חיים רובינסון נ. בית משפט העליון

פסק-דין בתיק בג"ץ 3644/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3644/15 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם העותר: חיים רובינסון נ ג ד המשיבים: 1. בית משפט העליון 2. הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים 3. פרקליטות המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. העתירה הנוכחית מהווה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של עתירות אותן הגיש העותר בעצמו לבית משפט זה בשנים האחרונות. העותר, ניצול שואה, ממקד את עתירותיו בבעיות רפואיות שונות שמהן הוא סובל, ובגינן הוא הוכר כסובל מנכות צמיתה בשיעור של 100%, וזכאי לתמלוגים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 [להלן: החוק]. העתירות אותן הגיש העותר נדחו רובן ככולן על הסף, וזאת מהסיבה שהן נוסחו באופן לא ברור ומכיוון שלא ניתן להושיט לעותר את הסעד שהתבקש על ידו היות שממילא הוא מקבל את הקצבה המירבית לפי החוק. בתוך כך, הומלץ לעותר לפנות לייעוץ משפטי, והובהר לו כי לנוכח ריבוי עתירותיו לא יהיה מנוס מחיובו בהוצאות ככל שימשיך להגיש עתירות [לפסקי דין בעתירות קודמות שהגיש העותר, ראו: בג"ץ 6705/14 רובינסון נ' בית המשפט העליון (1.4.2015); בג"ץ 7453/14 רובינסון נ' הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים (28.1.2015); בג"ץ 7984/14 רובינסון נ' משרד הבריאות (30.11.2014); בג"ץ 2690/14 רובינסון נ' משרד האוצר (19.11.2014); בג"ץ 6515/13 רובינסון נ' משרד האוצר (14.8.2014)]. 2. ככל שניתן להבין מהעתירה הנוכחית, בקשת העותר היא כי בית המשפט יכריע בשאלה כיצד מחושבת דרגת הנכות לפי החוק ולפי הוראות דין נוספות. בפרט, מבקש העותר כי הרשויות תכרנה בליקויי שמיעה מהם הוא סובל כנכות בשיעור 100%, וזאת בנוסף לשיעור הנכות שכבר נקבע לו. העותר גורס כי הכרעה נכונה בשאלה זו ודומות לה, עשויה להוביל למסקנה כי הוא "בעל שיעור נכות העולה על 300%...". 3. המשיבים בדעה כי דין העתירה להידחות על הסף, מאותן הסיבות שהצדיקו את דחיית העתירות הקודמות שהגיש העותר. ראשית נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שמדובר בעתירת סרק המכבידה על בית המשפט ועל המדינה, ואשר מתעלמת מהערות אשר הופנו לעותר במסגרת פסקי הדין הקודמים. שנית נטען, כי דחייה על הסף מוצדקת גם בשל כך שאופן ניסוח העתירה מקשה עד מאוד להבין מהי התשתית העובדתית הרלבנטית ומהו הסעד המבוקש על ידי העותר. המשיבים מוסיפים כי אף לגופו של עניין אין מקום לקבל את העתירה. מצוין, בין השאר, כי בקשת העותר להכרה בשיעור נכות בגין ליקויי השמיעה שלו, בנוסף לשיעור הנכות שכבר נקבע לו, אינה נסמכת על כל מקור חוקי, וממילא אין לה נפקות הואיל והעותר מקבל את הקצבה המירבית מכוח החוק. לצד זאת מבקשים המשיבים לחייב את העותר בהוצאותיהם. 4. לאחר העיון בעתירה ובתגובת המשיבים לה, מסקנתנו היא כי דין העתירה להידחות על הסף. תחילה ייאמר, כי גם בעתירה זו אופן הניסוח מקשה עד מאוד להבין מהו הסעד המבוקש על ידי העותר, ומהו הבסיס העובדתי והמשפטי עליו נשענות טענותיו. בהקשר זה אין לנו אלא להמליץ לעותר פעם נוספת להיעזר בייעוץ משפטי לצורך הגשת כתבי בית הדין, בדרך שתיטיב להסביר את טענותיו לבית המשפט. זאת ועוד, ככל שאכן הובן מהו הסעד המבוקש בעתירה, הרי שלמעשה העותר מבקש הכרה בשיעור נכות גבוה יותר מזה שכבר נקבע לו. ואולם, כפי שהובהר מספר פעמים בפסקי הדין הנ"ל, העותר מקבל ממילא את הקצבה המירבית האפשרית לפי החוק. בנסיבות אלה, אין לבית משפט זה כל אפשרות להושיט לעותר את הסעד המבוקש על ידיו. לנוכח האמור, ובהתחשב גם בכך שהעתירה הנוכחית זהה באופייה לעתירות הקודמות שהגיש העותר, הרי שדין העתירה להידחות על הסף. 5. אשר לעניין ההוצאות, במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג"ץ 6705/14 הוחלט, כי לאחר פעמים רבות שהעותר לא חויב בהוצאות לפנים משורת הדין, ולאחר שנאמר לו כי הוא יחויב בהוצאות אם ימשיך במנהגו להגיש לבית המשפט עתירות דומות, הגיעה העת לחייבו בהוצאות המשיבים. בשים לב לכך שלא חלף זמן רב והעותר הגיש את העתירה דנא, הרי שגם בענייננו לא יהא מנוס מפסיקת הוצאות, וזאת על אף ההבנה למצבו של העותר. סוף דבר – העתירה נדחית על הסף. העותר יחויב בהוצאות לטובת המשיבות 3-2 בסך כולל של 2,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ג' באלול התשע"ה (‏18.8.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15036440_W02.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il