פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2675/23

ח'אלד עבד אלחלים מוסא נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית ואח'

עתירה נגד החלטת המפקד הצבאי לדחות בקשה להחרגת מבנה שנבנה ללא היתר בתחום צו איסור בנייה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 30/10/2023 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2675/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) ח'אלד עבד אלחלים מוסא נגד המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת המפקד הצבאי לדחות בקשה להחרגת מבנה שנבנה ללא היתר בתחום צו איסור בנייה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2675/23

ח'אלד עבד אלחלים מוסא נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית ואח'

עתירה נגד החלטת המפקד הצבאי לדחות בקשה להחרגת מבנה שנבנה ללא היתר בתחום צו איסור בנייה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש לבטל צו הריסה שהוצא למבנה שבבעלותו, שנבנה ללא היתר בתוך שטח המוגדר כצו איסור בנייה מטעמי ביטחון. המפקד הצבאי דחה את בקשתו להחרגת המבנה מהצו, בשל קרבתו לכביש 60 המהווה ציר תנועה מרכזי לכוחות הביטחון. העותר טען כי מדובר באכיפה סלקטיבית וכי לא הוכח צורך ביטחוני. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל 'חוסר ניקיון כפיים' של העותר, שכן בנה את המבנה ללא היתר ועשה דין לעצמו. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי החלטת המפקד הצבאי מבוססת על שיקולים ביטחוניים ענייניים וכי אין מקום להתערב בשיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, י' וילנר, ר' רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נביל ח'אלד עבד אלחלים מוסא

נתבעים

  • המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
  • מועצת התכנון העליונה
  • יחידת הפיקוח

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המבנה הוקם ללא היתר בניה כדין.
  • המבנה הוקם בתוך תחומי צו איסור בניה.
  • העותר לא קיבל אישור לקידום הליך רישוי מהמפקד הצבאי.
  • המבנה מהווה סיכון ביטחוני בשל קרבתו לכביש 60 המשמש ציר תנועה מרכזי.
טיעוני ההגנה
  • ניתן לפגוע ברכוש פרטי רק כאשר קיים צורך צבאי חיוני, וצורך זה לא הוכח.
  • החלטת המפקד הצבאי לא שקלה שיקולים ענייניים.
  • האכיפה כלפי המבנה היא אכיפה סלקטיבית ומפלה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נשקף סיכון ביטחוני מהמבנה בהתחשב בשטחו הקטן והיקף הבניה מסביבו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • צו הפסקת עבודה מיום 25.8.2021.
  • החלטת המפקד הצבאי מיום 13.3.2023 הדוחה את הבקשה להחרגה.

תגיות נושא

  • תכנון ובנייה
  • צו איסור בנייה
  • אכיפה
  • ביטחון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2675/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ר' רונן העותר: נביל ח'אלד עבד אלחלים מוסא נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית 2. מועצת התכנון העליונה 3. יחידת הפיקוח עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מאלק עבידאת בשם המשיבים: עו"ד אופיר גבעתי פסק-דין השופט י' עמית: עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 1 (להלן: המפקד הצבאי) לדחות את בקשת העותר להחרגת המבנה שבבעלותו, מושא תיק בב"ח ג' 104/21 (להלן: המבנה), מתחולתו של צו איסור בניה מס' 1/96, התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור בניה). 1. כעולה מתגובת המשיבים, המבנה, אשר נמצא בבעלות העותר ולטענתו נבנה כבר בשנת 2019, הוקם שלא כדין בתוך תחומו של צו איסור הבניה, ובמרחק של כ-15 מטרים משולי כביש 60, באזור הכפר עראבה. ביום 25.8.2021 הוצא צו הפסקת עבודה במסגרתו נדרש העותר להפסיק את עבודות הבניה במבנה, והוא זומן לדיון בפני ועדת המשנה לפיקוח (להלן: הוועדה). ביום 1.9.2021 התקיים הדיון בפני הוועדה, במהלכו אישר בא כוח העותר כי האחרון אינו מחזיק בהיתר בניה למבנה, וטען כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת היתר. בסיום הדיון, הוחלט כי בשל העובדה שהמבנה הוקם ללא היתר בניה כדין, יוצא צו סופי להפסקת עבודה ולהריסת המבנה (להלן: צו ההריסה) תוך מתן ארכה בת 14 ימים, במהלכה על העותר לממש את הוראות צו ההריסה. ביום 5.9.2021 הגיש העותר בקשה לקבלת היתר בניה עבור המבנה (היתר בניה מס' 1103/45/21). ביום 5.10.2021 הוצא צו ההריסה ונמסר לבא כוחו של העותר. ביום 9.1.2023 נשלחה לעותר החלטת לשכת התכנון שלא לקבל את בקשתו להיתר בניה מכיוון שהמבנה נמצא בתחומי צו איסור הבניה ולבקשה לא צורף אישור לקידום הליך רישוי ממפקד צבאי, כנדרש (להלן: אישור לקידום הליך רישוי). ביום 15.1.2023 הגיש העותר לוועדה וללשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בקשה לקבלת אישור לקידום הליך רישוי, וביום 22.1.2023 הגיש בקשה נוספת לקבלת היתר בניה למבנה. ביום 13.3.2023 נשלחה לבא כוח העותר החלטת המפקד הצבאי לפיה לאחר שנשקלו מכלול השיקולים, ובהם קרבת המבנה לצירי תנועה מרכזיים באופן הפוגע בביטחון המרחב, נמצא כי לא ניתן להחריג את המבנה מתכולת צו איסור הבניה, ולכן בקשת העותר לאישור קידום הליך רישוי נדחית. 2. על רקע זה הוגשה העתירה שלפניי, שבה נטען, בין היתר, כי לפי כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ניתן לפגוע ברכוש פרטי רק כאשר קיים צורך צבאי חיוני, וצורך זה לא הוכח בעניינו של העותר; כי בהחלטת המפקד הצבאי לא נשקלו שיקולים עניינים; וכי האכיפה שנעשתה כלפי מבנה העותר הינה אכיפה סלקטיבית ומפלה לרעה ביחס למבנים אחרים המצויים בתוך צו איסור הבניה. לצד העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי. בהחלטתי מיום 2.4.2023 ניתן צו ארעי שלפיו "לא ייהרס הבינוי מושא העתירה עד למתן החלטה אחרת. הצו הארעי לא יחול על הריסה שאיננה הריסה תכנונית, קרי אם ההריסה תתחייב עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון מובהקים". 3. בתגובת המשיבים נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמית של העותר, באשר המבנה הוקם ללא היתר בניה, בתוך תחומי צו איסור הבניה, ומבלי שהתקבל אישור לקידום הליך רישוי מהמפקד הצבאי; וכי דין העתירה להידחות אף לגופה בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי שלא להחריג את המבנה מתכולת צו איסור הבניה. 4. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות הן על הסף בשל עשיית הדין העצמית של העותר שהקים מבנה בתחום צו איסור בנייה, והן מכיוון שאינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית. 5. העותר מבקש, הלכה למעשה, להכשיר בדיעבד מבנה שבבעלותו, אשר נבנה באופן בלתי חוקי בתחומי צו איסור הבניה מבלי שניתן לכך היתר מטעם המפקד הצבאי כנדרש, ואף ללא היתר בניה מטעם רשויות התכנון של המנהל האזרחי בניגוד לאמור בהוראת סעיף 34(1) לחוק תכנון ערים כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966. הלכה ידועה היא כי בית המשפט לא ייעתר ליתן סעד לעותר העושה דין לעצמו (ראו, מיני רבים, בג"ץ 4426/22 אלרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 והאסמכתאות שם (4.8.2022)), ורק לאחרונה נקבע כי "הלכה זו, כוחה יפה ביחס לכל מבנה שנבנה שלא כדין; ונכונה ביתר שאת שעה שעוסקים במבנה שנבנה בתחום צו איסור בנייה; הדין אינו מאפשר מתן היתר בנייה במיקום שכזה, ללא היתר מאת המפקד הצבאי" (ההדגשה הוספה – י"ע; בג"ץ 1434/23 מחאמיד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 7 (29.3.2023)). אשר על כן, די בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף. 6. למעלה מן הצורך, אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי העתירה מגלה עילה להתערבות בצו ההריסה שהוצא ביחס למבנה או בהחלטת המפקד הצבאי שלא להחריג את המבנה מצו איסור הבניה. כאמור בתגובת המשיבים, תכליתו של צו איסור הבניה למנוע בניה בסמוך לצירי תנועה מרכזיים באזור יהודה ושומרון, מתוך חשש כי מבנים אלו ישמשו חסות לפעילות טרור כגון יידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה או ירי לעבר כלי רכב העוברים בכבישים הסמוכים. יחד עם זאת, בסמכות המפקד הצבאי להחריג מבנים מתחולת צו איסור הבניה ובקשות אלו נבחנות תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים ובהם: פרטי המבקש; תיאור הבניה ומיקומה; נימוקי הבקשה; צרכים ביטחוניים; והערכת המצב המבצעית. בענייננו, העותר טען כי מתעורר קושי ממשי לקבל את הטענה שנשקף סיכון מהמבנה בשל שטחו הקטן יחסית, היקף הבניה מסביבו והעדר אינטרסים ביטחוניים קונקרטיים. אלא שכאמור בתגובת המשיבים, המבנה מצוי בסמיכות לכביש 60, במקטע המשמש כציר התנועה המרכזי של כוחות הביטחון לכיוון הישובים שבצפון השומרון. בהתחשב בנתון זה, ובשאר השיקולים המנויים לעיל, מצא המפקד הצבאי כי אין מקום להחריג את המבנה מתחולת צו איסור הבניה, בדגש על מיקומו וקרבתו לכביש מרכזי. הלכה פסוקה היא כי שיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי בענייני ביטחון עליהם הוא מופקד, זוכה למשקל מיוחד בשל מומחיותו בנושאים אלה, ואין בית המשפט ממיר את שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשיקול דעתו שלו (בג"ץ 2442/23 עראערה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 7 והאסמכתאות שם (28.9.2023)). אף כאן, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בשיקול דעתו הנרחב של המפקד הצבאי וניכר כי החלטתו מסתמכת על שיקולים ביטחוניים-ענייניים גרידא. 7. גם ביתר טענות העותר לא מצאתי ממש. באשר לטענת העותר לאכיפה סלקטיבית, הרי שזו נטענה בעלמא וללא תשתית עובדתית וראייתית מספקת, ורק בשל כך דינה להידחות (בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (17.11.2019)). באשר לטענה בדבר פגיעה בזכות העותר לקניין, הרי שאין משמעה של הזכות לקניין גם הזכות לבנות בניגוד לדין, וגם זכות יסוד זו מוגבלת ומאוזנת למול שיקולים אחרים, ובהם שיקולים ביטחוניים (בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקה 31 (30.4.2019)). 8. אשר על כן, העתירה נדחית. משכך, נדחית גם הבקשה לצו ביניים. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 2.4.2023 – מבוטל. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט"ו בחשון התשפ"ד (‏30.10.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 23026750_E06.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il