חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
מדינת ישראל נ. אסמרה אהונום גרמאיי
ערעור המדינה על קביעת בית המשפט המחוזי כי עליה להוכיח באמצעות אישור רשמי ממדינת היעד כי לא נשקפת סכנה למסתנן המורחק מישראל.
מריה בלינט נ. משרד הפנים
ערעור על החלטת משרד הפנים להפסיק את ההליך המדורג להסדרת מעמד המערערת לאחר פטירת בן זוגה הישראלי.
מוקד סיוע לעובדים זרים נ. רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול
העותר ביקש לבטל את השימוש במאגר הביומטרי 'מעו"ז' של רשות האוכלוסין בטענה להעדר הסמכה חוקית ופגיעה בפרטיות.
ולרי שירקוב נ. משרד הפנים -מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו הכרה באזרחותם מכוח חוק השבות, ולחלופין הסדרת מעמד הומניטרי לעותר 2.
אסלאם מרעי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ועבירות לפי חוק הכניסה לישראל.
סארג' מאמז נ. מדינת ישראל שר הפנים
ערעור על דחיית עתירה נגד החלטת רשות האוכלוסין לדחות בקשת מקלט מדיני והמשך החזקה במשמורת.
כרים גזאונה נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירות על חוק הכניסה לישראל, ועבירות זיוף ומרמה.
מדינת ישראל נ. טארק חוסיין
ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיבים בגין עבירות שוד של אישה קשישה.
מואמן מרדאווי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות הצתה, הדחה בחקירה ושהייה בלתי חוקית, ועל חומרת העונש.
פלוני נ. מדינת ישראל
מדינת ישראל נ. מוחמד גאבר
ערעורים הדדיים על גזר דין בגין עבירות של הסעה שלא כדין, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפקרה לאחר פגיעה.
אשרף בן נזמי קייסי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין מעורבות בפיגוע התאבדות בתל אביב.
צנדריקה בן פרמר נ. משרד הפנים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים לדחות בקשה לצו ביניים נגד הרחקת המבקשת ובנה מהארץ.
פרינס אוטינג אפריפה נ. שר הפנים
המערערים ביקשו לקבל אשרות שהייה בישראל לצמיתות בטענה להבטחה מינהלית ולסכנה הנשקפת להם בארץ מוצאם.
נסנט ארגיי אספו נ. משרד הפנים
המערערים ביקשו להשוות את מעמדה של המערערת (אזרחית אתיופיה) לזה של המערער (אזרח אריתריאה השוהה בישראל מכוח מדיניות אי-הרחקה) כדי שתזכה להגנה זמנית.
חמזה דלאשה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד בנסיבות מחמירות ותקיפת קשיש.
מדינת ישראל נ. אנג'י בוטנג
ערעור המדינה על פסק דין שהורה להעניק למשיבה רישיון ישיבה ארעי בישראל מטעמים הומניטריים.
משרד הפנים נ. פאולוס וולדסילאסי
ערעור המדינה על החלטות בית המשפט לעניינים מינהליים בעניין הרחקת נתינים זרים.
מדינת ישראל משרד הפנים נ. היילו טייגסט
ערעור המדינה על פסק דין בענייני הרחקה של נתינים זרים.
יאנוש ויצמן דרן נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לפולין בגין עבירות רכוש ומרמה.