דויד אלחייני נ. מפקד כוחות צה"ל ביו"ש האלוף גדי שמני

פסק-דין בתיק בג"ץ 10466/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10466/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר העותרים: 1. דויד אלחייני 2. בני צדוק 3. חן גולדשטיין 4. אירינה מורזייב 5. מרדכי מיודק נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל ביו"ש האלוף גדי שמני 2. רות יוסף הממונה על מחוז ירושלים ואיו"ש במשרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. המפקח על הבחירות 5. מועצה אזורית ערבות הירדן 6. דובי טל 7. מועצה מקומית מעלה אפרים 8. תמר אלימלך עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אביעד הכהן; עו"ד ישעיהו אברהם בשם המשיבים: עו"ד אורי קידר; עו"ד גלעד רוגל; עו"ד נירה דרור-לזר פסק דין משלים (נימוקים) השופטת א' פרוקצ'יה: 1. הבחירות למועצה האזורית ערבות הירדן (להלן - המועצה האזורית) נועדו להיערך ביום 20.1.09. המשיבה 2, הממונה על מחוז ירושלים ואיו"ש במשרד הפנים (להלן – הממונה), החליטה ביום 4.12.08 לדחות את מועד קיום הבחירות במועצה האזורית ליום 5.5.09, וזאת על רקע מהלכים לאיחודה של המועצה האזורית עם המועצה המקומית מעלה אפרים, היא המשיבה 7 בענייננו (להלן – המועצה המקומית). 2. העותרים, תושבי המועצה האזורית, בקשו בעתירתם סעד מבית משפט זה כי יתערב ויבטל את החלטת הממונה, כדי שניתן יהיה לקיים את הבחירות במועדן, וכדי שינתן להם לממש את זכותם לבחור ולהיבחר למועצה האזורית במועד שנקבע לכך מלכתחילה. 3. גורמי המדינה, הם המשיבים 1 עד 4, בקשו להותיר את החלטת הממונה על כנה, ותלו את עיקר הטעמים לכך במהלכים המתקדמים לקראת איחוד שתי הרשויות המקומיות – מהלך שלדבריהם צפוי להסתיים בשבועות הקרובים. לדברי המשיבים, מדובר בדחייה קצרה של הבחירות למשך שלושה חודשים, אשר תחסוך משאבים רבים הכרוכים בעריכת בחירות חדשות ברשות המקומית המאוחדת אם איחוד הרשויות יתממש. מטעם עיקרי זה, בקשו המשיבים להותיר בעינה את החלטת הממונה לדחות את מועד הבחירות, כאמור. המשיבים הסכימו לראות העתירה כאילו ניתן בה צו על-תנאי. 4. ביום 17.12.08, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ניתן פסק דיננו, ובו החלטנו לקבל את העתירה, והוצאנו צו מוחלט מכוחו בוטלה החלטת הממונה לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית, כך שמועד הבחירות נותר ביום 20.1.09. בשל קוצר הזמן, הודענו כי נימוקינו למתן הצו המוחלט יינתנו בנפרד, במועד קרוב. אלה הם הנימוקים להחלטתנו. רקע עובדתי 5. המועצה האזורית ערבות הירדן הינה מועצה אזורית שהוקמה על פי הצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783) התשל"ט-1979. מפקד כוחות צה"ל באזור התקין בהתאם לסמכותו את תקנון המועצות האזורית (יהודה ושומרון) התשל"ט-1979, בו נקבעו הסדרים נרחבים בענין ניהולן של המועצות האזוריות באיו"ש, לרבות הסדרים בעניין בחירות שייערכו בהן. בשנת 2006 תוקן התקנון, ובגדרו נוספה הוראת סעיף 8 בענין מועדי בחירות. זו לשונו של סעיף 8(ג) לתקנון: "הבחירות למועצות האזוריות גוש עציון, הר חברון וערבות הירדן יקויימו כל חמש שנים ביום ג' השלישי לחודש טבת; אם היתה השנה הרביעית שלאחר הבחירות האחרונות שנה מעוברת, יקויימו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש; ואולם הממונה רשאי בנסיבות מיוחדות, המצדיקות זאת לדעתו, לקבוע מועד בחירות מוקדם יותר או מאוחר יותר". בגדרו של אותו תיקון נקבע כי הבחירות הבאות למועצה האזורית ערבות הירדן תתקיימנה ביום כ"ד בטבת, התשס"ט (20.1.09). 6. במסגרת תיקון מס' 116 לתקנון המועצות האזוריות, תוקנה ביום 7.10.08 תקנה 165, שזו לשונה: "165. (א) נוכח הממונה כי אי אפשר לקיים בחירות במועדן במועצה אזורית פלונית, או היו נסיבות מיוחדות אשר, לדעת הממונה, מצדיקות את דחייתן, או לא קויימו בחירות במועדן, יקבע הממונה מועד חדש לבחירות, שיהיה קרוב ככל האפשר לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות במועדן, ולא יאוחר ממועד הבחירות הבאות לכל המועצות האזוריות לפי סעיף 8(ב)". 7. מכח הסמכות האמורה לענין דחיית מועד הבחירות, החליטה הממונה לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית, וזאת לאור מהלך איחוד הרשויות הצפוי להתממש, לטענת המדינה, בין המועצה המקומית מעלה אפרים לבין המועצה האזורית ערבות הירדן, שעניינה נדון בעתירה זו. 8. כעולה מתשובת המדינה, התהליך הקשור לאיחוד הרשויות החל בדו"ח ועדה מיום 30.6.03 שהוגש לשר הפנים ובו הומלץ על איחודן של מספר רשויות מקומיות. הועדה המליצה, בין היתר, על האיחוד האמור, אך המלצה זו של הועדה לא יושמה אותה עת. 9. בשנת 2004, נוכח קשיים תקציביים של המועצה המקומית מעלה אפרים, הוחלט לבדוק שוב את סוגיית המבנה המוניציפלי הרצוי באזור. ביום 21.8.04 מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדה לבדיקת המבנה המוניציפלי הרצוי ביחס למועצה האזורית ולמועצה המקומית בענייננו. דו"ח הועדה, שבראשה עמד הגיאוגרף ד"ר עמירם אורן (להלן – ועדת אורן), המליץ על מהלך האיחוד של המועצה המקומית עם המועצה האזורית. הועדה המליצה על ביטול המועצה המקומית וצירוף הישוב מעלה אפרים למועצה האזורית ערבות הירדן במעמד של ועד מקומי. ביום 1.8.06 המליץ מנכ"ל משרד הפנים לשר הפנים לאמץ את המלצות ועדת אורן. ביום 16.10.06 אישר שר הפנים המלצה זו של המנכ"ל. 10. מאחר שסמכות איחוד רשויות מקומיות באזור איו"ש נתונה למפקד הצבאי באזור, פנתה הממונה במשרד הפנים ביום 6.2.07 למפקד האזור בבקשה כי ישקול בחיוב את איחוד הרשויות האמורות, ויחתום על צו איחוד בהתאם. בהמשך לפנייה זו, נעשו מהלכים נוספים אצל מפקד האזור, ובמסגרתם הוחלט על קיום שימוע נוסף למועצה המקומית מעלה אפרים. ביום 13.9.07 נתבקשה המועצה המקומית להעביר את טיעוניה בכתב, וביום 25.3.08 זומנו ראשי המועצה האזורית והמועצה המקומית להשמיע את טיעוניהם בעל-פה. מנכ"ל משרד הפנים חזר והמליץ בפני שר הפנים לאחד את הרשויות, וביום 15.6.08 אושרה ההמלצה על ידי שר הפנים. ביום 17.6.08 פנה שר הפנים לשר הבטחון בבקשה לאשר את האיחוד המוצע, וביום 16.7.08 השיב שר הבטחון לשר הפנים כי נוכח המלצתו, אין הוא רואה מניעה לבצע את האיחוד האמור. 11. בהמשך למכתבו של שר הבטחון, נמשכו הליכים לבדיקת היבטים שונים הקשורים באיחוד שתי הרשויות במישור בינמשרדי. במסגרת הליכים אלה, מינה משרד הפנים את רואה חשבון אפרים סיני לצורך בדיקת היבטים כספיים שונים הקשורים באיחוד. ביום 18.8.08 התקיים דיון בענין האיחוד בראשות מנהל מינהל השלטון המקומי. בדיון זה עלה, בין היתר, קושי בבירור הנתונים הרלבנטיים. ביום 20.8.08 וביום 26.8.08 נערכו פגישות בין מנהל מינהל השלטון המקומי לבין ראש המועצה המקומית וראש המועצה האזורית והגזבר, ונדונו בעיות שונות הקשורות באיחוד. ביום 24.9.08 התקיים דיון בראשות מנכ"ל משרד הפנים עם ראשי הרשויות הנוגעות בדבר, ונדונו היבטים שונים הקשורים באיחוד. בין לבין, בחודש נובמבר 2008, הוגש מסמך משותף שהוכן על ידי הממונה ורו"ח סיני, אשר הציב את תשתית הנתונים העדכנית ביחס למצבה של המועצה המקומית. מסקנת הדו"ח היתה כי מצבה של המועצה המקומית הוא משברי, וכי יש ליישם את תכנית האיחוד כדרך לפתרון משבר זה. 12. מנתוני תשובת המדינה עולה, כי למועצה המקומית מעלה אפרים גרעון מצטבר של 10.5 מיליון ₪ נכון לרבעון השני של שנת 2008, וכי הוזרמו למועצה כספי סיוע ממשלתיים, אך לא היה בכך כדי להבריא את מצבה. נתוני הגרעון, בצד שיעור המענקים הממשלתיים שהוקצו למועצה המקומית ושלא הביאו כאמור להבראתה, הביאו את המדינה למסקנה כי המועצה אינה מסוגלת לעמוד על רגליה וכי ראוי לאחדה עם המועצה האזורית. 13. בישיבה בראשות מנכ"ל משרד הפנים ביום 25.11.08 נקטו רשויות משרד הפנים בעמדה כי אין מנוס מאיחוד הרשויות. על פי תשובת המדינה, משרד הפנים פועל עתה להשגת הכרעות בסוגיות השונות הקשורות באיחוד שטרם הוסדרו. לדברי המדינה: "הכרעה כאמור בסוגיות שטרם הוסדרו, וככל שהדברים לא יבשילו לכדי הסכמה בין הרשויות ומשרד הפנים והאוצר, תתקבל בשבועות הקרובים על מנת לאפשר סיום ההליך ואיחוד הרשויות" (פסקה 52 לתגובה המשלימה של המדינה מיום 16.12.08). על רקע כל אלה, החליטה הממונה על דחיית הבחירות הן במועצה האזורית והן במועצה המקומית, וקבעה לגבי שתיהן את מועד הבחירות הדחוי ליום 5.5.09. טיעוני הצדדים טענות העותרים 14. העותרים טוענים כי החלטת הממונה לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית ניתנה בחוסר סמכות, תוך פגיעה בזכויות חוקתיות שלהם ושל יתר תושבי המועצה האזורית, וכי החלטה זו לוקה בחוסר סבירות קיצונית, ולכן דינה להתבטל. על העותרים נמנים מספר תושבי המועצה האזורית, המעוניינים לממש את זכות הבחירה הנתונה להם במועד, ולהשפיע בכך על זהות ראש המועצה ועל זהות נבחרי הועד המקומי בישוב. העותר 1 אף הציג את מועמדותו לתפקיד יו"ר המועצה, וטוען כי זכותו להיבחר נפגעה עקב דחיית מועד הבחירות. העותרים טוענים, כי הליך הבחירות ומימוש הזכויות לבחור ולהיבחר שבצידו, ניצבים במוקד המשטר הדמוקרטי. לדבריהם, הקפדה על קיום הבחירות במועדן היא מרכיב מהותי בזכויות אלה, ואין לאפשר סטייה מן המועד שנקבע אלא במקרים נדירים ביותר. דחיית מועד בחירות מהווה סטייה מהותית מהזכות לממש את יכולת הבחירה וההיבחרות במועד שנקבע לכך, ורק נסיבות יוצאות דופן במשקלן עשויות להצדיק סטייה כזו. דחיית בחירות ברגע האחרון, כפי שנעשה כאן, מתוך רצון לאחד רשויות מקומיות זו עם זו, מנוגדת לסדרי מינהל תקינים, ופוגעת פגיעה קשה בזכות היסוד הנתונה לאזרח בבחירות דמוקרטיות. כן יש בכך פגיעה בעקרון השוויון בין המועמדים לראשות המועצה האזורית לבין מועמדים בישובים אחרים, שבהם מתנהלות בחירות כסדרן. עוד נטען, כי דחיית מועד הבחירות פוגעת באינטרס הסתמכות של העותרים, אשר נערכו מבעוד יום לבחירות מתוך הנחה כי אלה תתקיימנה בחודש ינואר 2009, תוך שהשקיעו זמן ומשאבים רבים במסגרת היערכות זו. יתר על כן, החלטת הדחייה לוקה באי סבירות מן הטעם שלא ברור כלל אם איחוד הרשויות יתבצע הלכה למעשה, ובמצב של ספק בעניין זה, אין מקום לדחיית הבחירות. העותרים טוענים עוד, כי עיתוי החלטת הממונה על דחיית הבחירות מעלה חשש כי היא הונחתה על ידי שיקולים זרים של הרשויות המוסמכות. החלטה כזו, הניתנת בעיצומה של מערכת בחירות, כחודשיים בלבד לפני מועד הבחירות המקורי, מעלה חשש כי קיימת מגמה לקבוע עובדות בשטח קודם שהציבור יביע את עמדתו בעניין האיחוד באמצעות הבחירות באזור. החיפזון הכרוך במהלכי האיחוד ממש לפני הבחירות מעלה חשש לשיקולים זרים, הצריך אף הוא להוביל לביטול החלטת הדחייה. לאור כל אלה, התבקש בית המשפט לבטל את החלטת הממונה, ולהורות על קיום הבחירות במועצה האזורית במועדן, קרי- ביום 20.1.09. טענות המשיבים 15. המשיבים טוענים בתגובה כי יש להותיר את החלטת הממונה בעינה, ולא להתערב בהחלטתה לדחות את מועד הבחירות לתאריך אחר. לטענתם, החלטת הממונה סבירה ומאזנת כראוי בין השיקולים הרלבנטיים השונים, ומכל מקום, אין בה משום אי סבירות קיצונית המצדיקה התערבות שיפוטית. מדובר בהליך איחוד רשויות בשלב הקרוב לסיומו, ונדרשים אך מספר שבועות להשלמתו. קיום הבחירות במועד המקורי עלול לחייב ביצוע התאמות שונות לאחר הבחירות כדי לתת ביטוי לזכויות הדמוקרטיות ברשות המאוחדת. דבר זה יהיה בלתי יעיל, ויכביד הכבדה מיותרת על הרשות הציבורית. החלטת הדחייה משרתת את עקרון השוויון בין תושבי המועצה האזורית לבין תושבי המועצה המקומית ומאפשרת לכולם השתתפות כוללת בבחירות לאחר האיחוד. המשיבים שוללים את טענות העותרים בדבר קיומם של שיקולים זרים בהחלטת הדחייה. לדבריהם, אין גם כל פגם במימוש איחוד הרשויות בתקופת בחירות כלליות לכנסת, שכן ההחלטה העקרונית בנושא זה כבר התקבלה, הלכה למעשה, עוד בחודשים יוני-יולי 2008, קודם שהממשלה הפכה ממשלת מעבר, ולכן אין חשש להשפעת הבחירות הכלליות על שיקוליהם של הגורמים המכריעים בגורלו של האיחוד. המשיבים מדגישים כי בעל הסמכות להורות על איחוד הרשויות הינו המפקד הצבאי ולא שר הפנים, וגם שיקול זה מפחית מהחשש לאפשרות קיומם של שיקולים פוליטיים העומדים מאחורי ההחלטה. לאור כל אלה, מבקשים המשיבים לדחות את העתירה בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת הממונה. הכרעה 16. בהחלטתנו מיום 17.12.08 קבענו, על יסוד התשתית העובדתית שנפרשה, ועל רקע הטענות שהושמעו, כי החלטת הממונה לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית אינה יכולה לעמוד. לא מצאנו כי יש בנימוקים העומדים ביסוד ההחלטה כדי להצדיק סטייה ממועד הבחירות למועצה האזורית שנקבע על פי חוק, בשים לב למשמעות המשפטית-חוקתית הנלווית לקיום בחירות במועדן, כמאפיין של ההליך הדמוקרטי וכסממן מהותי למימוש הזכות לבחור ולהיבחר, המוכרת כזכות יסוד עליונה במשפט. 17. הזכות לבחור ולהיבחר, הנתונה לאזרחי המדינה, הינה זכות חוקתית מוכרת בעלת מעמד-על, ומעמדה זה מאפיין הן את הבחירות הכלליות למוסדות השלטון המרכזי, והן את הבחירות לשלטון המקומי. מעליונותה של הזכות לבחור ולהיבחר נובעת החשיבות שבקיום הבחירות במועדן. קציבת תקופת כהונתם של המוסדות הנבחרים, בין במישור המרכזי ובין במישור המקומי, מבטיחה כי רצונו של הבוחר לבחור את מנהיגיו יעמוד למבחן מדי תקופה שנקבעה בחוק או על פיו. היא פותחת פתח למועמדים חדשים להציג את מצעם הפוליטי בפני הציבור ולהיבחר לתפקידי ההנהגה. התקופות הקצובות לכהונת המוסדות הנבחרים וקביעת מועדי הבחירות עומדים בבסיס הדינמיקה של ההליך הדמוקרטי שלעולם אינו שוקט על שמריו, אלא בוחן את רצונו של הבוחר ואת זהות נבחריו מדי תקופה הנקבעת מראש. שינוי באורך תקופת הכהונה של המוסד הנבחר ודחיית מועד בחירות שנקבע בהקשר לכך פוגע בדינמיקה זו, ומשהה לתקופה נוספת את מימוש זכויות האזרחים לבחור ולהיבחר. לאור מעמדן החוקתי הרם של הזכויות לבחור ולהיבחר, ההשהיה ביישומן, הנגרמת עקב דחיית מועד הבחירות, כרוכה בפגיעה מהותית בזכויות חוקתיות של האזרח. פגיעה זו כרוכה גם בגריעה מתשתית האמון הציבורי הניתן למוסדות השלטון, שעליו נשענים כוחו וסמכותו. 18. ככל זכות חוקתית, כך גם הזכות לבחור ולהיבחר אינה מוחלטת, והיקף ההגנה הניתן לה הוא יחסי בלבד. היקף זה נקבע בהתחשב בערכים ובאינטרסים ציבוריים שונים שהגשמתם עשויה להיות חיונית לניהול חיי חברה תקינים. מימוש אינטרסים כאלה עשוי במצבים מסוימים להצר את ההגנה החוקתית הניתנת לזכות לבחור ולהיבחר, ועשוי לחייב איזון בין זכות זו לבין ערכים או אינטרסים אחרים שנדרש להגשימם. עם זאת, בשל חשיבותה של הזכות החוקתית הכרוכה בבחירות הדמוקרטיות, רק צורך חיוני נוגד בעל עוצמה וחשיבות מיוחדים, עשוי להצדיק פגיעה בזכות החוקתית בדרך של הצרתה. 19. מצבי חירום ביטחוניים ברמה שאינה מאפשרת כל היערכות לבחירות ברמה סבירה, או מצב משברי של רשות מקומית שאיננה מסוגלת להיערך לבחירות ולהתנהל לאחר מכן בהליך דמוקרטי תקין כל עוד לא הושלם הליך הבראתה, עשויים במצבים קיצוניים להצדיק דחיית מועד בחירות שנקבע. במצבים חריגים כאלה, המבחן העיקרי לקיום צורך והצדקה לדחייה נעוץ באי היכולת לממש כראוי את ההליך הדמוקרטי במסגרת הבחירות. עיקרו של הליך זה בקיום חופש ביטוי של הבוחר ושל המועמד להיבחר, ובקיומה של זרימה חופשית ובלתי מופרעת של דעות ורעיונות, העומדים בגרעינו של הליך בחירות חופשי ודמוקרטי. במצבים שבהם צפויה פגיעה מהותית עמוקה וקיצונית ביכולת לממש את ההליך הדמוקרטי במסגרת הבחירות, עשויה להימצא הצדקה לדחיית מועד הבחירות לתאריך הקרוב ביותר הצפוי לאחר פקיעת הגורם שבשלו נגרמה הדחייה. לא כל פגיעה כאמור תצדיק דחייה כזו. רק פגיעה עמוקה ומשמעותית, שמשקלה כבד ביותר, עשויה לגבור על הערך הטמון במימוש הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות חופשיות במועד שנקבע לכך. באיזון שבין עליונותה של הזכות החוקתית הקשורה בבחירות, לבין אינטרסים נוגדים, תגבר בדרך כלל ידה של הזכות החוקתית. רק מצבים קיצוניים במהותם יצדיקו סטייה מעקרון זה (לדיון בשאלות אלה ראו, בין היתר, בג"צ 7364/03 ג'בארה נ' שר הפנים, פ"ד נח(1) 769, 777-779 (2003); בג"צ 651/03 האגודה לזכויות האזרח נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד נז(2) 62, 72 (2003); בג"צ 6437/05 ג'בארה נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.8.2005); דנג"ץ 1913/97 מואסי נ' שר הפנים, פ"ד נב(2) 49 (1997) (השופט זמיר); בג"צ 6365/08 בנישתי נ' שר הפנים (לא פורסם, 25.8.2008) (השופט רובינשטיין)). 20. המחוקק בענייננו ראה לנגד עיניו אפשרות כי במצבים מסוימים עלול להיווצר קושי בקיום בחירות במועדן במועצה אזורית פלונית באזור יהודה ושומרון. הוא הסמיך את הממונה בתקנון המועצות האזוריות לדחות מועד בחירות, ולקובעו קרוב ככל האפשר למועד שבו חלפה הסיבה לאי קיום הבחירות במועדן (סעיף 165 לתקנון). השימוש בסמכות זו כפוף לכללי המשפט הציבורי, ובין היתר לחובה לשקול שיקולים ענייניים, ולאזן ביניהם איזון ראוי וסביר. דרישת הסבירות לענין זה משמעה איזון ראוי בין ערכים ועקרונות הנאבקים על הבכורה, תוך ייחוס משקל יחסי לכל אחד מהם, בהתאם למטרות ולתכליות שהם נועדו לקדם (בג"צ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485, 514 (1990), להלן – ענין גנור; ע"א 3901/96 הועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה נ' הורוויץ, פ"ד נו(4) 913, 938-7 (2002); ע"א 4364/06 הרשות להגבלים עסקיים נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ, פסקה 34 (לא פורסם, 6.12.2006); בע"מ 5082/05 היועץ המשפטי נ' פלוני, פסקה 19 (לא פורסם, 26.10.2005)). החלטה סבירה מן הבחינה המשפטית מחייבת, אפוא, שקלול ראוי של הגורמים הרלבנטיים "על פי כוחם לקדם את המטרות העומדות ביסוד הפעולה (או ההחלטה) אשר סבירותה עומדת לבחינה" (הנשיא ברק) (ענין גנור, פסקה 32). 21. הרשות המוסמכת בענייננו החליטה על דחיית מועד הבחירות במועצה האזורית למשך שלושה חודשים כדי לאפשר קידום תהליך האיחוד בינה לבין המועצה המקומית מעלה אפרים קודם לניהול הליכי בחירות. כוונת הרשויות היא לעשות להשלמת האיחוד, ורק לאחר מכן לערוך בחירות לרשות המאוחדת, כדי שלכלל תושבי הרשות המאוחדת תינתן האפשרות לבחור את ההנהגה של הגוף המאוחד לשנים הבאות. כדברי תשובת המדינה: "מצב זה, לפיו נערכות הבחירות מיד לאחר שינוייה של המציאות המוניציפלית, מונע טענות לפגיעה בנבחרי הרשות שאוחדה אשר מסיימים את כהונתם. יתר על כן, נמנע קיומו של מצב בו מצורפים לרשות המקומית מספר רב של תושבים שלא היה ביכולתם ליטול חלק בהליך בחירת השלטון המוניציפלי. זו גם הייתה הכוונה במקרה הנוכחי, אלא שעיכובים בסיום הליך האיחוד, על רקע הקשיים שתוארו לעיל, הם שהביאו לצורך בדחייה קצרה במועד הבחירות, כפי שהוחלט" (פסקה 63 לתגובה המשלימה מטעם המדינה). 22. נראה כי שיקוליה האמורים של הממונה לדחיית מועד הבחירות מהטעמים המובאים לעיל אינם עומדים במבחן הסבירות, משאין בהם האיזון הנדרש בין המשקל הרב שיש לייחס לזכות החוקתית הנתונה לאזרחים לקיום בחירות במועד שנקצב לכך מראש, ועל פי חוק, לבין האינטרס הציבורי הנוגד ששימש שיקול מכריע בהחלטת הדחייה. על עליונות הזכות לבחור ולהיבחר ולקיים את הבחירות במועד כבר הרחבנו דברים למעלה מן העניין. מנגד, השלמת הליך האיחוד בין המועצה האזורית לבין המועצה המקומית, גם אם הוא נראה בעיני הרשות המוסמכת גורם חשוב ובעל משקל, אין בו את אותו מטען של עוצמה המצדיק התערבות במועד בחירות. איזון סביר בין הזכות החוקתית לממש את הבחירות במועד, לבין הציפייה להשלים תהליך של איחוד רשויות שטרם התגבש באופן סופי, אמור היה להוביל לתוצאה שערך קיום הבחירות במועדן יגבר באופן מכריע על השיקול הנוגד. כנגד קיום הבחירות כמתוכנן לא עומד אינטרס נוגד בעל משקל כה קיצוני וכה רב משמעות שיש בו כדי להצדיק פגיעה במימוש הזכות החוקתית של האזרח לקיים בחירות במועדן. 23. חשוב עוד לציין, כי הליך איחוד הרשויות איננו בהכרח בפתח ולאמירת המדינה כאילו מדובר בתהליך העשוי להסתיים בתוך מספר שבועות יש להתייחס בזהירות הראויה. במשך שנים, נושא האיחוד טופל במסגרות משרדיות שונות, ותהליך הבירור וגיבוש ההחלטה בעניין זה הינו מורכב ומסובך, ותוצאותיו - מי ישורן. הגורם המוסמך להורות על האיחוד – המפקד הצבאי – טרם הורה על האיחוד, ועשויים להתרחש עוד מהלכים ממהלכים שונים בהקשר תכנית זו, שקשה לצפות את טיבם. בנסיבות אלה, החלטה לדחות את מועד הבחירות על רקע מהלכים שאינם מגובשים עד תום, וחשופים עדיין לשינויים ולמהפכים כאלה ואחרים, איננה עומדת במבחן הסבירות, ויש לראותה כחריגה קיצונית מהאיזון הראוי והסביר של השיקולים הרלבנטיים על פי נתוני המקרה. 24. אוסיף עוד, כי עולה בענייננו שאלה האם ערב מועד הבחירות הכלליות לכנסת הצפויות להיערך בפברואר 2009, ניתן וראוי לקבל החלטה אופרטיבית סופית בעניין איחוד רשויות. בהקשר דומה, הביע בית משפט זה את עמדתו כי ערב בחירות כלליות, על הרשות המוסמכת להימנע מקבלת החלטות בענייני רשויות מקומיות שיש בהן כדי לחייב תוצאה לטווח ארוך, וזאת נוכח האיפוק והריסון המתחייבים מהרשות המבצעת בתקופה של ערב בחירות (בג"צ 6413/08 מועצה אזורית חבל מודיעין נ' שר הפנים (טרם פורסם, 1.12.2008)). הדעת נותנת, כי גם קבלת החלטה סופית בענין איחוד הרשויות בענייננו תמתין עד לאחר הבחירות הכלליות הצפויות להיערך בחודש הבא, גם אם בעל הסמכות הסופית למתן צו כזה הינו המפקד הצבאי, שאיננו נמנה על המערכת הפוליטית. אולם בהקשר זה יש להעיר, כי שר הפנים ומשרד הפנים מעורבים באופן עמוק בהליכים הקשורים לאיחוד זה מזה מספר שנים. 25. למותר לומר כי אין אנו מביעים כל עמדה בשאלה אם ראוי לקדם את הליך איחוד הרשויות לגופו. שאלה זו איננה לפנינו, ואינה טעונה כל הכרעה בעתירה זו. אם בעתיד, ולאחר שתתקיימנה בחירות למועצה האזורית ולמועצה המקומית, יתממש האיחוד ויצא מן הכח אל הפועל במישור הפורמלי והמעשי כאחד, תעמוד בפני הרשות המוסמכת השאלה כיצד לנהוג במוסדות הנבחרים שייבחרו בבחירות הצפויות בכל אחת מן הרשויות המתאחדות, וזאת במסגרת החובה לממש את ההליך הדמוקרטי לאחר השינוי. אין צורך לתת תשובה לשאלה זו בשלב זה של הדברים, משהיא מוקדמת, והיא תמתין לזמנה ככל שתחייב הכרעה. 26. לאור מכלול הטעמים האמורים, החלטנו לקבל את העתירה וליתן צו מוחלט, אשר מכוחו נתבטלה החלטת הממונה לדחות את מועד הבחירות במועצה האזורית. יוצא מכך, כי הבחירות במועצה תתקיימנה במועדן המקורי, ביום 20.1.09. המדינה תשלם לעותרים שכר טרחת עורך-דין בסך 15,000 ₪. ש ו פ ט ת השופט י' דנציגר אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: א. מצטרף אני להנמקת חברתי השופטת פרוקצ'יה. אטעים רק, כי קצב הטיפול וקבלת ההחלטות בעניין האיחוד בין המועצה המקומית מעלה אפרים למועצה האזורית ערבות הירדן, כפי שתיארה חברתי, לא היה כזה שניתן לומר כי האיחוד עמד על הסף בעת שנדונה העתירה; זאת, גם אם הכוונות טובות והכיוון מסתמן. אכן, תהליך שראשיתו ב-2004 לא הגיע לסיומו עד נובמבר 2008, ועוד נדרשה כברת דרך. בנסיבות אלה, סברנו כי לעת הזאת - וגם בהינתן הבחירות הכלליות הצפויות בקרוב - אין טעם מבורר לדחות בחירות, בשל חשיבותן במרקם הדמוקרטי. עם זאת יש להדגיש, כי ככל שהאיחוד אכן יקרה, יהא צורך בצעדים מתאימים אל מול המוסדות הנבחרים. חברתי ציינה אל נכון כי מוקדם לעסוק בכך כרגע; על כן אציב רק נורית מהבהבת קטנה, שעניינה כי קיומן של הבחירות בשני הגופים בהם עסקינן, כדי לממש הליך דמוקרטי, אין משמעו "זכויות מוקנות" לקיום הנפרד של הגופים, ופתוחה הדרך, כנראה לאחר הבחירות הכלליות, להמשך קבלת ההחלטות. ב. ולבסוף, ובהקשר הדברים האחרונים, אין לתלות קיומם של הליכים באיזור יהודה ושומרון בימי בחירות בשונה מן הנעשה בתוך ישראל גופה, בכך שבעל הסמכות הוא המפקד הצבאי, שאינו גורם פוליטי. זהו, אכן, המבנה המשפטי באיזור יהודה ושומרון; אך האם ברצינות ניתן לטעון כי המדובר במהלכים שהם "בשר מבשרה" של פעולת השיגרה של המפקד הצבאי, במובן זה שתרומתו היא הדומיננטית? כל כך, כשעסקינן במעורבות שר הפנים ומשרדו, שר הביטחון וגורמי משרדו ועוד - וכמובן, בראש וראשונה בהליכים שיש עמם, כך או אחרת, בחירות, הליך פוליטי מובהק. המפקד הצבאי הוא חוליה חשובה, הכרחית על פי דין, אך הוא אינו פועל בבועה אלא במערכת רחבה יותר, ואידך זיל גמור. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופטת פרוקצ'יה. ניתן היום, כ"ג בטבת תשס"ט (19.1.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08104660_R07.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il