פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2041/99

בלאל בשתאוי נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות וחטיפה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/01/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2041/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעשים מגונים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות וחטיפה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2041/99 — בלאל בשתאוי נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות וחטיפה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות וחטיפה לאחר שהציע טרמפ לצעירה וביצע בה מעשים אלימים. בית המשפט המחוזי גזר עליו 4 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. המערער ערער לבית המשפט העליון בטענה כי מצבו הבריאותי מקשה עליו את השהות בכלא וכי יש להתחשב בתקופת מעצר הבית שריצה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי חומרת המעשים מחייבת ענישה מרתיעה וכי העונש שנגזר אינו חמור אלא מתון בנסיבות העניין.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים י' טירקל, א' ריבלין, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים חטיפה וכליאת שווא
ארכיון חודשי פסקי דין מינואר 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • בלאל בשתאוי

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הדגשת חומרת המעשים והצורך בהרתעה.
  • המערער לא חדל ממעשיו מרצונו אלא בשל התערבות חיצונית.
טיעוני ההגנה
  • מצבו הבריאותי של המערער (אי-שליטה על צרכים) מקשה עליו את השהות בכלא.
  • יש להתחשב בתקופה הממושכת ששהה במעצר בית.
  • שירות המבחן המליץ להקל בעונש ולהסתפק בעבודות שירות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער במיוחס לו בכתב האישום.

תגיות נושא

  • עבירות מין
  • מעשים מגונים
  • חטיפה
  • ערעור פלילי
  • ענישה

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
48
חודשי מאסר על תנאי
24
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
לא צוין
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2041/99 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין כב' השופט א' א' לוי המערער: בלאל בשתאוי נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"א בטבת התשס"א (16.1.01) בשם המערער: עו"ד חרבג'י עמראן בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הציע טרמפ לצעירה, ובמקום להסיע אותה לייעדה, הוא סטה עם רכבו לדרכים צדדיות, ושם ביצע בה מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, תוך שהוא משתמש גם באלימות. בגין כך הורשע המערער בעבירות לפי סעיף 348(ב) בשילוב עם סעיף 345(ב)(3) של חוק העונשין, וכן בחטיפה לפי סעיף 369 לחוק. כאן המקום להדגיש, כי המערער חדל ממעשיו לא משום שתקפה אותו חרטה או שאוזנו הייתה כרוייה לתחנוניה של הקורבן, אלא משום שלאותו אזור נקלע נהג שעצר במקום, והבחין בהתרחשות מוזרה ברכבו של המערער, ואת ההפוגה שנוצרה בגין כך, ניצלה המתלוננת כדי להימלט על נפשה. המערער אובחן כמי שלוקה בבריאותו, ועל רקע זה הביע שירות המבחן ספק ביכולתו של המערער להסתייע בהליך טיפולי. השירות המליץ בתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי, וחזר על כך גם בפנינו, כי בהתחשב במצבו הבריאותי של המערער ראוי להקל במידת מה בעונש. שירות המבחן אף הרחיק לכת והמליץ בפני הערכאה הראשונה להסתפק במאסר בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שירות. אך בית המשפט המחוזי סבר שיש לנהוג בדרך שונה, וגזר למערער ארבע שנות מאסר לריצוי בפועל, וכן שנתיים מאסר על תנאי. הערעור מופנה כנגד העונש. בא-כוח המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עם שולחו, בעיקר משום הקשיים עמם הוא צריך להתמודד בכלא, והנובעים ממצב בריאותו (אי-שליטה על צרכיו). את המצב הזה הוא אינו יכול לחשוף בפני אסירים אחרים, ועקב כך הוא מונע מעצמו אפילו שתייה. כמו כן נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לעובדה כי המערער שהה תקופה ממושכת במעצר בית. לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער ניצל את אמונה של צעירה שבטחה בו, חטף אותה, מנע ממנה מלצאת מהרכב, ואחר כך כפה עליה את אותם מעשים בזויים בהם הודה. אלו הן נסיבות שחומרתן מופלגת, ולמרבה הדאבה מקרים אלה הם גם שכיחים. על רקע זה היה בית המשפט המחוזי מצווה לשים דגש על הפן ההרתעתי בענישה, ועל כן לא זו בלבד שהוא לא החמיר עם המערער, אלא אף נהג בו במתינות רבה. מכאן דעתנו כי דינו של ערעור זה להידחות, וכך אנו עושים. ניתן היום כ"א בטבת התשס"א (16.1.01) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99020410.O02