חוק העונשין (התשל"ז-1977)
חוק העונשין, התשל"ז-1977
חוק העונשין הוא חוק היסוד המרכז את המשפט הפלילי במדינת ישראל. החוק מגדיר אילו מעשים או מחדלים נחשבים לעבירות פליליות, וקובע את העונשים שניתן להטיל בגינם (כגון מאסר, קנסות או עבודות שירות). החוק מורכב מחלק כללי, המתווה את עקרונות היסוד של האחריות הפלילית, ומחלק ספציפי המפרט מגוון רחב של עבירות – החל מעבירות רכוש ומרמה ועד עבירות אלימות, מין והמתה.
על מי החוק חל?
החוק חל על כל אדם המבצע עבירה פלילית בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לתושבותו. במקרים מסוימים המוגדרים בחוק, סמכות הענישה חלה גם על עבירות שבוצעו מחוץ לגבולות המדינה, כאשר יש להן זיקה מיוחדת לישראל (למשל, עבירות נגד ביטחון המדינה או עבירות שבוצעו נגד אזרחים ישראלים).
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשים לפרש וליישם את הוראות החוק מדי יום. שלושה מההיבטים המרכזיים הנדונים בפסיקה הם:
1. היסוד הנפשי והאחריות הפלילית: פסיקה ענפה עוסקת בפרשנות כוונתו של הנאשם בעת ביצוע המעשה (למשל, הבחנה בין כוונה פלילית, קלות דעת או רשלנות). כמו כן, בתי המשפט בוחנים סייגים לאחריות פלילית, כגון הגנה עצמית, כורח או אי-שפיות.
2. עקרון החוקיות ופרשנות לטובת הנאשם: בתי המשפט מדגישים כי אין להרשיע אדם אלא מכוח חוק ברור ומפורש. במקרים שבהם לשון החוק ניתנת למספר פרשנויות סבירות, הפסיקה מחייבת לבחור בפרשנות המקלה ביותר עם הנאשם.
3. מדיניות הענישה והבניית שיקול הדעת השיפוטי: בעקבות תיקון 113 לחוק, פסיקה רבה מוקדשת לקביעת מתחם העונש ההולם לכל עבירה. השופטים נדרשים לאזן בין חומרת המעשה (עקרון ההלימה) לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם וסיכויי שיקומו.
המידע המוצג לעיל הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (8050)
כדיר ברקול נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה.
בלאל בשתאוי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות וחטיפה.
הרב בנימין כהן נ. שר הפנים
האם ניתן לפסול מועמד למועצה דתית בשל כתב אישום פלילי תלוי ועומד, והאם קיים ניגוד עניינים בכהונת אחים כראשי מועצה מקומית ודתית.
אברהם כהן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת מעשה מגונה ועל חומרת העונש בגין מעשים שבוצעו כלפי מתלוננת במסגרת סרסרות לזנות.
סולומון סויסה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת גזר הדין בגין עבירת סחיטה באיומים, בטענה לאפליה ביחס לעונש שנגזר על נאשם אחר בפרשה.
תאיה סאלם נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החמרת עונש מאסר בפועל בגין עבירות אלימות.
אבי דיין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח ושוד ועל גזר הדין בגין מעורבות בשוד חנות תכשיטים שהסתיים במותו של בעל החנות.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות מין כלפי אישה והתעללות בילדים, ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.
אבי יוחנן נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וענישה בגין עבירות בניה ללא היתר כדין ובסטייה מתכנית מתאר.
אריה קהלני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת רצח בטענה לזיהוי שגוי של הנאשם.
חנניה אלמקייס נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי לאחר שהחליט להזמין ראיות נוספות מכוח סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי.
חוסני חואג'ה נ. מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק, התפרצות וקשירת קשר.
מנשה לוי נ. מדינת ישראל
ערעורים על הרשעה ועונש בגין אירועי תקיפה וירי כנקמה על ניפוץ שמשות רכב.
אביגדור אסקין נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בשידול לביצוע עבירות של כניסה ללא רשות למקום קבורה והצתה, ועל חומרת העונש.
דוד עובדיה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה ועל גזר הדין בגינה.
אוריאל דניאלס נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח בכוונה תחילה ושוד מזוין של חלפן כספים.
ניקולאי מלכוב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סם לצריכה עצמית.
בצלאל עמרני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ברצח, קשירת קשר ושוד של קשישה במהלך פריצה לדירתה.
יעקב קדמי נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו בגין חשיפת מידע חסוי מדו"ח מבקר המדינה.
הרצל קרן-שמש נ. מדינת ישראל
המערער ביקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין רצח ושוד מזוין, בטענה לקשיי הסתגלות בכלא עקב מצבו הנפשי.