פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 50708-10-25
לפני:
כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט יחיאל כשר
העותרים:
1. מואייד ג'באלי
1. עפיף ג'באלי
נגד
המשיבים:
1. רשות הפיתוח – מדינת ישראל
2. רשות מקרקעי ישראל – מדינת ישראל
3. משרד המשפטים לשכת רישום המקרקעין – מדינת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד פיראס נאטור
בשם המשיבים:
עו"ד מתניה רוזין
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו נסבה על דרישה להשיב את הזכויות במקרקעין שהופקעו בשנותיה הראשונות של המדינה בהתאם לחוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 (להלן: חוק הרכישה). לטענת העותרים, יורשיהם של הבעלים שמהם הופקעו המקרקעין מלכתחילה, בחלוף השנים לא נעשה כל שימוש ציבורי במקרקעין, ויש לקבוע כי מטרת ההפקעה נזנחה הלכה למעשה.
2. בתגובה המקדמית מטעמם המשיבים טענו כי העתירה נגועה בשיהוי כבד, בהתחשב בכך שההפקעה נעשתה לפני למעלה מ-70 שנה. המשיבים הוסיפו כי ככל שניתן להתחקות אחר נסיבותיו הספציפיות של המקרה, מהמסמכים שאותרו, ובפרט מהודעתו של שר האוצר שפורסמה בילקוט הפרסומים ביום 11.3.1954, עולה כי המקרקעין לא היו בחזקת בעליהם במועד הקובע, כי הם שימשו והוקצו לצרכי התיישבות ופיתוח חיוניים וכי עודם דרושים לצרכים אלה.
3. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. ההקשר לבחינת העתירה הוא העקרונות שנקבעו ביחס לחוק הרכישה, שנחקק על רקע הנסיבות ההיסטוריות הייחודיות של ימי הקמת המדינה (ראו: ע"א 3535/04 דינר נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.4.2006)), ובכלל זה המעמד הראייתי של התעודה מטעמו של שר האוצר המאשרת את ההפקעה (ראו: בג"ץ 9804/09 שוואהנה נ' רשות הפיתוח, פסקאות 15-14 (29.5.2014) (להלן: עניין שוואהנה)). מכל מקום, העתירה דנן אינה מכוונת כלפי חוקיות ההפקעה המקורית, אלא מבוססת בעיקרה על שינוי הנסיבות שחל מאז על סמך ההלכה שנקבעה בבג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 625 (2001). דא עקא, הלכה זו אינה חלה במישרין על הפקעות שנעשו מכוחו של חוק הרכישה (ראו: עניין שוואהנה, בפסקה 18; בג"ץ 24864-06-25 זידאן נ' רשות הפיתוח, פסקאות 23-21 (28.7.2025)). ממילא אף ביחס למקרקעין שהופקעו מכוח דיני ההפקעה הרגילים נקבע כי השבתם לידי בעליהם המקוריים נדרשת לחקיקה, ובהתאם למגבלות הזמן שהוגדרו בה (ראו: סעיף 14ד(ב) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור), 1943).
4. סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות.
ניתן היום, ו' אב תשפ"ו (20 יולי 2026).
נעם סולברג
משנה לנשיא
דפנה ברק-ארז
שופטת
יחיאל כשר
שופט