פקודת הראיות [נוסח חדש]
פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 היא אחד ממעשי החקיקה המרכזיים במערכת המשפט הישראלית. הפקודה מסדירה את הכללים לפיהם בתי המשפט קובעים אילו הוכחות (ראיות) מותר להציג במהלך משפט, כיצד יש להציגן, וכיצד להעריך את מידת אמינותן.
הפקודה חלה על כלל ההליכים המשפטיים בישראל – האזרחיים והפליליים כאחד. היא מחייבת את בתי המשפט והטריבונלים השיפוטיים, ונוגעת לכל מי שמשתתף בהליך המשפטי: שופטים, עורכי דין, בעלי דין ועדים.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישום הפקודה:
1. המעבר מ"קבילות" ל"משקל": בעבר, בתי המשפט נהגו לפסול ראיות רבות מלכתחילה בשל אי-עמידה בכללים טכניים (שאלת הקבילות). הפסיקה המודרנית מובילה מגמה הפוכה: בית המשפט נוטה לקבל כמעט כל ראיה רלוונטית, ובשלב מאוחר יותר להחליט כמה כוח שכנוע ואמינות יש לייחס לה (שאלת המשקל).
2. חסינות ואיזון אינטרסים: הפקודה מסדירה חסיונות שונים (כמו חיסיון עורך דין-לקוח, חיסיון רפואי או חיסיון לטובת המדינה). בפסיקה נדון ללא הרף האיזון העדין שבין השאיפה לחשיפת האמת לבין הגנה על ערכים חשובים אחרים, כמו פרטיות וביטחון המדינה, תוך קביעת התנאים להסרת החיסיון במקרים חריגים.
3. התאמה לעידן הדיגיטלי: מאחר שהפקודה נחקקה במקור לפני עשרות שנים, הפסיקה נדרשת להתאים את הוראותיה למציאות הטכנולוגית המשתנה. בתי המשפט מעצבים את הכללים לקבלת ראיות דיגיטליות, כגון הודעות וואטסאפ, תכתובות דואר אלקטרוני, הקלטות ופלט מחשב, תוך בחינת מידת האותנטיות שלהן.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להרחבת הידע הכללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (1308)
הסנה חברה לביטוח בע"מ נ. מימי בן ארי
תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים, בה נטען כי התובעת רותקה לכסא גלגלים כתוצאה מהתאונה.
בסאם מוראד נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות סמים והחזקת נשק ועל חומרת העונש.
מוחמד חמוד נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות ייבוא, סחר והחזקת סמים מסוכנים.
אלכסנדר שרייפר נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער לאחר שנחשף להודאתו במשטרה במסגרת גזר דינו של שותפו לתיק.
גולן יחיאל נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות איומים, סחיטה באיומים, החזקת נשק והפרת הוראה חוקית, בטענה כי חשיפת עברו הפלילי של המערער בפני השופט פגמה בהליך.
ודים יעקבלב נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח בכוונה תחילה בטענה להעדר כוונה להמית.
מחלוף פדידה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בעקבות קטטה במסעדה.
מאיר (מישל) אדרי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירת גרימת חבלה בכוונה מחמירה במהלך קטטה.
סטיבן סמירק נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות ביטחון (קשירת קשר לסיוע לאויב, מסירת ידיעה לאויב וחברות בארגון טרור) ועל חומרת העונש.
נחום וידל נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערערים בעבירות של קשירת קשר, סיוע למסירת הודעה כוזבת וסיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרת העלמת כלי רכב לרצועת עזה.
דליה אזוב נ. עירית ירושלים
ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בנוגע לחוקיות גביית קנסות חניה והמצאת הודעות תשלום.
בתיה אסף נ. מדינת ישראל
האם מוסמך בית המשפט להורות על תשלום פיצוי לניזוק לפי סעיף 77 לחוק העונשין כאשר הוטל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה?
גלעד שמן נ. מדינת ישראל
ערעור על גזר דין של מאסר עולם בטענה כי המערער זכאי להפחתה בעונשו בשל מצבו הנפשי בעת ביצוע הרצח.
בוריס יעקובוב נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בגרימת מוות ברשלנות של אישה שהתאבדה עקב התעללות מתמשכת מצד בעלה.
מחמד עואודה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות רכישה והחזקת נשק ועל חומרת העונש.
קוסטין אלכסנדר נ. לשכת עורכי הדין בישראל - הועד המרכזי
המערער ביקש לחדש את חברותו בלשכת עורכי הדין לאחר שהרשעתו הפלילית נמחקה, והלשכה סירבה בטענה כי היא רשאית להתחשב בעברו הפלילי.
עו"ד ירום הלוי נ. הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א
ערעור על חומרת עונש משמעתי שהוטל על עורך דין בגין התנהגות בלתי הולמת כלפי בית המשפט והיעדרות מישיבות.
עיריית תל אביב נ. המוסד לביטוח לאומי
בקשת רשות ערעור על החלטה המאפשרת למוסד לביטוח לאומי להגיש חוות דעת של ועדות רפואיות מטעמו במקום חוות דעת מומחה לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי.
מדינת ישראל נ. אודי בן דוד
ערעור על הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה לאחר שהמערער דקר את המתלוננת תשע פעמים.
השר לביטחון פנים נ. שלום דב וולפא - רב
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי להסיר חיסיון מתעודת חיסיון שהוציא השר לביטחון פנים בנוגע לזהות מודיע משטרתי.