חוק חופש המידע (התשנ"ח-1998)
חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, מעגן את זכותו של כל אזרח או תושב בישראל לקבל מידע מרשויות ציבוריות. מטרת החוק היא להגביר את שקיפות השלטון, לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה ולעודד שיח ציבורי מושכל.
החוק חל על מגוון רחב של גופים ציבוריים ("רשויות ציבוריות"), ובהם: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים נוספים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישום החוק:
1. איזון אינטרסים מול זכויות נוגדות: הפסיקה עוסקת רבות במתח שבין הזכות למידע לבין ערכים מוגנים אחרים, כגון שמירה על פרטיות של צדדים שלישיים, ביטחון המדינה או סודות מסחריים. בתי המשפט נדרשים לערוך איזון עדין בין האינטרס הציבורי שבחשיפה לבין הפגיעה האפשרית בערכים אלו.
2. סייג ההכבדה והקצאת משאבים: רשויות רבות מסרבות למסור מידע בטענה שהטיפול בבקשה מצריך משאבים בלתי סבירים. הפסיקה פיתחה מבחנים משפטיים כדי לקבוע מתי דחייה כזו מוצדקת, ומתי על הרשות להתאמץ ולמסור את המידע, לעיתים תוך צמצום היקף הבקשה.
3. היעדר צורך באינטרס אישי: בתי המשפט הדגישו כי ככלל, מבקש המידע אינו נדרש להוכיח עניין אישי במידע או לנמק את בקשתו, מה שמבצר את מעמדה של הזכות לדעת כזכות יסוד עצמאית.
סיכום זה מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (380)
אמ.בי.איי פארמה בע"מ ואח' נ' הממונה על התחרות
העותרים ביקשו למנוע מהממונה על התחרות להמשיך בהליך הטלת עיצומים כספיים בטענה לפגיעה בזכות הטיעון שלהם לאחר הצגת ראיות חדשות.
דביר נ' משרד הפנים ואח'
עתירה וערעור לקבלת מידע אודות המאגר הביומטרי ועובדי הרשות המנהלת אותו, חרף החרגתה מחוק חופש המידע.
ההתאחדות לכדורגל בישראל נ. רשת שוקן בע"מ
ערעור על פסק דין שהורה להתאחדות לכדורגל לחשוף זהותם של גורמים שהעמידו בטוחות או תרמו לקבוצות כדורגל.
אגד תעבורה בע"מ ואח' נ' מבקר המדינה
האם חברות תחבורה ציבורית פרטיות המקבלות סובסידיות מהמדינה נחשבות ל'גוף מבוקר' על ידי מבקר המדינה.
התנועה לחופש המידע נ. משרד ראש הממשלה
עתירה וערעור לחשיפת תמלילי ישיבות הממשלה וועדות השרים בנושא ניהול משבר הקורונה.
פלוני נ. משרד הבינוי והשיכון - מדינת ישראל
ערעור על מחיקת עתירה מנהלית בעניין זכאות לדיור ציבורי, בטענה כי ההסכמה למחיקה ניתנה שלא על דעת המערערים.
פלוני נ. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
עתירות נגד החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בטענה לחריגה מסמכות, העדר זכות טיעון ופרסום לא כדין.
גיא זומר נ. מיטל כץ עו"ד,הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים
המערער ביקש להכיר בחוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה כ'הנחיות מינהליות' המחייבות פרסום לפי חוק חופש המידע.
חדד נ' כנסת ישראל ואח'
העותר ביקש מבג"ץ לקבוע כי אזרחים רשאים להגיש תביעות כספיות בבית משפט לתביעות קטנות נגד רשויות בגין סירוב למסור מידע לפי חוק חופש המידע.
ארגון מגדלי הדגים בישראל, אגודה שיתופית ארצית בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח'
העותרים ביקשו להאריך את המועד להגשת הערות ציבור לטיוטת צו הפחתת מכסים על דגים, בטענה כי חסר להם מידע שביקשו לפי חוק חופש המידע.
מדינת ישראל- משרד הבריאות, משטרת ישראל ובית החולים נ. פלוני
בקשה לקבלת מידע ומסמכים מבית החולים רמב"ם בנוגע לשימוש נטען בתרופות שפג תוקפן, תוך התנגשות עם חקירה משטרתית מתנהלת.
Taub Center for Israel Studies at New York Univers נ' משרד המשפטים ואח'
עתירה להורות למשרד המשפטים להפקיד חומרים ארכיוניים בארכיון המדינה ולחשוף חומרים מוגבלים שהופקדו.
עו"ד אלי גרביץ נ. נתיב - לשכת הקשר
ערעור על מחיקת עתירה מנהלית שעניינה דרישה לקבלת נהלים של אגף 'נתיב', לאחר שהמידע נמסר חלקית במהלך ההליך.
איחוד הישיבות באר"י ואח' נ' שר הביטחון ואח'
עתירה למתן צו על תנאי בנושא חופש המידע במשרד הביטחון.
ג'ולייטה ביירחטריאן נ. נתיב - לשכת קשר
ערעור על מחיקת עתירה מנהלית שעסקה בסירוב למתן אשרת עולה, לאחר שהרשות הסכימה לבחון את הבקשה מחדש.
איתמר שחר נ. מדינת ישראל- משרד החינוך
ערעור על פסק דין בעתירה מנהלית בנושא חוק חופש המידע שהסתיים בהסכמת הצדדים.
ליאון (אריק) שנקלר נ. מדינת ישראל
ערעור על דחיית עתירה לקבלת חומרי חקירה ממשטרת ישראל בנוגע לפרשת רצח תאיר ראדה.
פואה, יו"ר תנועת "בוחרים במשפחה" נ' הורביץ - משרד הבריאות ואח'
העותר ביקש לבטל את הוועדה הציבורית לבחינת מתן אישור על שינוי מין ללא ניתוח ואת חוזר משרד הבריאות המסדיר את פעילותה.
רונית לירן שקד, עו"ד נ' משרד הבריאות ואח'
העותרת ביקשה לבטל את חובת עטיית המסכות שנקבעה בצו בריאות העם בשל טענה להעדר הוכחה מדעית ליעילותן.
Taub Center for Israel Studies at New York Univers נ' ארכיון המדינה ואח'
העותר ביקש לחשוף חומרים ארכיוניים וטען כי העיכוב בחשיפתם נובע מהתערבות לא מוסמכת של הצנזורה הצבאית.