פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 45090-04-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתלה"מ 17997-09-24 מיום 8.4.2025 שניתן על ידי כב' השופט ארז שני בשם המערער: עו"ד עדי פאר; עו"ד עינת טירר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט א' שני) מיום 8.4.2025 בתלה"מ 17997-09-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 2005 (להלן יחד: הצדדים). לצדדים שתי בנות קטינות משותפות. בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות וסכסוכים שונים שבעטיים נקט כל אחד מהצדדים הליכים משפטיים נגד רעהו, כשכולם התנהלו ועודם מתנהלים לפני המותב שפסילתו מתבקשת בערעור זה. 2. עניינם של ההליכים מושא הערעור שלפניי בתביעות רכושיות הדדיות בין הצדדים. במסגרת ההליכים התקיימו בפני המותב חמישה דיונים טרם שהוגשה בקשת הפסלות שבמוקד הערעור, כאשר הראשון מבין הדיונים התקיים ביום 21.5.2024, והאחרון התקיים ביום 27.2.2025 (להלן: הדיון האחרון או הדיון). 3. לאחר הדיון האחרון, ביום 19.3.2025, הגיש המערער בקשה לפסלות המותב בטענה לחשש ממשי למשוא פנים. בבקשה נטען, בין היתר, כי המותב התבטא כלפי המערער לאורך חמשת הדיונים שהתקיימו באופן "חריג וקיצוני" תוך שביצע "רצח אופי של ממש", המבטא דעה נחרצת על אישיותו של המערער, ומכאן שדעתו לגביו ננעלה. בתוך כך המערער הצביע על כך שבמהלך הדיון הראשון המותב תיאר אותו כאדם אלים וכוחני. עוד הוסיף כי מפסק הדין החלקי שניתן בתום הדיון הראשון עולה כי המערער בגדר "טפיל", שבקשתו למזונות בהתאם לקביעת המותב "כאמירת לא רוצה לעבוד, ולכן פרנסיני ללא הגבלה". לדברי המערער, דפוס התנהלות זה מצד המותב שב גם במהלך הדיונים שהתקיימו לאחר מכן, תוך שהמותב קבע קביעות עובדתיות שגויות ביחס למערער, שחלקן אף לא נטענו על ידי המשיבה. בסופו של דבר, כך טען המערער, עילת הפסלות התגבשה בדיון האחרון, שם כינה המותב את המערער "הורה דורסני", זאת למרות שטרם הדיון הוגש תסקיר שהציג את המערער באור חיובי. לשיטתו, במצב דברים זה, לא נותרה בידיו ברירה אחרת, אלא להגיש בקשה לפסלות המותב. 4. לאחר שהוגשה תגובת המשיבה לבקשת הפסלות, ביום 8.4.2025, במהלך דיון קדם משפט שנקבע מבעוד מועד, דחה המותב את הבקשה. בראשית הדברים ציין המותב כי ההליך שלפניו עוסק בתביעות רכושיות, והטעים כי נימוקי הבקשה, המתייחסים להתבטאויותיו בנוגע לגירושי הצדדים וליחסי המערער עם בנותיו ועם המשיבה, אינם רלוונטיים למחלוקות הרכושיות. המותב הדגיש כי תחושה סובייקטיבית אינה מהווה עילת פסלות, וכי דעתו ביחס לתביעות הרכושיות לא ננעלה. עוד ציין המותב כי בקשת הפסלות לא הוגשה בהזדמנות הראשונה, אלא חודשים לאחר הדיונים המתוארים בה. לגופם של דברים, המותב העיר כי בבקשה מיוחסות לו אמירות שלא נאמרו על ידו כגון כינוי המערער "טפיל"; וכי ביחס לאמירות שכן נאמרו, כגון כינוי המערער "כוחני ומתלהם", מדובר בתיאור עובדתי המבוסס על התרשמותו הכוללת, בין היתר, מטיעוני המערער ומפרסומים המיוחסים לו ברשתות חברתיות. עוד קבע המותב כי אם המערער סבור שהתסקיר שהוגש סותר את קביעותיו העובדתיות, מקומה של טענה זו בהליך ערעור מתאים. מעבר לכך, המותב העיר כי בקשת הפסלות נועדה להלך אימים על בית המשפט, וכי מדובר בניסיון של המערער לבחור את המותב שידון בעניינו. המותב עמד גם על לשון הבקשה, וציין כי ניסוחה הבוטה סותר את כללי האתיקה החלים על עורכי הדין, ובהמשך לכך, הורה לבאות-כוח המערער להסביר מדוע לא יושתו עליהן הוצאות אישיות. למען שלמות התמונה יצוין כי במסגרת החלטה מיום 4.5.2025 ציין המותב כי הוא מוחל לבאות-כוח המערער, ואינו מחייבן בהוצאות, תוך שהביע אי נחת מנוסח בקשת הפסלות. 5. מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסלות ומדגיש שטענותיו מופנות כלפי התבטאויות המותב בדיונים כפי שאלו משתקפות בפרוטוקולים. לדבריו, הפרוטוקולים של חמשת הדיונים מלמדים כי קיימת, מבחינה אובייקטיבית, אפשרות ממשית למשוא פנים. עוד טוען המערער כי בהחלטת הפסלות נדונו רק מקצת מטענותיו, וכי הסברו של המותב שהתבטאויותיו נשענות על עובדות אינו הגיוני, שעה שמדובר בשלב מוקדם של ההליך שבו טרם הוצגו ראיות או נשמעו עדויות. המערער חולק גם על הקביעה כי בקשתו הוגשה בשיהוי. לטענתו, אף שהתבטאויות המותב נמשכו לאורך מספר דיונים, רק בדיון האחרון – שבו כינה אותו המותב "הורה דורסני" – התגבשה אצלו ההבנה כי דעת המותב ננעלה. לכן, לשיטתו, לא מדובר בשיהוי, אלא בעילת פסלות שהתפתחה בהדרגה. לבסוף, המערער כופר בקביעה כי בקשת הפסלות הוגשה במטרה להלך אימים על בית המשפט. 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הינו התקיימותן של נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב היושב בדין (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. 7. תחילה אציין כי הרוב המכריע של טענות המערער, הנוגע להתבטאויות המותב במהלך הדיונים שהתקיימו לפני הדיון האחרון, הועלו בשיהוי. הדיון הראשון בהליכים התקיים ביום 21.5.2024; הדיון השני התקיים ביום 18.11.2024; הדיון השלישי התקיים ביום 9.12.2024; והדיון הרביעי התקיים ביום 19.12.2024 – זאת בעוד בקשת הפסלות הנסמכת על התבטאויות המותב מדיונים אלה הוגשה רק לאחר הדיון האחרון, במהלך חודש מרץ 2025. נזכיר כי תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי יש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת", ובהתאם נקבע בפסיקה כי שיהוי בהגשת בקשת הפסלות עלול להוביל לדחייתה (עפ"ס 71629-12-24 כנאני נ' עזאיזה, פסקה 8 (16.2.2025)). אין לקבל את הסברו של המערער ביחס למועד הגשת הבקשה, לפיו ישנה הצטברות של התבטאויות לאורך הדיונים, כאשר הדיון האחרון היה "'המסמר האחרון' להתגבשותה של עילת הפסלות" (פסקה 57 לערעור הפסלות). כפי שנפסק לא אחת, לא ניתן "לצבור" עילות פסלות, וטענת פסלות אינה "נשק סודי" שניתן לשמור לעת הצורך (עפ"ס 55943-03-25 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים, פסקה 11 (24.6.2025); עפ"ס 4666-02-25 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (20.5.2025(; עפ"ס 62913-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.3.2025)). 8. למען הסר ספק, גם הביקורת שהביע המותב על התנהלות המערער אינה מקימה, בנסיבות העניין, עילת פסלות. כפי שכבר נפסק בעבר, הבעת ביקורת על מי מבעלי הדין אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית. יש לבחון כל מקרה לגופו, ולבדוק אם התבטאויות המותב מעידות על נעילת דעתו בנוגע לשאלות הטעונות הכרעה (ראו, מיני רבים: עפ"ס 70523-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (28.5.2025); ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (30.6.2024); ע"א 1142/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (5.6.2024)). עיון בפרוטוקולי הדיון אליהם מפנה המערער מעלה כי המותב אכן הביע ביקורת על התנהלות המערער, בעיקר בכל הנוגע ליחסו למשיבה ולבנותיהם המשותפות. כשלעצמי אני סבור כי ראוי היה לבית המשפט להתנסח באופן מתון יותר, ואף להימנע מאמירות הנוגעות לאישיותו של המערער. עם זאת, לא שוכנעתי כי מדובר באמירות המעלות חשש ממשי למשוא פנים. ביקורת זו, גם אם נוקבת, נותרה בתחום הסביר של הבעת דעה שיפוטית. אין בה כדי ללמד על דעה מוקדמת או נעולה, ואין בה כדי לשלול קיומו של דיון הוגן ובלתי מוטה לגופן של מחלוקות. בהקשר זה נפסק בעבר כי "לא כל התבטאות שטוב היה אלמלא נאמרה, תצדיק את פסילת המותב" (ע"א 1453/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (11.3.2021); וראו גם: ע"א 1416/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (26.2.2024); ע"א 4606/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (24.7.2024((. דברים אלה יפים גם לענייננו, שכן אף אם המערער חש נפגע מהדברים, אמת המידה הקובעת היא אובייקטיבית, ואין בתוכן האמירות כדי להעיד על דעה נעולה או להקים חשש ממשי למשוא פנים. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' אב תשפ"ה (30 יולי 2025). יצחק עמית נשיא