פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
מג'לס אלאסכאן נ. עיריית ירושלים
ערעור על דחיית עתירה מינהלית למתן צו עשה שיורה לעיריית ירושלים לסלול דרך ציבורית בשכונת בית חנינא או להשיב היטלי פיתוח ששולמו.
מואייד גבאלי נ. רשות הפיתוח
העותרים דרשו להשיב להם מקרקעין שהופקעו בשנותיה הראשונות של המדינה בטענה שמטרת ההפקעה נזנחה.
עירית רמת השרון נ. הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול
ערעור על פסק דין שחייב את עיריית רמת השרון בתשלום פיצויי הפקעה לכפר הירוק למרות קיומו של הסכם פשרה קודם.
עזבון המנוח אברהים סיאח עודה נ. מדינת ישראל
ערעור על דחיית תביעות בעלות של בדואים בנגב על קרקעות שסווגו על ידי המדינה כקרקעות 'מואת'.
סמיר רגבי נ. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בעניין בקשה להפקעת קרקע.
ערפאת אסמאעיל נ. משרד התחבורה
עותרים תושבי כפר דהמש ביקשו לבחון מחדש את תוואי כביש 200 העובר בשטחם בטענה לפגיעה לא מידתית והפליה לעומת יישובים אחרים.
שי קירש נ. עיריית תל-אביב-יפו
ערעור על פסק דין המורה על פינוי המערערים ממכולת מגורים במקרקעין שהופקעו לטובת טיילת חוף הים בתל אביב.
עלי ותד גאזי נ. מועצה מקומית ג'ת
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע להליך תכנוני וקרקעי.
יעקוב רגבי נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו מבית המשפט להורות לשר האוצר להפקיע מקרקעין בסילוואן כדי למנוע את פינויים מהם.
מדינת ישראל -רשות הפיתוח נ. עזבון המנוח טייב עבד אלחי אלנדא ו23 אח'
ערעור המדינה על פסק דין המורה לה לשלם פיצויי הפקעה בגין מקרקעין שהופקעו בשנות ה-50, בטענה לשיהוי כבד ונזק ראייתי.
עיזבון המנוח מוחמד עישאן נ. משרד האוצר/אגף נכסי נפקדים
ערעור על דחיית תביעה לסעד הצהרתי בעניין אי-התיישנות פיצויים בגין מקרקעין שהופקעו מכוח חוק נכסי נפקדים וחוק הרכישה.
מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ. עזבון המנוח סלאח חוסין
ערעור המדינה על גובה פיצויי הפקעה ודמי חכירה אבודים שנפסקו למשיבים בגין קרקעות שהופקעו באזור נחף.
רבקה בת שלום מליץ ז"ל נ' האוצר ואח'
יורשי בעלת קרקע שהופקעה בשנות ה-60 עתרו לביטול ההפקעה בטענה שהיא בוטלה רשמית ב-1970 או שנזנחה מטרתה הציבורית.
מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ. באמצעות היורשת רתיבה מוסט עזבון המנוח עבדאללה מחמוד חוסיין, שנשא בחייו
ערעור המדינה על פסק דין שקבע את גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין, תוך מחלוקת על שיעור דמי החכירה האבודים וחובת השבת כספים ששולמו ביתר.
זידאן ואח' נ' רשות הפיתוח
עתירה לביטול הפקעת מקרקעין משנת 1954 או מתן פיצוי בגינה, בטענה כי לא התקיימו תנאי ההפקעה ולא נעשה בקרקע שימוש ציבורי.
מדינת ישראל-רשות הפיתוח רשות מקרקעי ישראל נ. שפיק ג'רוס
ערעור על פסק דין שקבע פיצויי הפקעה בגין מקרקעין שהוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, תוך מחלוקת על ייעוד הקרקע (חקלאי מול מגורים) וזכאות לפיצוי פירותי.
זוהיר מרשוד איוב נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה פיצויי הפקעה וטענה בדבר מניעות המדינה משינוי עמדתה המקורית לגבי שיעור דמי החכירה האבודים.
כהן ואח' נ' רשות המטרו לפי סעיף 3 לחוק רכבת תחתית (מטרו) תשפ"ב-2021 ואח'
עתירה לביטול הודעות הפקעה לצורך פרויקט המטרו ברחובות ודרישה לבחינת חלופות תכנוניות שאינן כוללות הפקעה.
מדינת ישראל-רשות מקרקעי ישראל נ. פיסל דבאח
ערעור על גובה פיצויי הפקעה בגין מקרקעין שהופקעו בשנות ה-60, בהתאם להלכות שנקבעו בהליך דיוני מאוחד.
מררי ואח' נ' שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ואח'
העתירות ביקשו להכריע בשאלת תחולת חוק המטרו על הליכי הפקעת מקרקעין שהודעה עליהם ניתנה לפני כניסת החוק לתוקף.