פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3930/00
בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: יעקב קדמי
נגד
המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה
2. בנימין נתניהו
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: כג' בכסלו התשס"א (20.12.00)
בשם העותר: עו"ד עמי אסנת ועו"ד ליה יהונתן
בשם המשיבים: עו"ד שי ניצן
פסק-דין
העתירה מכוונת כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, שלא לפתוח בחקירה נגד המשיב השני, בגין תלונה שהוגשה נגדו על ידי העותר, בחשד לביצוע עבירות על ביטחון המדינה. התלונה התבססה על חשיפה בפני עיתונאי של חלקים חסויים מתוך דו"ח מבקר המדינה אשר התפרסם אודות "נתיב - לשכת הקשר", שעל חסיונם החליטה הוועדה לביקורת המדינה.
החלטת היועץ המשפטי מעוגנת בשורה של נימוקים, והיא ניתנה לאחר קבלת תגובת המשיב השני לתלונה וכן בהתחשב בעמדת מבקר המדינה בנושא התלונה.
עיינו בטענות בעלי הדין בכתב וכן שמענו את טיעוניהם בפנינו. באנו למסקנה, כי אין מקום שנתערב בהחלטתו האמורה. בין העובדות והשיקולים אשר עמדו בפני היועץ המשפטי קודם החלטתו, נזכרה העובדה שבמועד המעשה המיוחס למשיב השני הוא כהן כראש ממשלה, ובתור שכזה היה הגורם הממונה על ארגון נתיב. כן נזכרה העובדה, שהמשיב השני סבר שאין צפויה סכנה לביטחון המדינה מהפירסום. במכתבו אף נמצאה נימת התנצלות, על פיה לו היה יודע על החלטת הועדה לביקורת המדינה היה נוהג אחרת. עוד הוזכרה מדיניות התביעה הכללית מזה שנים, שיש להעמיד לדין עובדי ציבור על ביצוע עבירה על סעיף 117 לחוק העונשין, עבירה אשר יוחסה למשיב השני, במשורה, ובפועל הוגשו כתבי אישום מועטים לפי סעיף זה. מנימוקים אלה ואחרים, המפורטים בהחלטתו, סבר היועץ המשפטי לממשלה כי בנסיבות המקרה אין להורות על פתיחת חקירה.
שקלנו את כלל הנסיבות, ואת הנימוקים אשר היו ביסוד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, והננו סבורים שעל פי אמות המידה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ראו בג"ץ 2534/97 חבר הכנסת יונה יהב נ' פרקליטת המדינה, פ"ד נא(3) 1), אין עילה להתערבותנו בהחלטתו בתלונת העותר.
העתירה נדחית.
ניתן היום, כג' בכסלו התשס"א (20.12.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00039300.E06 /עכב