ליטל רכס נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 360/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 360/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר העותרת: ליטל רכס נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 3. המפקח הארצי על הבחירות 4. היועמ"ש 5. המועצה האזורית באר טוביה 6. דרור שור, ראש המועצה האזורית בבאר טוביה 7. אלכס גולדפרב עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אליעד שרגא בשם המשיבים 1,3,4: עו"ד חני אופק בשם המשיבה 2: עו"ד רוקסנה שרמן למדן בשם המשיבים 5,6: עו"ד הדר מימון; עו"ד עמוס חריף פסק-דין משלים (נימוקים) השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עתירה זו מעלה את השאלה האם, מתי, ובאלו נסיבות ראוי לדחות מועד בחירות ברשות מקומית בשל מבצע מלחמתי המשפיע במישרין על הרשות המקומית הנוגעת בדבר. 2. העתירה שלפנינו הוגשה על-ידי עותרת, המתמודדת בבחירות לראשות המועצה האזורית באר טוביה. עקב מבצע "עופרת יצוקה" של ישראל בעזה, עתרה העותרת לדחיית הבחירות למועצה האזורית עד לאחר שוך הקרבות, וחזרת הציבור לחיים של שגרה. לטענתה, המאורעות בעזה משפיעים השפעה ישירה על הציבור בכלל, ובפרט על אזור המועצה האזורית באר טוביה, הנמצאת בטווח האש של טילים המשוגרים מאזור הרצועה. לטענתה, המצב הביטחוני המתואר פוגע פגיעה קשה בהליך הדמוקרטי של הבחירות, בזכות הבחירה הנתונה לאזרח, וביכולת המתמודד בבחירות למצות את סיכוייו לקדם את מועמדותו. 3. ביום 14.1.09 קיימנו דיון בעתירה, ושמענו את טיעוני הצדדים בהרחבה. עוד באותו יום ניתן פסק דיננו, ובו קבענו כי אנו דוחים את העתירה. בשל קוצר הזמן, נוכח מועד הבחירות ביום 20.1.09 ועקב פתיחת קלפיות החיילים ב-15.1.09, הודענו כי נימוקינו יינתנו בנפרד. אלה הם הנימוקים לדחיית העתירה. רקע כללי 4. העותרת מתמודדת לראשות המועצה האזורית באר טוביה (להלן - המועצה האזורית), ומבקשת לדחות את מועד הבחירות למועצה האזורית, אשר נועדו להתקיים ביום 20.1.09. טענתה העיקרית היא כי, ביום 27.12.08, כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות הצפוי, פתחה ישראל במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. מבצע זה הוביל להרחבת "שטח האש" של טילים הנורים על אזרחים מכיוון רצועת עזה, ואזור זה מתפרש גם על שטחה של המועצה האזורית באר טוביה, הנמצאת בטווח האש של 40 ק"מ מהרצועה. על-פי העתירה, מציאות זו שנוצרה בעקבות המבצע הובילה לפגיעה משמעותית בחיי השגרה של התושבים באזור, ועימה גם לפגיעה ביכולת לנהל מערכת בחירות תקינה, שתכליתה לאפשר לבוחר ולמתמודד בבחירות למצות את תהליך ההכנה וההיערכות לגיבוש דעת הקהל, הנדרש לצורך הבחירה. עיקרו של הסעד המבוקש הוא, אפוא, לדחות את מועד הבחירות למועד אחר, לאחר שהחיים יחזרו למסלולם, וכאשר ניתן יהיה לקיים את הליך הבחירות למועצה האזורית בלא חשש לפגיעת טילים. בדרך זו, ניתן יהיה להגשים את הזכויות החוקתיות של הבוחר ושל המתמודד בבחירות, וניתן יהיה, בין היתר, לנהל תעמולת בחירות, המהווה חלק חשוב מההליך הדמוקרטי של בחירות חופשיות. 5. העותרת טוענת בעתירתה, כי מאז פתיחת המבצע הצבאי נשללה ממנה כל אפשרות לקיים מסע בחירות, וזאת בין היתר, לאור סכנה ממשית לחייהם של התושבים במקום בשל טילים המאיימים על האזור, אשר מסיחה את דעתם לחלוטין מענייני הבחירות, וכן לאור העובדה כי תושבים רבים בחרו לעזוב את בתיהם בשל החשש לחייהם, ובשל הצורך למצוא סידור לילדים, בהעדר לימודים סדירים; במציאות זו, בוטלו כנסי בחירות וחוגי בית שתוכננו מבעוד מועד, וחלו שיבושים חמורים בחלוקת דואר, אשר מנעו הפצת עלונים וחומרי פרסום של מועמדים המתמודדים בבחירות. לטענת העותרת, התקופה הסמוכה לפני הבחירות הינה הקריטית להצלחת מסע בחירות של מועמד, וכאשר דווקא בתקופה זו נוצרות מגבלות חריפות ביותר לניהול מערכת הבחירות, נפגעות באופן משמעותי הן הזכות לבחור והן הזכות להיבחר. בין היתר, נפגע עקרון השוויון, שכן מצב זה נותן יתרון בלתי מוצדק למועמדים המכהנים כבר בכהונות נבחרות ומוכרים לציבור, ונמנעת האפשרות ממועמדים צעירים, כדוגמת העותרת, שאינם מוכרים, להיחשף בפני ציבור הבוחרים ולהתמודד על מקומם תוך מיצוי האפשרויות והאמצעים המצויים בידי מתמודד בעיתות שגרה. בתנאים אלה, טוענת העותרת, נפגעת זכותה להיבחר, ונפגעת זכותו של הבוחר להתייחס ברצינות למועמדותה בהעדר חשיפה מספקת עקב הנסיבות. טוענת העותרת כי על-פי חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), תשנ"ד-1994 (להלן - חוק המועצות האזוריות), נתונה לשר הפנים בסעיף 4 סמכות לדחות בחירות, בכפוף להתייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת. בנסיבות ענין זה, מוצדק, לדעתה, לעשות שימוש בסמכות זו מן הטעם העיקרי כי קיום בחירות באזור הנתון להתקפת טילים מהווה פגיעה מהותית בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, עקב שלילת האפשרות לנהל תעמולת בחירות, שהיא גורם חשוב בהליך הדמוקרטי; ולאור הפגיעה בשוויון הכרוכה בקיום בחירות במועד המקורי, הנותנת יתרון למועמדים מכהנים על פני מועמדים חדשים ובלתי מוכרים, הזקוקים במיוחד לחשיפה ציבורית. כן ישנה פגיעה בשוויון ביחס למועצות אזוריות אחרות, המקיימות בחירות בתנאים של רגיעה וחיי שגרה. ממילא, יש לראות בהחלטת השר לסרב לפנייה לדחות את מועד הבחירות למועד אחר החלטה בלתי סבירה באורח קיצוני, שיש להתערב בה ולשנותה. בהקשר זה טוענת עוד העותרת כי, יש הבדל בין שינוי מועד בחירות ברשויות מקומיות לבין שינוי מועד לבחירות הכלליות לכנסת, ואחד מסימני ההיכר לכך טמון בשוני בהליך הנדרש לצורך מימוש שינוי כאמור. בעוד ששינוי מועד בחירות לכנסת אפשרי רק ברוב של לפחות 80 חברי כנסת, הרי ברשויות המקומיות, מדובר בסמכות הנתונה לשר, ובשיקול דעת מינהלי המוקנה לו, שניתן להפעילו גם בנסיבות שאפשר שלא היו מצדיקות שינוי מועד בחירות כלליות. 6. העותרת פנתה לרשות המוסמכת במשרד הפנים בבקשה לדחות את מועד הבחירות, ונענתה כי, לאחר בחינת הנושא, בין היתר, עם פיקוד העורף, הוחלט על קיום הבחירות במועצה האזורית במועדן. עם זאת, מנהל הבחירות הונחה להציב קלפיות במקומות מוגנים, בתיאום עם פיקוד העורף. 7. המדינה סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף ואף לגופה. על הסף - מן הטעם שלא צורפו לעתירה כל אותם גורמים המועמדים לבחירה, הן למועצה הנבחרת והן לוועדים המקומיים, כולם עשויים להיות מושפעים מהחלטה על דחיית הבחירות. לגופה - קיום בחירות במועד קבוע, ולאחר תקופת כהונה קצובה, הוא מיסודות הזכות לבחור ולהיבחר, ואין להתערב בכך אלא במצבים קיצוניים ביותר. כמו כן, ישנה חשיבות לשמור ככל האפשר על שגרת חיים בעורף, ובכלל זה על קיום בחירות במועדן כחלק מההתמודדות עם בעיית הטרור שהיא קושי מתמשך שחשוב להילחם בו, בין היתר, על-ידי שמירה על שגרת חיים ככל האפשר. המדינה מוסיפה בתשובתה כי קיום הבחירות במועדן תואם גם עם גורמי הביטחון, וננקטו אמצעים מתאימים להבטיח כי הגורם הביטחוני יילקח בחשבון בסידורים המינהליים שייעשו לקראת הבחירות, ומכל מקום, אין בגורם הביטחוני כדי לשבש את אפשרות קיומן של הבחירות, וכדי להצדיק את דחייתן. טוענת המדינה, כי בנסיבות העולות בעתירה זו אין כדי להצדיק התערבות בשיקול דעתו של שר הפנים שלא להיעתר לבקשת דחיית הבחירות, משהחלטתו זו עומדת במיתחם הסבירות, ומכל מקום בוודאי אינה חורגת חריגה קיצונית ממתחם זה, שרק אז היתה קמה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתו. 8. אשר לטענת העותרת כי חשיפתו של אזור המועצה לטווח האש בתקופה האחרונה לא איפשרה למתמודדים למצות את מהלכיהם לקראת הבחירות, טוענת המדינה כי אין מדובר בפגיעה מהותית ברמה כזו המצדיקה שינוי מועד הבחירות. מדובר, ראשית, בתקופה קצרה יחסית שלפני הבחירות מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה", כאשר קודם לכן ניתנו למתמודדים מלוא האמצעים לקדם את מועמדותם; שנית, ימי הלחימה בעזה לא הביאו להטלת מגבלות חריפות על פעילות הבחירות, וגם בעצם ימי המבצע הותרה התקהלות בתנאים מסוימים. המגבלות על עבודת התושבים במועצה הופחתו בהדרגה כדי לאפשר חזרה במידת האפשר לשגרת חיים, תוך התחשבות בסיכונים ביטחוניים; ושלישית, במציאות החיים במדינה, שבה קיימת במידה רבה שגרה של סיכונים ביטחוניים, חשוב במיוחד, כענין שבמדיניות, לשמור על שגרת חיים, במיוחד בכל הקשור לקיום הליכים המשתלבים בהליך הדמוקרטי, ובכלל זה הליכי עריכת בחירות במועדן. 9. המועצה האזורית וראש המועצה (משיבים 5 ו-6) הביעו אף הם התנגדות לסעד המבוקש בעתירה לדחות את מועד הבחירות. הם העלו טענת שיהוי בהגשת העתירה וכן טענה בדבר אי-צירוף צדדים רלבנטיים לעתירה. לדבריהם, ביום הבחירות מתמודדים 22 מועמדים לתפקיד נציג היישוב הנוגע בדבר למליאת המועצה, וכן קיימות עוד 13 רשימות לוועדים המקומיים ביישובים השונים המרכיבים את המועצה, כאשר בכל רשימה 5 מועמדים. בסך הכל, מדובר ב-89 מועמדים המתמודדים על תפקידים שונים בבחירות הצפויות. מתוך מועמדים אלה, 87 לא צורפו לעתירה וקולם לא נשמע בענין העלול לפגוע בהם. כן נטען, כי הבחירות למועצה בבאר טוביה הן רק חלק ממערכת בחירות רחבה יותר למועצות אזוריות נוספות ברחבי הארץ, העתידות להתקיים באותו מועד, וחלקן אף בדרום הארץ ואף בקו האש. ראוי להקפיד על קיום הבחירות בכל הרשויות המקומיות במועדן, שכן לכל שינוי מועד במועצה בבאר טוביה עלולה להיות השפעת רוחב על אזורים אחרים, דבר העלול להביא לזעזוע לא ראוי במערכת הבחירות ברשויות המקומיות. 10. כן נטען על-ידי משיבים 5 ו-6 כי, סוגיית קיום הבחירות מההיבט הביטחוני מצויה בתחום סמכותו של פיקוד העורף, ומשהוא קבע כי ניתן לקיימן בכפוף לקיום תנאים מסוימים, אין להתערב בשיקול דעת מקצועי זה. השינוי של מועד הבחירות, בהיותו התערבות בהליך הדמוקרטי, מחייב נסיבות קיצוניות ביותר לצורך הצדקתו, ונסיבות אלה אינן מתקיימות כאן. ההיערכות לבחירות במועצה האזורית באר טוביה נעשתה מבעוד מועד, והמבצע לא פגע באופן מהותי בהיערכות זו. החלטת השר שלא לדחות את מועד הבחירות הינה סבירה ומידתית. המשיבים 5 ו-6 חלוקים על העותרת גם בתיאור העובדתי הנוגע למהות המצב השורר במועצה בעקבות המבצע, וטוענים כי התושבים ערוכים ומצפים לקיום הבחירות במועדן. 11. עוד נטען כי העותרת מצידה פעלה לקידום מועמדותה בבחירות במשך תקופה ארוכה קודם למבצע הצבאי, ונחשפה לציבור במקום באמצעים שונים. מכל מקום, נשמר מצב שוויוני בין המועמדים לכהונת ראש המועצה, ולא נוצר מצב של קיפוח מיוחד ביחס לעותרת מבחינה זו. אם בכלל, היה לעותרת יתרון ברור במערכת הבחירות לראשות המועצה על פני משיב 6, ראש המועצה המכהן, המתמודד אף הוא בבחירות הקרובות, שכן הוא הקדיש את מלוא התקופה מאז תחילת המבצע לניהול משק החירום באזור, ולא התפנה לעסוק במירוץ הבחירות. לאור מכלול טעמים אלה, אין להתערב ולשנות את מועד הבחירות למועצה האזורית, כך לטענת משיבים 5 ו-6. טעמי ההכרעה 12. טעמינו לדחיית העתירה הם, בעיקרם, אלה: 13. בעתירה זו קיימים גורמי סף, שאפשר שדי היה בהם כדי לדחותה על הסף. בנסיבות הענין, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, ולא צורפו אליה כל המתמודדים בבחירות למועצה האזורית, העלולים להיפגע מהסעד המבוקש בעתירה, שעניינו דחיית מועד הבחירות לתאריך מאוחר יותר. עם זאת, בשל חשיבות הענין, נתייחס לגופה של העתירה, במיוחד משהיא עוסקת בנושא בחירות, שהוא מנשמת אפו של משטר דמוקרטי, ומשהיא נוגעת בהשפעת מצב לוחמה על הליך הבחירות, הנושא חשיבות עקרונית והשלכה רחבה מעבר לגדרי עתירה זו. 14. הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות יסוד חוקתית מוכרת בישראל. כזו היא הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות כלליות לשלטון המרכזי, וכזו היא הזכות בבחירות לשלטון המקומי. הזכות לבחור ולהיבחר היא מנשמת אפה של מדינה דמוקרטית, ומשטר דמוקרטי לא ייכון בלעדיה (בג"צ 3791/93 משלב נ' שר הפנים, פד"י מז(4) 126, 130 (1993); בג"צ 753/87 בורשטיין נ' שר הפנים, פד"י מב(4) 462, 474 (1989); בג"צ 2757/96 אלראי נ' שר הפנים, פד"י נ(2) 18 (1996); בג"צ 7364/03 ג'בארה נ' שר הפנים, פד"י נח(1) 769, 777 (2003) (להלן - פרשת ג'בארה)). 15. הזכות לבחור ולהיבחר כרוכה באופן הדוק ביכולת לממש את חופש הביטוי הפוליטי בהליך הבחירות. חופש הביטוי במערכת בחירות במשטר דמוקרטי משמעו חירות בהבעת דעות ובקליטת מסרים, שבאמצעותם מתעצבת דעת הקהל. חופש זה מחייב קיום זרימה חופשית ובלתי מופרעת של דעות ורעיונות, והוא עומד בליבה של הזכות לבחור ולהיבחר כזכות חוקתית. חופש הביטוי עומד בגרעינה של הזכות להשמיע ולשמוע, לראות ולדעת (בג"צ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פד"י נז(2) 62, 72 (2003)). 16. מעליונות הזכות לבחור ולהיבחר נגזרת החשיבות המיוחדת של קיום בחירות במועדן. דחיית מועד בחירות שנקבע על-פי חוק או מכוחו משמעותה הארכה של תקופת כהונה של מוסדות נבחרים מעבר לתקופה שנקבעה לכך על-ידי המחוקק. דחייה כזו טומנת בחובה עיכוב והתלייה של יכולת הבוחר להשפיע על בחירתם של מועמדים לכהונה חדשה בתפקידים ציבוריים. היא מעכבת את יכולתם של מועמדים חדשים להיבחר לכהונות ציבוריות בבחירות חופשיות ושוויוניות. היא פוגעת בדינמיקה של השינוי בהנהגה עם סיום תקופת כהונה קצובה המאפשר בחינה מחדש של הצרכים של הציבור ושל יכולות המועמדים לכהונה להתמודד עימם ולקדם את האינטרס הציבורי. שינוי מועד בחירות יוצר המשכיות כהונה של מוסדות נבחרים, תוך פגיעה בתשתית האמון הציבורי בהם, אמון הנשען, בין היתר, על קיום בחירות חופשיות בעיתן. שינוי כזה כורך פגיעה בהליך הדמוקרטי הבנוי על קיום תקופות כהונה קצובות של נבחרי העם או האזור, ובחירה מחודשת של מנהיגות הציבור לתקופה הבאה במועדים קבועים וידועים מראש. מועד הבחירות משמש, אפוא, מרכיב מהותי בזכות לבחור ולהיבחר. פגיעה בו שקולה כפגיעה בזכות החוקתית העיקרית. 17. הזכות לבחור ולהיבחר, ולקיים בחירות במועדן, חרף היותן זכויות וערכים בעלי מעמד חוקתי, אינן בעלות משקל מוחלט, כי אם יחסי בלבד. ככל הזכויות החוקתיות, כך גם הזכויות לבחור ולהיבחר ולקיים בחירות במועדן נשקלות לעולם אל מול ערכים ואינטרסים ציבוריים אחרים, ולעיתים אף נוגדים, שהגשמתם חיונית למהלך התקין של חיי החברה (פרשת ג'בארה, שם, עמ' 777; דנג"צ 1913/97 מואסי נ' שר הפנים, פד"י נב(2) 49, 78 (1998)). אינטרסים נוגדים כאלה אינם עשויים מעור אחד, והם עשויים ללבוש צורות מצורות שונות, ולהתייחס לתחומי חיים שונים. לעיתים, אינטרסים שראוי להתחשב בהם בהקשר לשינוי מועד בחירות נעוצים דווקא בצורך לאפשר להליך הדמוקרטי של הבחירות להתנהל כסדרו, אגב מיצוי כל האמצעים וכל המהלכים הנדרשים שנועדו לאפשר מימוש הליך בחירה ראוי, תוך קיום חופש ביטוי מלא לבוחר ולמועמד לבחירה. כאשר מטעם כזה או אחר נשללת אפשרות ממשית לקיים הליך בחירות שלם ותקין, עשויה לעלות שאלה אם נדרש לדחות את המועד לזמן אחר שיאפשר מימוש ההליך כנדרש. השיקול המרכזי בקיומן של בחירות במועדן הוא מיצוי תכליותיו של ההליך הדמוקרטי אשר ייתן בראש וראשונה ביטוי מלא ושלם לזכות לבחור ולהיבחר; הלך זה צריך גם להבטיח קיומו של מינהל דמוקרטי שבכוחו לפעול כראוי לאחר הבחירות בדרך תקינה וראויה, אשר תגשים את עקרונות המשטר הדמוקרטי הלכה למעשה. וכך, במקום שבו הוכח כי רשות מקומית נתונה במשבר חמור במידה כזו שקיים חשש של ממש כי לא תוכל להתנהל בדרך תקינה לאחר קיום בחירות, נדחה מועד הבחירות כדי לאפשר את שיקומה של הרשות בהליך של הבראה, וכניסה לבחירות דמוקרטיות עם השלמת ההבראה (פרשת ג'בארה, שם; כן ראו בג"צ 6437/05 ג'בארה נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.8.05)). 18. עיתות של מלחמה או מבצע צבאי רב-מימדים עשויים, בתנאים מסוימים, לשמש עילה מוצדקת לדחיית מועד בחירות - בין כלליות ובין מקומיות. קיום מצב חירום, שבו חלק משמעותי מן העם מגוייס לצבא, והחלק האחר בעורף נתון לאימת מתקפות האויב, עלול לגרום למצב שבו יקשה לקיים הליך בחירות דמוקרטי אשר ישיג את עיקרי תכליותיו. בגדר קושי זה, ייתכן מצב שבו הבוחר לא יוכל להגשים במלואה את זכותו לבחור, למשל מן הטעם שהגישה לקלפיות תהא כרוכה בסיכון חיים שבגללו בוחרים רבים יעדיפו שלא להצביע ולא להעמיד את חייהם בסכנה. ייתכן אף מצב שבו המגוייסים לצבא לא יוכלו להגשים הלכה למעשה את זכותם להצביע בשל מעורבותם במבצע הצבאי, ובשל ריחוק מקום הקלפיות שאינו בר-השגה מבחינתם. אשר למתמודדים לבחירה - מצב חירום צבאי עלול לפגוע ביכולתם לנהל מערכת בחירות ולהציג בפני הבוחרים את מצעם הפוליטי. כאשר מערכות התקשורת, הדואר ושאר המערכות הציבוריות אינן פועלות כבדרך שגרה, ומגוייסות למטרות ביטחון בלבד, קשה למתמודדים בבחירות לפעול בציבור ולנהל מסע בחירות תוך חשיפת המצע הפוליטי שהם רוצים לקדם. ככלל, תקופת מלחמה או מבצע מלחמתי רב-היקף עלולות, בתנאים מסוימים, לשבש את חיי השגרה במידה כזו שלא תאפשר את מימוש הזכות לבחור ולהיבחר בדרך סבירה. זכות זו עלולה להיפגע פגיעה מהותית, ועימה עלול להיפגע ההליך הדמוקרטי עצמו. במצבים קיצוניים ביותר מסוג זה, עשוי להידרש איזון ראוי בין ערכים אלה: מצד אחד, ערך השמירה על קיום בחירות במועדן, כחלק מתפיסה של מימוש זכות הבחירה וההיבחרות לאחר תקופת כהונה קצובה של נבחרי העם שבסיומה יש לקיים הליך דמוקרטי של בחירות חופשיות, אשר יקבע את מנהיגות העתיד ויאפשר לבוחר להביע את רצונו והעדפותיו. מצד שני - יש לבחון את מידת הפגיעה הצפויה בהליך הבחירות, העלולה להיגרם עקב מצב לוחמה קשה, המביא רשויות אל תוך קו האש, פוגע בחיי השגרה של התושבים, ומשפיע גם על האופן בו ניתן לנהל מערכת בחירות, הן מבחינת הבוחר והן מבחינת המועמד לבחירה. נדרש, אפוא איזון ראוי בין התכלית המרכזית של הבחירות, המתבטאת במימוש ההליך הדמוקרטי של בחירת הנהגה חדשה במועד שנקבע לכך, תוך מיצוי הזכות לבחור ולהיבחר, לבין מידת הפגיעה הצפויה להיגרם בהליך זה עצמו לאור המצב הביטחוני, המסיט את חיי השגרה של האוכלוסייה לחיים בצל מתקפות האויב, על כל הכרוך בכך. 19. נוכח חשיבותה ומשקלה של הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות חופשיות שתתקיימנה במועדן, נדרש אינטרס נוגד בעל משקל רב במיוחד כדי להצדיק סטייה ממועד הבחירות המקורי שנקבע. גם אם נגרמים תקלות וקשיים למהלך הרגיל של הבחירות עקב מצב ביטחוני קשה, וגם אם מועד הבחירות המקורי חל בעת שהציבור טרם חזר לשגרת חיים מלאה, אין בכך בהכרח כדי להצדיק את דחיית מועד הבחירות לתאריך אחר, שלאחר שוך הקרבות. רק מצב קיצוני וחמור במיוחד, השולל באופן משמעותי ביותר את יכולתו של הבוחר לממש את זכותו לבחור, ופוגע באופן ממשי ומכריע במועמדים לבחירה מבחינת סיכוייהם להתמודד ולנהל מערכת בחירות, עשוי לגבור על הערך העליון של קיום בחירות במועדן. רק מערכת נסיבות המצביעה על פגיעה מהותית ביותר בסיכויי הבוחר והמועמד לבחירה לממש את זכויותיהם לחופש ביטוי פוליטי אמיתי יצדיקו דחיית מועד בחירות. גם אז, על הדחייה להצטמצם לתקופה הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות הענין, כדי למזער ככל הניתן את הפגיעה בהליך הדמוקרטי, המתלווה להארכת כהונת המוסדות הנבחרים מעבר לתקופה שנקצבה להם בחוק. לעומת זאת, מקום שקיימת פגיעה כלשהי במערכת הבחירות, שאינה יורדת לשורשו של ההליך, תגבר ותכריע תכלית קיום הבחירות במועדן. 20. חובת האיזון בין השיקולים השונים הרלבנטיים לצורך סוגיית הדחייה של מועד הבחירות מוטלת על הרשות המוסמכת, היא שר הפנים. סעיף 4(א) לחוק המועצות האזוריות, מסמיך את שר הפנים לדחות בחירות במועצות אזוריות, לאחר שנועץ בענין זה עם ועדת הפנים של הכנסת. זו לשון ההוראה: "דחיית מועד בחירות נוכח השר כי אי אפשר לקיים בחירות במועדן במועצה אזורית פלונית, או היו נסיבות מיוחדות, אשר לדעת השר מצדיקות דחייתן, או לא קויימו בחירות במועדן, יקבע השר, בהתייעצות עם הוועדה, מועד חדש לבחירות שיהיה קרוב ככל האפשר לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות במועדן, ולא יאוחר ממועד הבחירות הבאות לאותה מועצה אזורית לפי סעיף 3". 21. על השר להפעיל את שיקוליו בצורה עניינית וסבירה - קרי: עליו להתייחס לשיקולים רלבנטיים בלבד, תוך מתן משקל ראוי לכל אחד מהערכים המתנגשים. על ההחלטה לעמוד במבחן כללי המשפט הציבורי, ובתוכם - מבחן הסבירות, שיסודו באיזון ראוי בין ערכים ועקרונות הנאבקים על הבכורה (פרשת ג'בארה, שם, פסקה 13; בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י מד(2) 485, 514 (1990); ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רעננה נ' הורוויץ, פד"י נו(4) 913, 937-8 (2002); בג"צ 15/96 תרמוקיר חורשים נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, פד"י נ(3) 397, 413-414 (1996)). רק חריגה קיצונית ממתחם שיקול הדעת הנתון לרשות המוסמכת תצדיק התערבות ערכאה שיפוטית לשינוי החלטת הרשות. מן הכלל אל הפרט 22. בנסיבות שלפנינו מתמודדים זה מול זה אינטרסים נוגדים: מצד אחד, קיים אינטרס רב משקל לקיים את הבחירות במועצה האזורית באר טוביה במועדן, כחלק מהליך הבחירות החופשיות למוסדות ההנהגה של האזור. כיבוד מועד הבחירות המקורי הוא חלק מההגנה על זכויות הבוחר והנבחר להגשים את חופש הביטוי הפוליטי הנתון להם עם סיום כהונת המוסדות הנבחרים בתום התקופה שנקצבה לכך בחוק או על-פיו. בצד אינטרס זה, קיימת מגמה לפעול ככל האפשר שלא לשבש תהליכים מתוכננים בחיים הציבוריים שקיומם נתפס כחלק מחיי השגרה של היישוב בארץ. זעזוע בתהליכים אלה עלול להתפרש כאי-עמידה בפני לחץ הטרור, ובפני גורמי טרור, המבקשים לפגוע בתשתית החיים הסדירה של החברה הישראלית. יתר על כן, שינוי במועד בחירות במועצה אזורית אחת, עלול להביא עמו זעזוע בהליכי הבחירות ובמועדן במערכת אזורית רחבה יותר, ואין לאפשר זאת אלא במצבים קיצוניים שבהם קיימת מערכת נסיבות מיוחדת ובעלת משקל כה רב, המצדיקה הפיכת מועדי הבחירות על פיהם, על כל הכרוך בכך. כנגד השיקולים האמורים, יש לבחון את מידת השפעתו של הגורם הבא על מערכת הבחירות הצפויה: המדינה מצויה עתה בתקופה של מבצע צבאי רב-היקף בעזה, שיש לו השפעה ישירה על תושבי הארץ כולם, ובמיוחד על תושבי הרשויות המקומיות החשופות לאש האויב. למצב הביטחוני ישנה בוודאי השלכה על אופי מערכת הבחירות האזורית, ועל היכולת לממש במלואן את ההכנות וההיערכות לבחירות, המשפיעות על אופן מימוש הזכות לבחור ולהיבחר. באיזון בין מכלול השיקולים האמורים, השאלה היא האם הפגיעה המערכתית בהליך הבחירות האזוריות עקב מצב הלחימה הינה בעלת עוצמה כזו שיש בה כדי לפגוע פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר, וכדי להכריע את הכף להצדקת דחיית מועד הבחירות. 23. במקרה שלפנינו, יש, אכן, מקום להנחה כי מצב הלוחמה ברצועת עזה, והיות המועצה האזורית באר טוביה בקו האש בגדרם של 40 הק"מ החשופים לטילי האויב, משפיעים על יכולתם של הבוחרים והמועמדים לבחירה למצות את זכויותיהם במסגרת ההיערכות לבחירות למועצה. יחד עם זאת, בנסיבות הענין, אין מדובר בפגיעה מהותית בעלת משקל כזה המצדיקה דחיית מועד בחירות. 24. אין ספק כי, פתיחת מבצע "עופרת יצוקה" ב-27.12.08 היוותה נקודת מיפנה במצבה של המועצה האזורית באר טוביה. מאזור בטוח, השוכן במרכז הארץ, הפכה המועצה לחלק מאזור סיכון, המצוי במרחב סיכון ממוקדי שיגור טילים הנורים מרצועת עזה לכיוון ישראל. אזור המועצה אף היווה מטרה בפועל לנפילת טילים. 25. מציאות חדשה זו, אשר החלה כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות הצפויות ב-20.1.09, משפיעה על יכולת ההיערכות לבחירות הן מבחינת הבוחר והן מבחינת המועמד לבחירה. מבחינת הבוחר - קיומו של מצב חירום ביטחוני משפיע עליו מבחינות שונות. ראשית, יש להניח כי הדאגה הקיומית לחיים בעקבות קיום הסכנה מסיחה את דעת הבוחר במובנים מסוימים מענייני בחירות, שטבעם להעסיק את האדם בעיתות שגרה ורגיעה. שנית, נטען כי חלק מהתושבים עזבו את האזור לתקופת-מה לאזורים אחרים של הארץ, וספק אם יגיעו למועצה לצורך מימוש זכות ההצבעה. שלישית, נטען כי עצם ההשתתפות בבחירות כרוכה בסיכון חיים, ולכן עשויים להיות כאלה שיבחרו לא לממשה. מצד המועמד לבחירות נטען כי, ראשית, יכולתו לממש במלואו את מסע הבחירות, ולהיחשף כראוי בפני הציבור נפגעת פגיעה מהותית; שנית, כי המערכות המסייעות למועמד בהליך בחירות אינן זמינות - כמו דואר, ואמצעי תקשורת אחרים; ואחרון, כי בנסיבות כאלה אין שוויוניות אמיתית בין מועמדים לבחירה, ובמיוחד בין אלה המכהנים מזה זמן בתפקידים ציבוריים ומוכרים בציבור, לבין מועמדים חדשים שזו להם מערכת הבחירות הראשונה, ואשר חשיפתם לציבור נפגעת קשות דווקא מספר שבועות לפני מועד הבחירות. 26. אני נכונה להניח לצורך הענין כי כל הטענות המועלות על-ידי העותרת, המצביעות על ההשפעה הפוגעת של מצב הלוחמה בעזה על הליך הבחירות למועצה האזורית הן נכונות, וכי אין מדובר בענייננו בהליך בחירות רגיל המתקיים במצב של רגיעה ושגרה. יחד עם זאת, הפגיעה בה מדובר אינה בעלת משקל ומידה מכריעים, שיש בהם כדי להצדיק את שינוי מועד הבחירות למוסדות הנבחרים במועצה האזורית. 27. מבחינת הבוחר, בכל הנוגע להיבטי הביטחון הקשורים במימוש הליך הבחירות, פיקוד העורף הציב תנאים שונים להגנת התושבים ביום הבחירות, ויש להניח כי הם יקויימו; בקיום תנאים אלה יש כדי לזרוע ביטחון בלב התושבים אשר, יש להניח, כי יגיעו לקלפיות הממוגנות במועצה ויקיימו את חובתם האזרחית לבחור את המועמדים למוסדות הנבחרים של האזור. יש להניח כי החובה לממש את זכות הבחירה, נוכח חשיבותה, תניע את התושבים לממש את זכותם, מתוך הכרה בחשיבותו של כל קול לגיבוש הרצון הדמוקרטי בעיצוב פניה של הנהגת המקום. מאידך, ראוי עוד להניח בהקשר זה כי ייתכן שחלק מן החיילים המגוייסים עתה המתגוררים באזור המועצה האזורית לא יוכלו לממש את זכותם לבחור בקלפיות החיילים שהוכנו באזור המועצה מבעוד מועד. 28. מבחינת המועמדים לבחירה - חרף הפגיעה שחלה ביכולת ההיערכות לבחירות בשלושת השבועות האחרונים, אין מדובר במערכת בחירות שהחלה ומסתיימת במהלך שבועות אלה. מערכת הבחירות ומירוץ המועמדים לבחירה נפתח זמן רב קודם לכן, ולמועמדים לבחירה במועצה האזורית ניתנה האפשרות, זמן רב קודם לתחילת מצב החירום, להקדיש מזמנם ומירצם למסע הבחירות ולהצגת מועמדותם. שלושת השבועות הסמוכים לפני תאריך הבחירות הם אמנם חשובים למועמד המנהל מסע בחירות, אך אינם קריטיים להליך הבחירות, שנפתח זמן ניכר קודם לכן. יתר על כן, גם בשבועות אלה לא נחסמות כל האפשרויות לקדם מסע בחירות של מועמדים, גם אם חלה פגיעה מסוימת באפשרויות אלה עקב אי-זמינותן של מערכות הסיוע למועמד - כמו דואר, אמצעי תקשורת למיניהם, ארגון חוגי בית, וכיוצא באלה. מעבר לכך - המירוץ בין המועמדים נעשה בתנאים שוויוניים, החלים על המועמדים כולם. אמנם נכון הוא, כי מועמד המכהן כבר בתפקיד ציבורי עשוי להיפגע פחות מאילוצי מצב החירום ממועמד חדש בנוף הציבורי, אך שוני זה אינו מיוחד למצבי חירום, והוא מלווה מערכות בחירות גם במצבי שגרה, והוא מובנה במירוץ התחרותי המתנהל בין מועמדים ותיקים ומוכרים למועמדים חדשים ובלתי מוכרים, הנכנסים זה עתה לזירה הפוליטית. 29. באיזון הכולל, יש לאמוד זו מול זו את חשיבות קיומן של הבחירות למועצה האזורית במועדן, אל מול הפגיעה במערכת הבחירות הנגרמת, הן מבחינת הבוחר והן מבחינת המועמד לבחירה, עקב המצב הביטחוני באזור על רקע מבצע צבאי שהביא למיקומה של המועצה האזורית בקו האש. באיזון זה, השיקול של קיום הבחירות במועדן גובר על פני הפגיעה במערך הבחירות. מידתה של הפגיעה ומשקלה אינם מצדיקות צעד קיצוני הכרוך בדחיית הבחירות. על המידה והמשקל של הפגיעה תעדנה, בין היתר גם העובדות הבאות: ראשית, במועד הבחירות ב-20.1.09 אמורות להתקיים בחירות במכלול רחב של מועצות אזוריות, וביניהן בחמש מועצות נוספות אליהן מתווספת המועצה בבאר טוביה. מועצות אלה נמצאות אף הן בקו האש בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה (בני שמעון, חבל יבנה, לכיש, מטה יהודה ונחל שורק). כפי שנמסר לנו, באף אחת מהמועצות הללו לא נתבקש לדחות את מועדי הבחירות, והן תתקיימנה שם כסדרן באותו תאריך. אילו היה מדובר בפגיעה מהותית בזכות לבחור או להיבחר עקב המצב הביטחוני, יש להניח כי היו מוגשות פניות נוספות, ברוח פנייתה של העותרת, לשינוי מועד הבחירות. אולם לא היא. איש לא פנה בבקשה דומה, ויש בכך כדי להצביע על כך שאין מדובר בפגיעה ממשית ונרחבת המצדיקה צעד קיצוני לשינוי מועד הבחירות. שנית, גם במועצה האזורית באר טוביה עצמה, העותרת הינה קול בודד בדרישה לשנות את מועד הבחירות, ומתמודדים אחרים, כ-87 במספר, לא פנו ולא ביקשו בקשה דומה בטענה כי זכותם להיבחר נפגעה. עובדות אלה מחזקות את ההתרשמות כי, חרף הפגיעה במהלך הבחירות הקיימת באזור החשוף לסכנה ביטחונית, אין מדובר במצב הפוגע פגיעה שורשית ביכולת המימוש המהותית של הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות למועצה האזורית. 30. הכרעתו של שר הפנים עומדת, על כן, במבחן הענייניות, ועונה לדרישות הסבירות המינהלית. לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתו שלא לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית באר טוביה, משהיא מושתתת על הערכה עניינית של הגורמים הרלבנטיים לענין, ומשקללת בצורה נאותה את הגורמים הללו על-פי משקלם היחסי הראוי להם. החלטה זו מייחסת לקיום הבחירות במועדן משקל רב-עוצמה כחלק מהערך הדמוקרטי של בחירות למוסדות נבחרים בעיתן. מנגד, היא מייחסת לגורם הפגיעה בהליך הבחירות עקב מצב הביטחון באזור משקל יחסי ראוי, שאינו גובר על הערך הנוגד בנסיבות ענין זה. 31. לא למותר להזכיר בהקשר דברים זה מקרה דומה שארע בשנת 2006 בעת מלחמת לבנון השניה, אשר נסב על שאלת קיום בחירות במועדן לראשות מועצה אזורית בעמק יזרעאל בעצם ימי המלחמה. גם באותו ענין נתבקשה דחיית מועד הבחירות עקב הלחימה בלבנון ונפילת קטיושות בצפון הארץ, אשר גרמו לשיבוש החיים באזור הצפון. בית משפט זה בבג"צ 6175/06 אוחיון נ' שר הפנים (לא פורסם, 24.7.06), החליט כי אין לדחות את מועד הבחירות למועצה האזורית בעמק יזרעאל. אומר השופט גרוניס באותו ענין (פסקה 3): "השאלה היחידה היא האם החלטת המשיב נגועה בחוסר סבירות קיצוני. לא שוכנענו שכך הדבר, אף שנתנו דעתנו גם להיבט הרחב יותר של מיצוי ראוי של ההליך הדמוקרטי, שאינו נטול בעייתיות במקרה דנא. כאמור, גורמי הביטחון - המשטרה ופיקוד העורף - אינם מתנגדים לקיום הבחירות. אפשר, שאילו אנו היינו צריכים לקבל ההחלטה בדבר קיום הבחירות, נוטה הייתה דעתנו לכיוון שונה. אין די בכך להצדיק התערבות. זאת ועוד, העותר לא צירף בגדר משיבים לעתירה את המתמודדים האחרים בבחירות. משמע, החלטה לדחות את הבחירות עלולה לפגוע בהם או בחלקם בלא שתישמע דעתם". העתירה באותו ענין נדחתה. 32. אין מקום, אפוא, להתערב בהחלטת שר הפנים, שלא לדחות את מועד הבחירות למועצה האזורית באר טוביה, ודין עתירה זו להידחות, כפי שקבענו בהחלטתנו מיום 14.1.09. העתירה נדחית. ש ו פ ט ת השופט א' רובינשטיין: א. ביום 14.1.09 הצטרפתי להחלטה שלא להיעתר לדחיית הבחירות במועצה האזורית באר-טוביה, מצטרף אני גם לנימוקי חברתי השופטת פרוקצ'יה. אוסיף: אודה כי החלטה זו לא באה לדידי מניה וביה ובלב קל, וזאת בעיקר מהיבט אחד: יכולת העותרת לנהל את מערכת הבחירות שלה בתקופת החרום. זאת, כיוון שלגבי עצם קיום הבחירות, קרי, מימוש הזכות לבחור, השתכנעתי מעמדת שר הפנים ואנשי מערכת הביטחון כי יהיו הסדרים מתאימים. בשעתו הייתי אחד משופטי ההרכב בבג"צ 6175/06 אוחיון נ' שר הפנים (לא פורסם), שאליו נדרשה חברתי; באותו מקרה, ככתוב בפסק הדין מפי השופט גרוניס, היו הבחירות אמורות להיערך בתוך מלחמת לבנון השניה. לא מצאנו, לאחר הסברים שקיבלנו – וגם ניסיון להביא את שר הפנים לשיקול נוסף – כי החלטתו שלא לדחות את הבחירות היתה נגועה בחוסר סבירות קיצוני; אך ציינו "אפשר, שאילו אנו היינו צריכים לקבל ההחלטה בדבר קיום הבחירות, נוטה היתה דעתנו לכיוון שונה". בענייננו שלנו, התלבטתי שמא אכן, נוכח ביטול אירועי בחירות שמסרה עליהם העותרת, נפגעה יכולת ההתמודדות שלה, ואכן היתה פגיעה מסוימת, כעולה גם מחוות דעת חברתי - ומה איפוא השלכותיה של זו. ואולם, מה שהיטה בעיני את הכף בסופו של יום - מלבד הטעם של אי צירוף המתמודדים שאינם "רצים" לראשות המועצה, שאינו מבוטל כלל וטעמים אחרים שמנתה חברתי - היה העובדה שהעותרת היתה היחידה שעתרה. במועצות אזוריות אחרות, שכפי שמסרה המדינה הריהן חמש במספר בקו האש, לא נתבקשה דחיה. ניתן לומר איפוא, בגדרי הסבירות, כי כנראה לא כצעקתה עד כדי דחיית הבחירות, ועל כן - במאזן השיקולים - נראית לי הכרעתה של חברתי. ב. (1) דחיית בחירות צריכה טעמים טובים עד מאד; אכן, נזדמן לי לאמור במקום שבו אושרה דחייתן (בג"צ 6365/08 בנישתי נ' שר הפנים (לא פורסם), שעסק בבחירות בירוחם) כלהלן: "אין לומר כי החלטת השר להמשך כהונתה של הועדה הממונה, ובה הרצון להבטיח את הנושא התקציבי שזכה להזרקה מסיבית מכספי המדינה, לבנות שדרת ניהול עירונית להשלים פרויקטים לרווחת התושבים, בחינת 'המתחיל במצווה אומרים לו גמור' (שולחן ערוך אורח חיים, תקפ"ח, ד' בהגהת הרמ"א) – יש בה משום חוסר סבירות, לא כל שכן חוסר סבירות קיצוני" (פסקה ל'). באותו עניין היה המדובר בהשלמת ייצובה של המועצה המקומית ירוחם אחרי תקופה קשה, קרי, באופן שהיה בו דמיון בתמונה הכוללת לפרשת ג'בארה (ראו שם, פסקה כ"א). הדחיה באה מטעם "פנימי" למועצה, ואכן ניתן להבחין בין אילוצים "פנימיים", הנובעים ממצבה של המועצה, ל"חיצוניים", הנובעים מנסיבות שמחוצה לה ושאינן בשליטתה. הוא הדין בנידון דידן, בענין באר טוביה, כמו בענין אוחיון (עמק יזרעאל), המדובר באילוץ "חיצוני", מצב המלחמה. במקרי האילוצים ה"פנימיים" כמו פרשות ג'בארה (טייבה) ובנישתי (ירוחם), השאלה היתה האם יסודות המבנה המקומי לעת הזאת חזקים דיים, לעריכת בחירות או שמא פעולות שיקום שנעשו (אם על-ידי ראש עיר מכהן בטייבה ואם על-ידי ועדה ממונה בירוחם) עלולות לירד לטמיון אם לא יושלמו.וריאציה אחרת לאילוץ "פנימי" היא תהליך חשיבה ודיונים הנוגעים לשינוי מבני שיאחד שתי מועצות בשל בעיות מסוגים שונים, כמו בבג"צ 10466/08 דויד אלחייני נ' מפקד כוחות צה"ל ביו"ש האלוף גד שמני (לא פורסם). (2) כאמור, לא בקלות מתקבלת החלטת דחיה בכגון דא, בגלל חשיבותו המופלגת של ההליך הדמוקרטי. במקרים ה"חיצוניים", אלה הקשורים במצב הבטחוני – השאלה אינה עצם קיומן של בחירות ככאלה לעת הזאת, אלא היכולת לקיימן תוך אפשרות להשתתפות מלאה ככל האפשר מצד הבחירה ומצד ההיבחרות. אוסיף, כי יתכן הבדל בין "חיצוני" ל"פנימי" בממד הזמן – כשהמדובר בעילה "פנימית" הסיכוי לדחיה למשך זמן ארוך יחסית עלול להיות גדול יותר; לעומת זאת, כשהמדובר באילוץ "חיצוני" יש לקוות כי המדובר בפרק זמן קצר יותר (בפעם יחידה נדחו בחירות לכנסת, ושם כמובן המורכבות גדולה מאוד, בשל מלחמת יום הכיפורים, וזאת בכחודשיים). אלא שבפן ה"חיצוני" אין כל בעייתיות בעצם הבחירות למהותן, כי אם אך במצב הבטחוני, ואת השלכותיה יש לבדוק. מכל מקום, הצד השוה שבכל אלה הוא הצורך בבדיקה מעמיקה האם שווה הצר בנזק, קרי, האם יש מקום לפגיעה בזכות היסוד לבחור ולהיבחר, וככל שהאילוץ ניתן לתיקון סביר או שפגיעתו אינה קשה ביותר, אין מקום לדחיה. ג. על הבדיקה, במקרה של מלחמה, להידרש כאמור מחד גיסא לזכות לבחור – האפשרות לבוחרים, לרבות החיילים, לממש את זכותם, ומאידך גיסא – לזכות להיבחר, לרבות מימוש מערכת הבחירות. חברתי נדרשה לשני אלה, ואני מסכים להנמקתה. כבר ציינתי, כי למקרא העתירה שקלתי את ממדי הפגיעה בעותרת נוכח ביטול חוגי הבית והפעילויות האחרות שתיארה העותרת, והיתה לי אהדה בסיסית למצב שאליו נקלעה; אך באיזון הכולל הכריעה את המאזניים תפיסת קיומן של הבחירות במועדן. ועוד, הרי דחיה בשל מימוש טוב יותר של זכות ההיבחרות של האחד, מחירה הוא פגיעה למצער בציבור הבוחרים שזכותו לא תמומש במועדה. ד. איני פטור מהוסיף, כי דחיה בעת בחירות בשל פעולת האויב רצוי להימנע ממנה ככל הניתן גם ברוח הנאמר במקרא (שמואל ב', א', כ') "פן תשמחנה בנות פלשתים...", קרי, פן ייחס האויב לעצמו את שיבוש המירקם הדמוקרטי, וזאת בעידן שדימויים גוברים בו על המציאות והופכים בעצמם מציאות. ה. נוכח כל אלה מצטרף אני לנימוקי חברתי. ש ו פ ט השופט ח' מלצר: הנני מצטרף לתוצאה ולנימוקים הכלולים בחוות-דעתה המקיפה של חברתי, ראש ההרכב, השופטת א' פרוקצ'יה וכן לדבריו של חברי, השופט א' רובינשטיין. עם זאת, בשל חשיבות הנושא הנדון בעתירה והאהדה למצוקת העותרת, מרשה אני לעצמי להעיר מספר הערות: (א) השיקולים הכרוכים בקביעת מועד עריכת הבחירות לכנסת, לרבות הקדמתן ודחייתן, מורכבים הרבה יותר – חוקתית, סטטוטורית ועניינית-מהותית – מאלה הרלבנטיים למועדי בחירות מוניציפאליות. עיינו: אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך 2 563-559 (מהדורה שישית, 2005); בג"ץ 2257/04 סיעת חד"ש-תע"ל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, פ"ד נח(6) 685 (2004). ראיה מעשית לכך ניתן למצוא גם בעובדה שהבחירות לכנסת נדחו עד כה פעם אחת בלבד – במהלך מלחמת יום הכיפורים, ואילו בחירות מוניציפאליות נדחו בעבר לא אחת מטעמים שונים (בעניין זה חברי השופט רובינשטיין מציע להבחין בין אילוצים "פנימיים" לבין אילוצים "חיצוניים" ואני מקבל חלוקה זו). (ב) מוכן אני להניח כי עקב המצב הביטחוני ששרר ושורר במועצה האיזורית באר-טוביה אכן נפגעה במקצת זכותה של העותרת להיבחר עקב אי יכולתה לנהל תעמולת בחירות ראויה כרצונה – מרכיב שהוא בבסיס הליך הבחירות (השווו: בג"ץ 372/84 קלופפפר-נוה נ' שר החינוך והתרבות, מר זבולון המר, פ"ד לח(3) 233 (1984)). ואולם באותה מידה נפגעה גם זכותם של המועמדים האחרים (וזאת מעבר לשוני האינהרנטי שבין מועמד מכהן לבין מועמד שאיננו מכהן) ולכן לא היתה כאן סטיה משמעותית מהשוויוניות הנדרשת. (ג) העובדה שעקב המצב יתכן וחיילי סדיר ומגויסי מילואים לא יוכלו להשתתף בבחירות אלה היא מטרידה מאוד. ואולם במישור המוניציפאלי אפשרות זו נצפתה לגבי מועצות איזוריות (ראו: סעיף 4א(ב) לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות, התשנ"ד – 1994). (ד) נוכח כל האמור לעיל תהיתי ביני לביני שמא ניתן להוציא צו על תנאי וצו ביניים לגבי האפשרות ששר הפנים ידחה רק את הבחירות לראשות המועצה (בשונה מן הבחירות למועצה). לכאורה הפרדה שכזו יכולה להיעשות מכוח האמור בהוראת סעיף 227(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות איזוריות), התשי"ח – 1958, הקובע כדלקמן: "ראה השר סמוך ליום הבחירות או ביום הבחירות כי קיימות באזור פלוני נסיבות מיוחדות אשר לדעתו מונעות או עלולות למנוע את קיום הבחירות, או את מהלכן התקין, רשאי הוא להורות על דחיית הבחירות לכל המוסדות העומדים לבחירה, או לחלקם (ההדגשה איננה במקור – ח"מ), באזור האמור או בכל תחום המועצה האזורית; דחה השר את הבחירות כאמור, יקבע מועד חדש לבחירות אשר יהיה ככל האפשר מיד לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות במועדן. כאן המקום להעיר שבמקרה שכזה אין גם פגם בעובדה שלא צורפו כמשיבים לעתירה כל המועמדים למועצה, שהרי העותרת ציינה כמשיבים לעתירה את כל המועמדים המתחרים נגדה על תפקיד ראש המועצה. דא עקא, שעל פני הדברים נראה שההוראה שבסעיף 227(א) הנ"ל, ככל שהיא מאפשרת הפרדה בין מועד הבחירות לראשות המועצה לבין מועד הבחירות למועצה, היא אולטרא וירס החוק המסמיך, שכן חוק המועצות האיזוריות (בחירת ראשי המועצה), התשמ"ח -1988 קובע בסעיף 3 שבו כך: "בחירות לראשות המועצה יתקיימו במועד עריכתן של הבחירות למועצה". (ה) בכל האמור לעיל אין משום הבעת דעה כלשהי לגבי האפשרות לתקוף את תוצאות הבחירות בדיעבד, היה ויתברר כי נפל בהם ליקוי המצדיק ערעור בחירות, או שבגין המצב הביטחוני אירע במסגרת הליך הבחירות פגם מהותי מאיין (לרבות שיעור משתתפים נמוך באופן מיוחד). השוו: בג"ץ 6175/06 אוחיון נ' שר הפנים, שם, בסעיף 3 (לא פורסם, 24.7.2006)). ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה. ניתן היום, כ"ג בטבת תשס"ט (19.1.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09003600_R04.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il