חוק-יסוד: חופש העיסוק (התשנ"ד-1994)
חוק-יסוד: חופש העיסוק מעגן את זכות היסוד של כל אזרח או תושב בישראל לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. החוק מעניק לזכות זו מעמד חוקתי על-חוקי, ומחייב את כל רשויות השלטון – הכנסת, הממשלה ובתי המשפט – לכבד אותה.
לפי החוק, ניתן להגביל את חופש העיסוק רק בחוק (או לפי הסמכה מפורשת בו), ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש (תנאים אלו מכונים "פסקת ההגבלה").
בפסיקת בתי המשפט, חוק-היסוד משמש כלי מרכזי לבחינת חוקיותם של חוקים, תקנות והחלטות מנהליות. שלושה היבטים מרכזיים נדונים בהרחבה בפסיקה בהקשר זה:
1. ביקורת שיפוטית על חקיקה ורגולציה: בתי המשפט בוחנים אם חוקים או תקנות המגבילים כניסה לתחומי עיסוק שונים (כמו דרישות רישוי נוקשות, בחינות הסמכה או הגבלות על ייבוא) עומדים בתנאי פסקת ההגבלה. במקרים שבהם נמצא כי הפגיעה בחופש העיסוק אינה מידתית, בית המשפט עשוי לפסול את ההוראה המגבילה.
2. שלילה או הגבלה של רישיונות עיסוק: פסיקה ענפה עוסקת בהחלטות של גופי רישוי ממשלתיים (כגון שלילה או התלייה של רישיון לעסוק ברפואה, בעריכת דין, בתיווך או בנהיגה מקצועית). נקבע כי פגיעה ברישיון קיים, המהווה את מטה לחמו של אדם, מצריכה זהירות רבה, הליך הוגן וראיות מבוססות.
3. איזון מול אינטרסים ציבוריים: בתי המשפט נדרשים לאזן בין חופש העיסוק לבין ערכים מתחרים, כגון שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, הגנת הסביבה, מניעת תחרות בלתי הוגנת או הגנה על זכויות עובדים.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את חוק היסוד (305)
יעקב גור אריה נ. הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
העותרים ביקשו למנוע שידור סרט דוקומנטרי בהשתתפותם בשבת, בטענה לפגיעה ברגשותיהם ובחופש הדת שלהם.
שמדן - הים התיכון נ. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלא
העותרות ביקשו להורות לממונה על ענייני הנפט לאשר להן להקים קו-צינור להולכת גז טבעי משדות הגז שבחזקתן, בניגוד למדיניות הממשלה לערוך מכרז להקמת תשתית הולכה ארצית.
איגוד שמאי ביטוח בישראל נ. המפקח על הביטוח - משרד האוצר
העותרים ביקשו להורות למפקחת על הביטוח לאסור על חברות הביטוח להעסיק שמאי בית לצורך שומת נזקי רכב, בשל ניגוד עניינים ופגיעה במבוטחים.
גורלי כוחן ושות' - משרד עו"ד נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותרים, עורכי דין פרטיים, עתרו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה לצמצם את הסמכתם כתובעים פליליים ברשויות מקומיות לטובת העסקת עובדי ציבור.
אבישי בר- אושר נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש המשמעתי שהוטל על עובד מדינה שהשתתף בבחירות פנימיות במפלגה בניגוד לחוק.
א.אי.אס מערכות בע"מ נ. משה סער
תביעה בגין הפרת התחייבות לאי-תחרות ושמירת סודיות של עובד לשעבר.
יפאורה תבורי בע"מ נ. הרשות השניה לטלויזיה ורדיו
עתירה נגד החלטת הרשות השנייה לפסול תשדיר פרסומת של חברת יפאורה תבורי בטענה לפגיעה ברגשות הציבור בשל תכנים מיניים.
. עאדל קעדאן נ. . מנהל מקרקעי ישראל
העותרים טוענים כי המדינה מפלה אותם לרעה בכך שהיא מקצה קרקעות לסוכנות היהודית המקימה יישובים המיועדים ליהודים בלבד.
יצחק בן ישי נ. אלכס ויינגרטן
ערעור על תוקפה של תניית הגבלת עיסוק בהסכם פירוק שותפות עסקית.
חליפה סלאח נ. משרד התחבורה
העותר ביקש לחייב את משרד התחבורה להעניק לו רישיון הסעה למונית מסוג זוטובוס, בניגוד לתקנות המחייבות פעילות במסגרת תאגיד.
אבנר- איגוד חברה לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת המדינה למנוע מהמערערת להשתתף במכרז להקמת מאגר מידע לביטוח חובה לרכב מנועי בשל ניגוד עניינים.
אמנון אילת נ. ממשלת ישראל
עתירות נגד החלטת ממשלה המסדירה את פעילות קרנות הפנסיה והנפקת איגרות חוב מיועדות עבורן.
אורן לם-ד"ר נ. מנכ"ל משרד החינוך-בן ציון דל
העותרים ביקשו לבטל חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך המגבילים את ההכרה באבחוני ליקויי למידה לפסיכולוגים חינוכיים בלבד, בטענה לפגיעה בחופש העיסוק.
התנועה המסורתית נ. השר לעניני דתות
העותרת טענה כי הגבלת התמיכות הממשלתיות לתרבות תורנית לארגונים ארציים בלבד, תוך שימוש במבחנים כמותיים נוקשים, פוגעת בעקרון השוויון ומפלה אותה לרעה.
אריה חברה לקלפים(1982) בע"מ נ. מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ
ערעור על פסק דין שאסר יבוא רולטות בטענה כי הן מהוות משחקי מזל אסורים.
אגודת טכנאי השיניים בישראל נ. מנהל כללי משרד בריאות
העותרים ביקשו לבטל תנאים שהציב משרד הבריאות למתן רישיון למרפאות שיניים המנוהלות על ידי תאגידים בשליטת טכנאי שיניים.
דני מקמילן נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב את המדינה בהוצאות הגנתו של המבקש לאחר שזו חזרה בה מכתב האישום.
יוסף י.פריצקי,עו"ד נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל תקנות שעת חירום ששינו את אמצעי הזיהוי בבחירות לרשויות המקומיות עקב עיצומים במשרד הפנים.
שמואל שינביין נ. היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארה"ב, בטענה כי הוא אזרח ישראלי ועל כן חל עליו סייג האזרחות בחוק ההסגרה.
אורי משגב נ. הכנסת
העותר טען כי חוק התפזרות הכנסת אינו חוקתי שכן הוא קובע מועד בחירות העולה על 60 ימים, בניגוד לטענתו לנורמה חוקתית מחייבת.