החלטה בתיק בג"ץ 981/16 בבית המשפט העליון בג"ץ 981/16 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ע' ברון העותר: חיים רובינסון נ ג ד המשיבה: הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק דין השופטת ע' ברון: 1. עניינה של עתירה זו ברצונו של העותר לקבל הכרה מידי רשויות המדינה בנזקים בריאותיים שונים שנגרמו לו בעקבות החוויות הקשות שחווה בתקופת מלחמת העולם השנייה. העותר הוא יליד פולין שעלה ארצה בהיותו בן שש, בשנת 1943, כחלק מקבוצת "ילדי טהרן", לאחר שהייה ממושכת במחנה עבודה בסיביר בתנאי מחסור קשים, תברואה ירודה וקור עז. גם כיום סובל העותר מבעיות בריאותיות רבות ומגוונות. חלקן, כעולה מהעתירה, נובעות מההקרנות והטיפולים הרפואיים שקיבל לטיפול במחלת הגזזת. בגין ליקויים בריאותיים אלה נקבעה לעותר נכות צמיתה בשיעור של 100%, והוא מקבל את הקצבה המרבית האפשרית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: החוק). 2. העותר הגיש בעשור האחרון עשרות עתירות, הן לבית משפט זה והן לערכאות נוספות, אשר כולן – כמו גם עתירה זו, ככל שניתן להבינה – נוגעות לתגמולים המשולמים לו מכוח החוק (ראו למשל, בשנים 2016-2015 בלבד, בג"ץ 1157/16 רובינסון נ' הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים (14.2.2016); בג"ץ 307/16 רובינסון נ' הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים (8.2.2016); ע"ו (מחוזי ת"א) 586-04-13 רובינסון נ' הרשות המוסמכת חוק נכי רדיפות הנאצים תל אביב (23.11.2015); בג"ץ 3644/15 רובינסון נ' בית המשפט העליון (18.8.2015); בג"ץ 6705/14 רובינסון נ' בית המשפט העליון (1.4.2015); בג"ץ 7453/14 רובינסון נ' הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים (28.1.2015)). למרות שהוצע לו לא אחת להסתייע בייעוץ משפטי, בוחר העותר לייצג את עצמו בהליכים אלה, ובכלל זה גם בהליך דנן. כפי שהוסבר לעותר, הדבר פוגם בעניינו, משום שאופן הניסוח מקשה עד מאוד להבין מהו הסעד המבוקש ומהו הבסיס המשפטי והעובדתי שעליו נשענות הטענות. כך, מרבית העתירות נדחו על הסף מן הטעם שאינן ברורות דיין, וכן מאחר שהעותר ממילא מקבל את הקצבה המקסימלית לפי החוק. 3. עתירה זו אף היא לוקה בחוסר בהירות שאינו מאפשר להבין כראוי מהו הסעד המשפטי המבוקש, ודינה להידחות על הסף מטעם זה לבדו. ככל הנראה, מבקש העותר בגדרי העתירה דנן כי במסגרת קביעת התגמולים שלהם הוא זכאי יובאו בחשבון לא רק נכויותיו הגופניות, אלא גם הגורמים להן, כגון אקלים, מזון ולבוש. דומה שסוגיה זו ממילא נטולה כל נפקות מעשית, הואיל וכאמור אין החוק מאפשר לקבל קצבה גבוהה מזו שהעותר מקבל כיום. יוער עם זאת, כי אחוזי הנכות אכן מחושבים, בהתאם לתקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשמ"ד-1983, על סמך מחלות, פגיעות וליקויים (תקנה 1), ולא על סמך התנאים החיצוניים שגרמו להם. 4. לצד האמור יצוין כי בנוסף על העתירות שנמנו לעיל, ועתירות אחרות שניתנה בהן הכרעה זה מכבר, עתירה נוספת שהגיש העותר עודנה תלויה ועומדת בבית משפט זה (בג"ץ 8796/15). מעיון באותה עתירה ובתגובה המקדמית שהגישה לה המדינה עולה כי הסוגיות הנדונות והסעדים המבוקשים דומים, וגם מטעם זה דינה של העתירה דנן להידחות על הסף. 5. סוף דבר, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' באדר א התשע"ו (‏17.2.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16009810_G02.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il