גרשון ליבל [שון לביא] נ. בית משפט מחוזי בתלאביב יפו

פסק-דין בתיק בג"ץ 4300/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4300/11 לפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: גרשון ליבל [שון לביא] נ ג ד המשיבים: 1. בית משפט המחוזי בתל-אביב יפו 2. שופטת בימ''ש כבוד השופטת רות לב הר שרון 3. רשם בימ''ש כבוד השופט המנוח עדי אזר ז''ל 4. יעקב רויכמן עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה שמינית במספר במסגרתה מבקש העותר מבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לקבוע האם בהליך שהתקיים בעניינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, פעל כב' הרשם השופט עדי אזר ז"ל (להלן: הרשם) בגדר סמכותו עת סילק על הסף תביעתו בהליך קדם משפט מכוח תקנה 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לגישת העותר, הרשם היה נעדר סמכות לדון בעניין משום שהוא "לא נקבע לשופט קדם משפט בתיק". 2. להלן בתמצית השתלשלות ההליכים הדיוניים שהתנהלו עד כה: ביום 4.4.2004, לאחר דיון שהתקיים בפני הרשם, התקבלה הבקשה לסילוק על הסף שהגיש משיב 4 בגין מעשה בית-דין, העדר יריבות ומניעות. נוסף על כך, חויב העותר בסך של 50,000 ש"ח (ת"א 2441/02). על פסק דין זה הוגש ערעור לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (ע"א 4005/04) אשר דחה את ערעורו. יצוין, כי במסגרת ערעור זה לא העלה העותר כל טענה בדבר חוסר סמכותו של הרשם לדחות על הסף את התביעה. העותר הגיש עתירה לדיון נוסף ואף עתירה לבג"ץ, אולם מחק את שתיהן מאחר שלטענתו, בשלב זה התברר לו כי החלטת הסילוק על הסף ניתנה ללא סמכות ולכן החליט לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק דין. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לביטול פסק דין ביום 2.4.2007 (כב' הרשם ש' ברוך ז"ל) בציינו כי "בקשה זו מהווה ניסיון לעקוף את ההחלטות השיפוטיות שניתנו, אין לה שום עיגון בדין ואין שום דרך להעתר לה". העותר הגיש המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתר להצהיר על בטלות החלטת הסילוק על הסף. בית המשפט המחוזי (כב' הרשם א' זמיר) דחה תובענה זו על הסף מחמת מעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט המחוזי ציין כי העותר מיצה את כל האפשרויות הדיוניות שעמדו בפניו לעתור נגד אותה החלטה והוא מנוע להגיש תובענה נוספת בניסיון לתקוף שוב את אותה החלטה (כמתואר בעובדות שצוינו בבג"ץ 2928/08). העותר הגיש עתירה לבית משפט זה להורות על ביטול פסק דינו של הרשם בגין נתינתו בחוסר סמכות (בג"ץ 10985/07). בית משפט זה (השופט א' לוי) הורה על דחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי כבד ומהנימוק שבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי משפט אחרים, כל שכן על הכרעותיו של בית המשפט העליון. המקרה הנדון לא נכנס בקהלם של המקרים החריגים בהם יתערב בית המשפט הגבוה לצדק. עוד נקבע, כי החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי ניתנה בגדרי סמכותו לפי חוק (סעיף 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי). הודגש, כי "אין העתירה אלא ניסיון מצד העותר לערוך "מקצה שיפורים" לערעורו שנדחה, ועם כך אין להשלים". עתירה נוספת שהגיש העותר, אף היא נדחתה (בג"ץ 2928/08). בית משפט זה (השופט י' דנציגר) ציין בפסק דינו כי עתירה זו שהובאה לפניו אינה מגלה עובדות נוספות או חדשות שיש בהן כדי לשנות מקביעותיו הקודמות של בית משפט זה, שהן קביעות חלוטות שאין עליהן ערעור. העותר הגיש עתירה נוספת לבית משפט זה אשר נדחתה (בג"ץ 470/09). בית משפט זה (השופט א' גרוניס) נימק את דחייתו בכך שבהליכים הקודמים קבע בית משפט זה כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בסמכות ואין בטיעוני העותר כל עילה המצדיקה את ביטולה. העותר שב על טיעוניו אשר נדחו שוב ושוב. צוין, כי התנהלותו מלמדת על שימוש לרעה בהליכי משפט. העותר עתר שוב לבית משפט זה וזו נדחתה על הסף (בג"ץ 4266/09, מפי השופט י' דנציגר). שלוש עתירות נוספות, גם הן באותו עניין, נדחו אף הן (בג"ץ 5277/10, מפי השופט א' לוי; בג"ץ 6117/10, מפי השופט ע' פוגלמן; בג"ץ 2625/11, מפי השופטת ע' ארבל). 3. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. עניינו של העותר בעתירה נדון תשע פעמים ובמסגרת בית משפט זה שבע פעמים, בגין אותן טענות ממש, ונדחה שוב ושוב. עיון בעתירה מגלה שלא הוצג כל נימוק נוסף בעתירה זו. עיקר טענות העותר הוא שנפלה טעות בהחלטות הקודמות שניתנו על ידי ערכאות שונות. ברי, כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות קודמות שניתנו על ידו. מעבר לכך, מקום הבירור הראוי של הטענה הוא במסלול הערעורי. העותר העלה את טענת חוסר הסמכות רק בשנת 2007, ולא הגיש ערעור בגינה. פסק הדין שניתן על ידי הרשם הפך אפוא חלוט. כך גם פסק הדין אשר דחה את בקשתו לביטול פסק דין וכן דחיית תביעתו לפסק דין הצהרתי. למעלה מן הנדרש, יובהר כי אין לקבל את טענת העותר. סעיף 143 אכן דן בסמכותו של שופט בקדם משפט. תת סעיף (8) של הסעיף האמור מלמדנו כי ניתן במסגרת קדם המשפט לסלק תביעה על הסף. ברם, ניתן אף לדון בבקשה לסילוק על הסף שלא במסגרת קדם משפט. תקנה 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לצוות על מחיקת כתב תביעה או דחייתה נגד הנתבעים. התקנות מתוות את הדרך להגשת בקשה לסילוק תביעה על הסף שלא במסגרת קדם משפט. אף עולה במקרה דנא שההחלטה ניתנה בעקבות דיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף ולא במסגרת קדם משפט (ראה נספח ז' לעתירה). כך או כך, הרשם היה מוסמך על פי דין לדון בבקשה לסילוק התביעה על הסף בעניינו של העותר. 4. העתירה נדחית על הסף בלא שנדרשת תשובה. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ז בטבת התשע"ב (22.1.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11043000_Z02.doc אמ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il