפי שנטען על ידה בעתירה מלכתחילה. אין בידי לקבל טענה זו. העירייה היא בעל דין דרוש, באשר מהוראת סעיף 10(א) לחוק הפיקוח עולה כי הרשות המקומית היא שצריכה לבקש להסמיך פקח עירוני כפקח מסייע. ככל שהעירייה אכן מעוניינת בהמשך העסקת העותרת (כנטען בסעיף 3 לתשובת העותרת), ברי כי ההכרעה בעתירה, לכאן או לכאן, עשויה להשליך גם על זכויותיה. כמו כן, עמדת העירייה הובאה בפני בית המשפט רק מפיה של העותרת, מבלי שצורפה כל אסמכתא רלוונטית או תימוכין לדבריה. העותרת שינתה גרסתה בתשובתה לתגובת המשיבה באשר לתפקיד שביצעה בעירייה, וספק אם הייתה עושה כן, חרף חשיבות הדברים, ככל שהמשיבה לא הייתה טוענת אחרת בתגובתה. בנסיבות אלו, בוודאי שלא די בכך שהעותרת בעצמה "שפכה אור" על נתון עובדתי כזה או אחר, אלא היה עליה לצרף את העירייה כצד להליך. 7. דין העתירה להידחות אף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. סעיף 10 לחוק הפיקוח קובע מהם התנאים הנדרשים להסמכת פקח מסייע, בשונה מפקח עירוני, וזוהי לשונו: 10.    (א)  השר, לבקשת רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח מסייע שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, ובלבד שלא יוסמך פקח מסייע אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: [...] (4)   אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי. הנה כי כן, תנאי להסמכת פקח מסייע הוא אישור קצין משטרה בכיר שהמועמד לא מנוע מטעמים של שלום וביטחון הציבור, שכן הפקח המסייע הינו בעל סמכויות נרחבות, עובד באופן צמוד עם המשטרה ונחשף למידע רגיש. מכאן, שרק לאחר שיחב"מ מבצעת את הבדיקה האמורה, היא מוסרת למשרד לביטחון פנים את תוצאותיה, וזו מעדכנת את הרשות המקומית המבקשת להעסיק את הפקח המסייע. כאמור בתגובת המשיבה, יחב"מ רשאית לקבוע כי קיימת מניעה כללית להסמכת מועמד כפקח מסייע, או כי המניעה תחול לגבי אזור מסוים כך שהסמכת המועמד לא תימנע לחלוטין. 8. כאמור, העותרת ביקשה להיות מוסמכת לתפקיד פקחית מסייעת בעיריית ירושלים, אולם בחינת בקשתה על ידי היחב"מ העלתה הן מידע מודיעיני קודם באשר למעורבות בני משפחתה בפלילים, והן מידע עדכני נוסף ולפיו בני משפחתה המורחבת מעורבים בפעילות פלילית שבוצעה ברובה במרחב ירושלים. על רקע דברים אלו, בחנה המשיבה את בקשת ההסמכה ושקלה את יתר נסיבותיה של העותרת, ובתוך כך נתוניה האישיים; העובדה שהועסקה כפקחית עירונית והתנדבה במג"ב החל משנת 2019; וכן המוטיבציה הרבה של העותרת לשרת כפקחית מסייעת בעיריית ירושלים. זאת, אל מול החשש הממשי שהעותרת תיתקל בניגוד עניינים בתפקיד, ככל שתפגוש במי ממקורביה המעורבים בפלילים במהלך פעולות השיטור ברחבי ירושלים; חשיפתה למידע משטרתי רגיש ולמערכות המשטרתיות; ויתר הסמכויות הנרחבות שיוקנו לה ככל שתוסמך לתפקיד. על יסוד האמור, המשיבה קבעה כי קיימת מניעה שהעותרת תשמש כפקחית מסייעת בעיריית ירושלים בלבד. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיבה המצדיק את התערבות בית משפט זה. המשיבה, כגורם המוסמך לכך על פי חוק הפיקוח, שקלה את כל השיקולים הצריכים לעניין, והחלטתה להגביל את הסמכת העותרת לתפקיד פקחית מסייעת במרחב ירושלים, בלבד, מטעמים הנוגעים לביטחון הציבור הינה סבירה ומידתית בנסיבות העניין. 9. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, אעיר כי ההבדלים המהותיים המצויים במסכת העובדתית שהוצגה במסגרת העתירה לעומת זו שהוצגה בתשובת העותרת לתגובת המשיבה, מעוררים תמיהה באשר לניקיון כפיה של העותרת. בסעיף 2(א) לעתירה צוין במפורש: "בחודש אוגוסט 2021 החלה העותרת לעבוד בתפקיד פקח מסייע בעיריית ירושלים", ודומה כי לא מדובר בטעות שכן בסעיף 2(ב) המשיכה העותרת וטענה: "ביום 25.11.2021 הודיעה המשיבה לעותרת כי אינה יכולה להמשיך בתפקיד 'פקח מסייע' מטעמים של 'שלום הציבור'" (כך למשל גם בסעיפים 2(ז)-(ח), ו-3(4) לעתירה; ההדגשות הוספו – י"ע). קרי, התמונה שהצטיירה בפני בית המשפט היא שהעותרת כבר הוסמכה לתפקיד של פקחית מסייעת בעירייה, ולאחר מספר חודשים בתפקיד, נודע לה כי לא תוכל להמשיך בעבודתה. רק מתגובת המשיבה לעתירה הובהר כי לא כך הם פני הדברים; כי מלכתחילה קבעה המשיבה שישנה מניעה מלהסמיך את העותרת מלשמש כפקחית מסייעת במרחב ירושלים; וכי העותרת הועסקה ועודנה מועסקת בתפקידה כפקחית עירונית, שכאמור שונה מהותית מפקחית מסייעת. הדברים נכוחים ביתר שאת מקום שבו העותרת לא צירפה את העירייה לעתירה. לא זו בלבד, בסעיף ג(5)(ב) לעתירה העותרת ציינה כי "מרכז חייה הוא בירושלים, העותרת מתגוררת בירושלים.." (הדגשה הוספה – י"ע), ומכאן שהחלטת המשיבה למנוע העסקתה במרחב ירושלים תפגע בעותרת באופן שאינו מידתי. ברם, מתגובת המשיבה ותשובת העותרת לה, עולה כי מקום מגוריה של העותרת הוא ביישוב אדם, המצוי כ-20 ק"מ מירושלים, ולא בירושלים עצמה. הגם שעל פני הדברים אין בכך כדי לשלול את הטענה שמרכז חייה של העותרת הוא בירושלים, למותר לציין שעל העותרת מוטלת החובה להציג לבית המשפט את המסכת העובדתית הנכונה והמדויקת בעניינה. 10. סוף דבר, העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪. ניתן היום, ‏ל' בשבט התשפ"ג (‏21.2.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22079700_E04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1