חוק העונשין (התשל"ז-1977)
חוק העונשין, התשל"ז-1977
חוק העונשין הוא חוק היסוד המרכז את המשפט הפלילי במדינת ישראל. החוק מגדיר אילו מעשים או מחדלים נחשבים לעבירות פליליות, וקובע את העונשים שניתן להטיל בגינם (כגון מאסר, קנסות או עבודות שירות). החוק מורכב מחלק כללי, המתווה את עקרונות היסוד של האחריות הפלילית, ומחלק ספציפי המפרט מגוון רחב של עבירות – החל מעבירות רכוש ומרמה ועד עבירות אלימות, מין והמתה.
על מי החוק חל?
החוק חל על כל אדם המבצע עבירה פלילית בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לתושבותו. במקרים מסוימים המוגדרים בחוק, סמכות הענישה חלה גם על עבירות שבוצעו מחוץ לגבולות המדינה, כאשר יש להן זיקה מיוחדת לישראל (למשל, עבירות נגד ביטחון המדינה או עבירות שבוצעו נגד אזרחים ישראלים).
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשים לפרש וליישם את הוראות החוק מדי יום. שלושה מההיבטים המרכזיים הנדונים בפסיקה הם:
1. היסוד הנפשי והאחריות הפלילית: פסיקה ענפה עוסקת בפרשנות כוונתו של הנאשם בעת ביצוע המעשה (למשל, הבחנה בין כוונה פלילית, קלות דעת או רשלנות). כמו כן, בתי המשפט בוחנים סייגים לאחריות פלילית, כגון הגנה עצמית, כורח או אי-שפיות.
2. עקרון החוקיות ופרשנות לטובת הנאשם: בתי המשפט מדגישים כי אין להרשיע אדם אלא מכוח חוק ברור ומפורש. במקרים שבהם לשון החוק ניתנת למספר פרשנויות סבירות, הפסיקה מחייבת לבחור בפרשנות המקלה ביותר עם הנאשם.
3. מדיניות הענישה והבניית שיקול הדעת השיפוטי: בעקבות תיקון 113 לחוק, פסיקה רבה מוקדשת לקביעת מתחם העונש ההולם לכל עבירה. השופטים נדרשים לאזן בין חומרת המעשה (עקרון ההלימה) לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם וסיכויי שיקומו.
המידע המוצג לעיל הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (8063)
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעתם של חברי תנועת 'כהנא חי' ברצח, ניסיון לרצח וקשירת קשר, בטענה לניתוק קשר, טעות בעובדה והעדר אחריות פלילית.
אל עביד סולימאן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה באונס ורצח של המנוחה חנית קיקוס ז"ל, על בסיס הודאות חוץ של המערער.
מחמד סעדי נ. מדינת ישראל
ערעור על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי, אשר הסתיים בהסכמת הצדדים על חידוש מאסר על תנאי והטלת מבחן.
עדנאן אשקר נ. שר הפנים
העותרים ביקשו איחוד משפחות לאחר שהעותר ביקש לשאת אישה שנייה.
טמים אלברט נ. מינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות מעשה מגונה בקטינות ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.
פאטמה בשיר נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בארבעה מעשי רצח ועל גזר דין של מאסר עולם, בטענה לייצוג בלתי הולם, תחולת סייג הכורח, היעדר קשר סיבתי והיעדר כוונה להמית.
נגוס זלקה שפראו נ. מדינת ישראל
המערער טען כי פעל תחת קינטור מצד המנוח, אך בית המשפט דחה את הטענה ואישר את הרשעתו ברצח.
עמותת תנו לחיות לחיות נ. מפעלי נופש חמת גדר בע"מ
עמותת "תנו לחיות לחיות" עתרה למתן צו מניעה שיאסור על קיום מופע מאבק אדם בתנין בחמת גדר בטענה שהוא מהווה התעללות אסורה לפי חוק צער בעלי חיים.
גטניו יוסף נ. מדינת ישראל
מדינת ישראל נ. אלפסי חיים
בקשה שלישית של המדינה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לשנה בשלושה חודשים נוספים בעבירת רצח בכוונה תחילה.
סימון בן ארי נ. מדינת ישראל
דיון נוסף בהרשעתו של סימון בן ארי ברצח חלפן כספים, בשאלה האם הרשעתו הקודמת של אדם אחר (מוטי בן-עזרא) באותו רצח מעוררת ספק סביר באשמתו.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה-מיכאל
האם פעולות הפרקליטות בבחינת תיק חקירה לאחר סיום חקירת המשטרה מהוות 'חקירה על פי חיקוק' לעניין עצירת מרוץ ההתיישנות בעבירות פליליות?
ארונייב נחמיאס נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין עבירה שגרמה לתוצאה קטלנית.
איינאו פרדה נ. מדינת ישראל
ערעור פלילי על הרשעה בעבירת אינוס והיזק בזדון בטענה להיעדר ראיות מספיקות מלבד עדות המתלוננת.
מדינת ישראל נ. שמואל בן אשר רוזנבלום
ערעור המדינה על ביטול קנס משמעותי שהוטל על עיתונאי שהורשע במסירת מידע פנים, בשאלה האם ניתן להחיל את סעיף 63 לחוק העונשין במקרה של הרשעה לפי החלופה האובייקטיבית של יסוד סביר להניח.
טקצינקו ויקטור נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת גרימת חבלה חמורה לאישה.
פתחי בן מוחמד מוראד נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח בטענה להיעדר שליטה (אוטומטיזם) ולקיומו של קינטור מצד המנוח.
יהל אברהם נ. השר לבטחון פנים
העותר דורש שורה של צווים נגד שרי הממשלה לאכיפת חוקי ימי הזיכרון, העמדה לדין של פורעי חוק במגזר החרדי, פיקוח על מוסדות חינוך וגיוס תלמידי ישיבות.
ארפי שלום נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת אינוס ועל חומרת העונש.
מוטי מעודה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערער בניסיון לאינוס קטינה לקויה בשכלה ועל חומרת עונשו.