אלישע קליימן נ. שון ג'ייקובס

בבית המשפט העליון עפ"ס 20777-05-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: אלישע קליימן נגד המשיב: שון ג'ייקובס ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ר' פלג) בת"א 65063-12-25 מיום 21.4.2026 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (השופט ר' פלג) מיום 21.4.2026 בת"א 65063-12-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער והמשיב הם שכנים החולקים קיר משותף, ועניינו של ההליך מושא הערעור הוא בתביעה שהגיש המערער כנגד המשיב בגין מטרד רעש שמקורו במנוע ובמשאבת בריכה, הנמצאים בחדר מכונות הבריכה בביתו של המשיב. לטענת המערער, הקמת חדר מכונות הבריכה בצמוד לקיר המשותף, מנוגדת לתנאי היתר הבנייה ויוצרת את מטרד הרעש. לצד התביעה, הגיש המערער בקשה לצו מניעה האוסר על הפעלת חדר המכונות, ולצו כניסה לבית המשיב, לצורך צילום הפרת הבניה הנטענת. ביום 26.1.2026 התקיים דיון בבקשה ובסיומו הסכימו הצדדים, בין היתר, כי עד להחלטה אחרת משאבות הבריכה לא יפעלו לפני השעה 9:00 ואחרי השעה 17:00. כן הוסכם כי ימונה מומחה אקוסטיקה מטעם בית המשפט, אשר יבחן את הטענות ויגיש חוות דעת (להלן: המומחה). 2. בהמשך, ביום 8.2.2026 הודיע המערער, שלא באמצעות בא-כוחו, כי הוא חוזר בו מההסכמות הנוגעות לשעות הפעלת משאבות הבריכה. בתוך כך המערער ביקש שבית המשפט יורה על שינוי שעות הפעלת המשאבות, כך שיעבדו באופן מפוצל המאפשר לו לעבוד בביתו בין השעות 10:30 ל-14:30. למחרת, ביום 9.2.2026, המליץ בית המשפט שבאי-כוח הצדדים ינסו להגיע להסכמות בנדון; ובהיעדר הסכמה, המשיב יגיש תשובתו לבקשה עד ליום 23.2.206. משלא הושגו הסכמות ותשובה מטעם המשיב, קבע בית המשפט כי החלטתו הופרה, אך הותיר למשיב להגיש הודעת הסבר תוך מספר ימים. 3. במקביל, ביום 12.2.2026 הודיע המערער, בין היתר, כי הוא נאלץ "להיגרר להליכים נוספים" ולהגיש תביעה נוספת לשם קבלת צו מניעה מהמשך הפעלת חדר המכונות. בהחלטה מאותו היום, צוין כי הודעת המערער מיותרת. בהמשך, במסגרת בקשתו למתן החלטה מיום 25.2.2026 ציין המערער כי הגיש לבית משפט השלום בנתניה תביעה כנגד המשיב בגין עבירות תכנון ובניה שלכאורה האחרון ביצע, כשלצידה הגיש בקשה לצו מניעה מהמשך הפעלת חדר המכונות (ת"א 52199-02-26) (להלן: התביעה הנוספת). 4. בתשובתו מיום 1.3.2026 לבקשת המערער לשינוי שעות הפעלת משאבות הבריכה, הודיע המשיב כי הוא נדרש לשוחח על כך עם איש מקצוע, וכי עודנו ממתין לקבלת התייחסותו. במקביל, הלין המשיב על הגשת התביעה הנוספת וטען שמדובר בכפל הליכים. בהחלטה מאותו יום, 1.3.2026, קבע בית המשפט כי אין בשלב זה מקום לשינוי ההסכמות בדבר שעות הפעלת המשאבות, ומוטב להמתין לממצאיו של המומחה. עוד העיר בית המשפט כי על פני הדברים, הגשת הליך נוסף באותו עניין ממש לבית משפט אחר מעלה תמיהה ושאלות ביחס לתום ליבו של המערער. בהתאם, נקבע כי על המערער ובא-כוחו להגיש הודעת הסבר בנושא, וכן הורה בית המשפט למשיב להגיש את החלטתו לעיונו של בית משפט השלום בנתניה. 5. בהמשך לכך ולאחר שהוגשו הבהרות מטעם בא-כוח המערער, הגיש המערער ביום 10.3.2026, שלא באמצעות בא-כוחו, בקשה לפסילת המותב. בבקשה טען המערער, בין היתר, כי המותב מעניק למשיב יחס מועדף, ומתעלם מהתנהלותו הפוגענית. כך, לטענתו, ההחלטה מיום 1.3.2026 מהווה ניסיון פסול להשפיע על ניהול התביעה הנוספת, ומעידה כי המותב אינו פועל באופן אובייקטיבי. עוד נטען בהקשר זה כי המותב מתעלם מהפרת החלטות שונות מצד המשיב, משקריו ומהימנעותו מהגשת תצהירים. כן נטען כי בקביעת בית המשפט שלפיה המומחה יגיש את חוות דעתו תוך שלושה חודשים, בכפוף לתשלום שכרו לפני כן, "המותב תוקע מקלות בגלגלי התביעה". זאת, משום שהחלטה זו מאפשרת למשיב לקבוע מתי יגיע המומחה ולטפל ברעש באופן זמני ובסמוך להגעתו. נטען כי בהימנעותו מלהורות על ביקור פתע או על ביקור מידי, "המותב מנהל את המשפט באופן גרוע והזוי ביותר, ברמה של ילד בכיתה א'". לנוכח דברים אלה התבקש המותב להורות על פסלותו. 6. לשלמות התמונה יצוין כי ביום 22.3.2026, ובהתאם לבקשת המשיב הורה בית משפט השלום בנתניה (השופט נ' רף) על מחיקת התביעה הנוספת. 7. בהחלטתו מיום 21.4.2026 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בהחלטה צוין כי טענות המערער מתמקדות בשני עניינים עיקריים: תוכנן של החלטות ביניים, והתייחסות בית המשפט להגשת התביעה הנוספת. אשר להחלטות הביניים, צוין כי על פי ההלכה הנוהגת, הן אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים. זאת, אף אם מדובר ברצף החלטות שאינן לשביעות רצונו של בעל דין. כן צוין כי ההחלטות האמורות ניתנו לגופו של עניין ובאופן מנומק, לאחר שהצדדים השמיעו את טענותיהם. אשר להתייחסות בית המשפט להגשת התביעה הנוספת – צוין כי גם הבעת מורת רוח או ביקורת על התנהלות בעל דין, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים. ממילא, צוין שהביקורת בנושא הייתה עניינית, והעובדה שהתביעה הנוספת סולקה על הסף היא ראיה לכך. 8. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו המערער, שאינו מיוצג, שב על עיקרי טענותיו מבקשת הפסלות. כך, שב המערער על טענותיו בעניין היחס המועדף כלפי המשיב, הנוגעות בעיקר להחלטות בעניין הבקשה לשינוי שעות הפעלת משאבות הבריכה. כמו כן, המערער שב על טענתו כי קביעת המותב מיום 1.3.2026, שלפיה על בא-כוח המשיב להעביר את אותה החלטה למותב התביעה הנוספת, היא בגדר ניסיון פסול להשפיע על התביעה הנוספת. המערער מוסיף וטוען בהקשר זה, כי הוראה זו מלמדת שהמותב "עושה כל שביכולתו לשמור על המשיב מכל משמר". כן שב המערער על טענותיו לגבי אופן ניהול ההליך, ועל התבטאותו לפיה "המותב מנהל את המשפט באופן גרוע והזוי ביותר, ברמה של ילד בכיתה א' [...]", בתואנה כי "אין דרך נחמדה ונעימה לתאר את האנומליות שעשה המותב". עוד טוען המערער כי ההליך מתברר ב"קצב צב" חרף הבטחת המותב כי ההליך יטופל בקצב "סילון" וכי המותב שם "ללעג את חייו ואת פרנסתו של המערער". לבסוף, המערער מלין על החלטת בית המשפט מיום 27.4.2026, המורה כי יגיש בקשה מחודשת לצו מניעה, וזאת חלף הכרעה על יסוד התשתית הראייתית שהונחה לפניו. 9. עיינתי בטענות המערער והגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, משלא הונח בסיס לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). טענות המערער מכוונות בעיקרן כלפי האופן שבו מנהל המותב את ההליך. כזכור, המערער מלין על מספר החלטות דיוניות, ובכלל זה מביע חוסר שביעות רצון באשר לקצב התקדמות ההליך. ואולם, לא אחת נפסק כי אופן ניהול ההליך וההחלטות הדיוניות שניתנות במסגרתו, אינן מקימות כשלעצמן עילה לפסילת המותב, אף בנסיבות בהן מדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (עפ"ס 14440-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (17.3.2026)). הדרך המתאימה להשגה על החלטות דיוניות מעין אלה היא במסגרת הליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 5772-02-26 וינברג נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (20.4.2026); עפ"ס 56432-01-26 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (16.4.2026)). ממילא יבואר כי לא מצאתי ממש בטענות המערער כי ההחלטות השונות מלמדות כי דעתו של המותב ננעלה. בנוסף לכך יצוין כי יש לדחות את טענות המערער המכוונות כלפי החלטת המותב מיום 27.4.2026, שכן ככלל אין מקום להעלות בערעור פסלות טענות שלמותב לא ניתנה אפשרות להתייחס אליהן, בפרט כשמדובר בטענות הנוגעות לאירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות (עפ"ס 14440-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 ‏(‏17.3.2026‏)‏‏). למען הסר ספק, גם הביקורת המשתמעת מהחלטת המותב מיום 1.3.2026 והנחייתו להעביר את ההחלטה למותב התביעה הנוספת אינן מקימות עילת פסלות. כידוע, לא כל אמירה ביקורתית מצד בית המשפט מקימה עילת פסלות. יש לבחון כל מקרה לגופו, ולבחון אם התבטאויות המותב מעידות על נעילת דעתו בנוגע לשאלות הטעונות הכרעה (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11(ד) (10.3.2026); עפ"ס 45090-04-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 ‏(‏30.7.2025‏)‏‏). בענייננו, העובדה שהמותב הביע תמיהה ביחס לתום הלב שבעצם הגשת התביעה הנוספת, אינה מלמדת על דעה מוקדמת או נעולה באשר לשאלות הנתונות להכרעת המותב, ואין בה כדי לשלול קיומו של דיון הוגן ובלתי מוטה. אף הבאת ההחלטה לידיעת מותב התביעה הנוספת אינה מקימה חשש למשוא פנים, ואינה תומכת במסקנת המערער שלפיה המותב ביקש להשפיע על התביעה הנוספת. 10. לסיום, לא ניתן להתעלם מהאופן שבו בחר המערער להתבטא במסגרת בקשת הפסלות ובערעור הפסלות. למעשה, ניתן היה להורות על מחיקתם של כתבי טענות אלה בשל הסגנון שננקט בהם, שכן המערער בחר לעשות שימוש בהתבטאויות מבזות שאינן הולמות כתב טענות (עפ"ס 62085-10-25 בן מאיר נ' וקסמן, פסקה 8 ‏(‏26.4.2026‏)‏‏). די להפנות בעניין זה לתקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 המורה כי "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח". על כן, לא היה מקום להגיש את כתבי הטענות הללו בנוסח שבו הוגשו. 11. סוף דבר שהערעור נדחה. בנסיבות העניין ובשים לב לכך שהמערער כבר חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה נוכח התבטאויותיו במסגרת בקשת הפסלות – לפנים משורת הדין המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור מופחת של 2,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג תמוז תשפ"ו (28 יוני 2026). יצחק עמית נשיא