פלוני נ. פלוני

6 בבית המשפט העליון עפ"ס 14440-12-25 ה"ד 48154-02-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער בעפ"ס 14440-12-25 והמבקש בה"ד 48154-02-26: פלוני נגד המשיבה בעפ"ס 14440-12-25 ובה"ד 48154-02-26: פלונית ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופט ה' שבאיטה) בתלה"ם 38517-01-24 מיום 3.12.2025; בקשה להעברת מקום דיון בשם המערער בעפ"ס 14440-12-25 והמבקש בה"ד 48154-02-26: בעצמו פסק-דין והחלטה שני ההליכים שבכותרת עוסקים בהליכים שמתנהלים בעניינם של הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. ההליך עפ"ס 14440-12-25 עניינו בערעור על החלטת השופט ה' שבאיטה בתלה"ם 38517-01-24 מיום 3.12.2025 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער (להלן: ערעור הפסלות ו-המערער, בהתאמה); עניינו של הליך ה"ד 48154-02-26 בבקשת המערער להעברת כל ההליכים שבין הצדדים למותב אחר בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז (להלן: הבקשה להעברת מקום דיון). לנוכח הקרבה הנושאית שבין שני ההליכים, מצאתי לדון ולהכריע בהם במאוחד. 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר והורים לקטין, המנהלים הליכים משפטיים שונים, בהם תביעת המערער למזונות הקטין (תלה"ם 38517-01-24) וכן תביעה נזיקית מטעם המערער (תלה"ם 9348-10-24) לפני המותב שפסילתו מתבקשת בערעור הפסלות (להלן: תביעת המזונות ו-התביעה הנזיקית, בהתאמה). לנוכח ריבוי העובדות והבקשות בשני ההליכים, אעמוד על עיקרי הדברים הרלוונטיים בלבד. 2. המערער הגיש במסגרת תביעת המזונות בקשה להגדלת דמי המזונות והמדור מחמת שינוי נסיבות מהותי. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 11.9.2025, תוך שהודגש כי ההחלטה בדבר המזונות הזמניים בהליך ניתנה בהסכמת הצדדים וכי המערער לא הצביע על שינוי נסיבות המצדיק את הגדלת דמי המזונות, ואף לא צירף מסמכים התומכים בבקשתו (להלן: ההחלטה מיום 11.9.2025). במקביל באותו היום, משלא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המערער בתביעה הנזיקית במועד שנקבע לכך, הורה בית המשפט כי בהתחשב במועד דיון ההוכחות הקבוע לחודש דצמבר 2025, ובצורך לאפשר למשיבה להיערך ולהגיש תצהיר מטעמה, על המערער להגיש את תצהירו עד ליום 18.9.2025, שאם לא כן תישקל מחיקת תביעתו. בית המשפט הדגיש כי פעל בנדון לפנים משורת הדין, בשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג בהליך, ובתוך כך המליץ לו להעמיד לעצמו ייצוג משפטי. בהמשך לכך, המערער הגיש את תצהירו ביום 19.9.2025. 3. כעבור כחודש, ביום 23.10.2025, הגיש המערער בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 11.9.2025, וכן הגיש מסמך שהוכתר כ"תצהיר המבקש לעניין בקשה לעדכון מזונות ומדור – שינוי נסיבות מהותי" (להלן: הבקשה לעיון חוזר בהחלטת המזונות). בסמוך לכך, הגיש המערער בקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות המאוחד לשני ההליכים, זאת עד להכרעה בבקשתו למינוי מומחה, רו"ח ניטרלי, וכן לצורך השלמת הליכי גילוי. 4. בהחלטה מיום 30.10.2025 דחה בית המשפט את הבקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות. עוד באותו היום הגיש המערער בקשה מתוקנת לבקשה לעיון חוזר בהחלטת המזונות. בסמוך לכך, ביום 2.11.2025 הגיש המערער בקשה נוספת לדחיית מועד דיון ההוכחות וכן בקשה ל"מתן התאמות נגישות דיונית מטעמי דיסלקציה ודיסגרפיה" (להלן: בקשת ההתאמות). כעבור יומיים, הורה בית המשפט כי טרם שיידרש לבקשת ההתאמות, על המערער לצרף חוות דעת עדכנית שתכלול התייחסות מפורשת למגבלות הרלוונטיות להליך המשפטי וכן להתאמות הנדרשות, זאת בהינתן שהאבחון שצורף לבקשה הוא משנת 1995 (להלן: ההחלטה מיום 4.11.2025). 5. בחלוף יומיים נוספים, ביום 6.11.2025, הגיש המערער בקשה הממוענת אל "רכז/ת הנגישות" בבית המשפט בה עתר להתאמות שונות הדרושות לו לניהול ההליך, בהן בין היתר תוספת קבועה של 14 ימים לכל מועד המוטל עליו. למחרת, ביום 7.11.2025, הגיש המערער שתי בקשות נוספות: בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 4.11.2025, וכן בקשה דחופה למינוי פסיכיאטר מטעם בית המשפט במסגרת התביעה הנזיקית, זאת לצורך הערכת מצבה של המשיבה. עוד באותו היום נדחתה הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 4.11.2025 מהטעם שלא הוצגו נסיבות חדשות, והבקשה למינוי פסיכיאטר נדחתה בהחלטה מיום 9.11.2025 תוך שהובהר שלא ניתן להידרש לה במסגרת ההליך. למחרת, ביום 10.11.2025 הורה בית המשפט כדלקמן: "המבקש [המערער – י"ע] מגיש בקשות לבית המשפט בקצב בלתי סביר באופן שמכביד על ניהול התיק וגוזל זמן שיפוטי יקר. כמו כן, המבקש מגיש בקשות אף לאחר שניתנו החלטות ברורות, כאשר לא ברורה המסגרת הדיונית הרלבנטית. עם כל ההבנה להיותו של המבקש בלתי מיוצג, לא ניתן לקבל התנהלות זו שגוזלת זמן שיפוטי יקר. מובהר למבקש כי ככל וימשיך בהתנהלותו, אשקול לחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה. כמו כן, שוב מומלץ למבקש להעמיד לעצמו ייצוג משפטי". 6. על רקע דברים אלה הגיש המערער ביום 28.11.2025 את בקשת הפסלות שבמוקד הערעור שלפניי. המערער טען כי קיים חשש ממשי למשוא פנים ולפגיעה קשה במראית פני הצדק, זאת לנוכח "דפוס שיטתי" של הכרעות הפועלות כולן לרעתו. לדבריו, הבקשה נסמכת על עשרות החלטות ביניים בתביעת המזונות, וכן על החלטות מהותיות בתביעה הנזיקית. כך, למשל, המבקש טען כי בתביעת המזונות טרם נקבעו מזונות זמניים מהמשיבה, על אף זמני שהות שוויוניים ופערי הכנסה משמעותיים לטובתה. עוד טען המערער להתעלמות מדוח אקטוארי שלפיו המשיבה מחזיקה בכספים השייכים לו בסך העולה על 252,000 ש"ח. המערער הוסיף וטען כי בקשותיו החוזרות לעיין מחדש במתווה המזונות שנקבע בהליך נדחו. בהמשך לכך נטען כי הותרת מתווה המזונות על כנו לאחר שהוצג לבית המשפט מצבו הכלכלי הקשה, מעידה על נעילת דעתו של המותב. כמו כן, המערער עמד על כך שנדחו בקשותיו לגילוי מסמכים ולמינוי מומחה כלכלי, והוטלו עליו הוצאות בלבד ללא הטלת סנקציות על המשיבה. בתביעת הנזיקין, המערער הצביע על כך שנדחו בקשותיו למינוי מומחה פסיכיאטרי לבחינת מצבה הנפשי של המשיבה ולזימון עדים, בעוד שאושרה עדות של עדה המצויה בניגוד עניינים, חברה של המשיבה. עוד טוען המערער לפגיעה בזכותו לנגישות בהליך בתור בעל דיסלקציה. כמו כן, המערער טען כי אמירות חוזרות של המותב בדבר הצורך שלו בייצוג משפטי מהוות רמיזה ברורה לכך שבהיעדר ייצוג אין לטענות המערער סיכוי. עוד טען המערער כי במהלך אחד הדיונים בתביעת המזונות הטיחה בו המשיבה כי הוא "שונא ערבים" וכי לשיטתו המותב הושפע מכך, ולראיה בהליך ניתנו החלטות שכולן לרעתו. המערער הוסיף וטען כי מכלול ההחלטות כנגדו משקף הפליה מגדרית. לבסוף, המערער עתר להנמקה רחבה והתייחסות מפורשת לסוגיות עליהן עמד, בהן בין היתר המזונות הזמניים, הדוח האקטוארי והכספים שברשות המשיבה. 7. למען שלמות התמונה יצוין כי במסגרת תביעת המזונות עמד בית המשפט, בהחלטתו מיום 30.11.2025, על כך שהמערער טרם הגיש תצהיר עדות ראשית בהליך, אף שמועד דיון ההוכחות קבוע סמוך לכך. עוד צוין בהחלטה כי התצהיר שהוגש במסגרת הבקשה לעיון חוזר בהחלטת המזונות אינו בא בגדר תצהיר עדות ראשית בהליך, וממילא אינו מאומת כדין. 8. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בהחלטה מיום 3.12.2025. בית המשפט עמד על כך שמרבית נימוקי הבקשה מתייחסים להחלטות שיפוטיות מובהקות כגון היעדר מזונות זמניים, התעלמות מדוח אקטוארי וכספים שבידי המשיבה, ודחיית בקשות למינוי מומחה כלכלי. בהמשך הבהיר בית המשפט כי הדרך לתקיפת החלטות מסוג זה היא באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המוסמך. בית המשפט הוסיף בהקשר זה כי דרישתו של המערער ל"הנמקה רחבה" ממחישה את מהות הבקשה שהיא למעשה ערעור או בקשה לעיון חוזר בבקשות שכבר נדונו והוכרעו. עוד ציין בית המשפט כי המערער הגיש לאחרונה בקשות לרשות ערעור שנדחו – כך בעניין בקשתו להפחתת חיוביו במזונות הקטין (רמ"ש 30565-10-25); וכך בעניין בקשת ההתאמות (רמ"ש 28659-11-25). בית המשפט הדגיש כי עצם העלאת נימוקים בבקשת הפסלות, שנדונו לאחרונה בבית המשפט המחוזי ונדחו, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד הוסיף בית המשפט כי עיתוי הגשת בקשת הפסלות, כשבוע לפני מועד דיון ההוכחות, יוצר רושם שתכליתה דחיית מועד הדיון. בית המשפט הדגיש כי אין פסול בכך שהמליץ למערער במספר החלטות להעמיד לעצמו ייצוג משפטי, זאת לנוכח ריבוי הבקשות שהמערער מגיש, כשחלקן לא במסגרת הדיונית המתאימה, באופן שעלול לפגוע בזכויותיו. לבסוף, בכל הנוגע לטענה שהמשיבה הטיחה במערער באחד הדיונים כי הוא "שונא ערבים", ציין בית המשפט כי "יש להצטער מאוד על נימוק זה שאינו ענייני וחסר שחר, בלשון המעטה, ואף אינו ראוי להתייחסות". 9. מכאן ערעור הפסלות, שבו שב המערער על עיקר טענותיו בבקשת הפסלות. עוד מוסיף המערער כי המותב עושה שימוש קיצוני ובלתי מידתי בפגם פורמלי בדבר אימות התצהיר ככלי לאיום במחיקת תביעת המזונות. לדבריו, המותב מביע יחס שלילי כלפיו, תוך תיוגו כ"מתדיין קיצוני" או "מציף בקשות". עוד טוען המערער לקביעת מסמרות מוקדמת ועקבית מצד בית המשפט כי ממילא אין שינוי נסיבות מהותי המצדיק עדכון מזונות, עוד טרם שמיעת ראיות וטרם קיום דיון הוכחות מהותי, דבר המבטא לשיטתו את נעילת דעתו של המותב. בנוסף, המערער שב וטוען להיעדר תגובה מספקת לאמירות גזעניות שהטיחה המשיבה כלפיו באולם בית המשפט, ובכך נפגעה תחושת השוויון והכבוד באולם. לשיטתו, מאותו שלב ואילך ניכרת החמרה עקבית בהחלטות נגדו. לבסוף, המערער שב וטוען לאימוץ עקבי של נרטיב המשיבה על אלימות משפטית מצדו, תוך התעלמות מתשתית רחבה של מסמכים מקצועיים. מאז הגשת ערעור הפסלות הגיש המערער בקשות והודעות עדכון שונות במסגרת ההליך. כך, בין היתר צירף המערער אבחון עדכני ממנו עולה כי הוא מתמודד עם דיסלקציה ודיסגרפיה. עוד עדכן המערער כי במסגרת תביעת המזונות מינה המותב ביום 30.12.2025 למערער אפוטרופוס לדין. עוד עדכן המערער כי הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רמ"ש 10205-01-26) – שעודנה תלויה ועומדת – במהלכה הציע בית המשפט המחוזי (סג"נ ו' פלאוט) לצדדים להסכים לביטול ההחלטה. מעבר לכך, המערער הגיש גם במסגרת ערעור הפסלות "בקשה להתאמות נגישות". 10. אשר לבקשה להעברת מקום דיון. ביום 5.12.2025 הגיש המערער במסגרת תביעת המזונות "בקשה להעברת מותב" בגדרה עתר להעברת ההליכים בעניינו "למותב אחר בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז". בקשה זו נדחתה עוד באותו היום תוך שהובהר כי הבקשה אינה בסמכות המותב. בהמשך, במהלך חודש פברואר 2026 הגיש המערער את הבקשה להעברת מקום דיון שלפניי במסגרתה נתבקשתי להורות על העברת תביעת המזונות והתביעה הנזיקית למותב אחר בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז. בתוך כך, המערער מדגיש כי אין המדובר בבקשת פסלות אלא בבקשה "ניהולית" הנובעת בין היתר מרצף החלטות הפוגעים במראית פני הצדק. 11. לאחר שעיינתי בטענות המערער בערעור הפסלות ובבקשה להעברת מקום דיון על נספחיהן, באתי לידי מסקנה כי דינן להידחות. תחילה, בכל הנוגע לערעור הפסלות, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לאחרונה עמדתי על "עשרת הדיברות" שעל בעל דין לשוות לנגד עיניו טרם יעתור בבקשת הפסלות (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)). עיון בערעור הפסלות מלמד כי הוא רחוק מאוד מלעמוד באמות מידה אלה. 12. רובן ככולן של טענות המערער מכוונות כלפי האופן שבו מנהל המותב את תביעת המזונות ואת התביעה הנזיקית. כאמור, המערער מלין על שורה ארוכה של החלטות דיוניות הנוגעות למינוי מומחים, הליכי גילוי, דחיית מועדים, מזונות זמניים ועוד. מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות שכשלעצמן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, גם כאשר מדובר לכאורה ברצף החלטות או "הצטברות" של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (ראו מיני רבים: עפ"ס 58456-09-25 קליין נ' קדמן, פסקה 7 ‏(15.2.2026‏);‏‏ עפ"ס 55943-03-25 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים, פסקה 12 ‏(24.6.2025‏)‏; עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (17.3.2025)). האכסניה הראויה להשגותיו של המערער בהקשר זה, כפי שאף היטיב להסביר המותב בהחלטת הפסלות, אינה במסגרת הליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 33031-11-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 ‏(26.2.2026‏)‏‏). בנוסף לכך יצוין בהקשר זה כי מקצת מטענות המערער מכוונות כלפי החלטות שניתנו לאחר הגשת בקשת הפסלות, כדוגמת ההחלטה בדבר הצורך בתצהיר מאומת כדין בתביעת המזונות או ההחלטה בדבר מינוי אפוטרופוס לדין. ככלל אין מקום להעלות בערעור פסלות טענות שלמותב לא ניתנה אפשרות להתייחס אליהן, בפרט כשמדובר בטענות שנוגעות לאירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 ‏(‏12.3.2024‏)‏‏). מטעם זה לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשות המערער לצירוף ראיות שונות, שעוסקות בעיקרן בהחלטות שניתנו לאחר הגשת ערעור הפסלות. 13. אשר לטענות המערער הנובעות ממוצאו של המותב ונגזרות מדברים שלכאורה הטיחה בו המשיבה באחד הדיונים. בפתח הדיון בטענה זו יובהר כי, וכפי שציין המותב בהחלטת הפסלות, מוטב היה שטענה זו כלל לא הייתה נשמעת. לגופם של דברים, ואף אם אניח כי המשיבה אכן אמרה לפני המותב את האמירות שיוחסו לה, אין בכך כדי להקים עילת פסלות בנסיבות. בפסיקת בית משפט זה הובהר זה מכבר כי טענות סביב שיוך קבוצתי אפשרי של שופט, ובכלל זה מוצאו הלאומי והאתני או גזעו, אינן כשלעצמן מקימות חשש ממשי למשוא פנים (בג"ץ 2097/15 בשאראת נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ‏(17.10.2017‏)‏‏). לבסוף, לא ראיתי ממש גם בטענה הנוגעת להצעות המותב למערער לשקול להעמיד לעצמו ייעוץ משפטי. אין בכך כדי ללמד על משוא פנים או על נעילת דעתו של המותב. ממילא, הצעות אלה הועלו בהמשך להתנהלותו של המערער, שעה שהוא מגיש בקשות שונות שלא במסגרת הדיונית הראויה או בניגוד לדין. 14. אשר לבקשה להעברת מקום דיון. המערער הגיש בקשה זו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט, ובגדריה עתר להורות על העברת תביעת המזונות והתביעה הנזיקית "למותב אחר בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז". ואולם, סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט מורה כדלקמן: העברת ענין למקום אחר 78. (א) הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו. כלומר, אין מכוח סעיף זה להורות על העברת ההליך למותב אחר באותו בית משפט, אלא רק על העברתו לבית משפט אחר של אותה דרגה במקום אחר. כך או אחרת, בקשה להעברת מקום דיון אינה האכסניה המתאימה לדיון בבקשת המערער הלכה למעשה להחליף את המותב (השוו: בש"א 8224/21 פלוני נ' ג'וליאן, פסקה 3 ‏(‏11.1.2022‏)‏‏). חוסר שביעות רצונו של בעל דין מהחלטות שניתנו בעניינו אינו מקים עילה להעברת מקום הדיון, והליך זה לא נועד לשמש כמסלול עוקף לטענת פסלות (ע"א 1054/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 ‏(‏25.3.2024‏)‏‏). 15. אשר על כן, ערעור הפסלות (עפ"ס 14440-12-25) והבקשה להעברת מקום דיון (ה"ד 48154-02-26) נדחים בזאת. בנסיבות העניין לא ראיתי להידרש לבקשת המערער להתאמות נגישות בערכאה זו. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 4,000 ש"ח. ניתנו היום, כ"ח אדר תשפ"ו (17 מרץ 2026). יצחק עמית נשיא