פסקי דין בית המשפט העליון

חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (התשמ"ד-1984)

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא מעמודי התווך של מערכת המשפט בישראל. החוק מסדיר את המבנה, הסמכויות ואופן פעולתה של מערכת בתי המשפט האזרחית והפלילית: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום (לרבות מחלקות ייעודיות כמו בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט לתביעות קטנות). החוק חל על מערכת השפיטה כולה, על השופטים והרשמים המכהנים בה, ועל כל אדם או תאגיד המנהלים הליך משפטי.

בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו בהרחבה מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לחוק זה:

1. סמכות עניינית: פסיקה ענפה עוסקת בשאלה איזה בית משפט מוסמך לדון בתביעה מסוימת. מחלוקות רבות מתעוררות סביב הגבולות שקובע החוק בין סמכות בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, במיוחד בתביעות מקרקעין מורכבות או בתביעות המשלבות מספר סעדים שונים.

2. פומביות הדיון מול הזכות לפרטיות: החוק קובע ככלל יסוד כי בתי המשפט ידונו בפומבי. עם זאת, הפסיקה נדרשת שוב ושוב לאזן עיקרון זה מול זכויות נוגדות, כגון הגנה על פרטיותם של בעלי דין וקטינים, שמירה על סודות מסחריים או ביטחון המדינה, וזאת במסגרת בקשות לסגירת דלתיים או להטלת צווי איסור פרסום.

3. סמכויות עזר וניהול ההליך: פסיקות רבות מפרשות את סמכויותיהם של שופטים ורשמים לנהל את הדיון ביעילות, לעשות שימוש ב"סמכות טבועה" למניעת שימוש לרעה בהליכי משפט, ולפסוק הוצאות משפט לחובת בעלי דין הפועלים בחוסר תום לב.

הסיכום אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.

פסקי דין שאזכרו את החוק (3352)

ע"פ 6681/23

מדינת ישראל נ. פלוני

המדינה ערערה על זיכויו פה אחד של המשיב מעבירת אינוס של אשה בת 82, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח שהמתלוננת לא הסכימה ליחסי המין.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' הוועדה לבחירת שופטים ואח'

העותרת ביקשה למנוע משופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים להשתתף בדיונים על מינוי נשיא לבית המשפט העליון בשל טענה לניגוד עניינים הנובע משיטת הסניוריטי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?