פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8871/10

יוסף אלבחור נ. שר הביטחון

העותר ביקש לבטל מניעה ביטחונית שמנעה ממנו להיכנס לישראל לצורכי עבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 05/12/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8871/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מניעה ביטחונית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל מניעה ביטחונית שמנעה ממנו להיכנס לישראל לצורכי עבודה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8871/10

יוסף אלבחור נ. שר הביטחון

העותר ביקש לבטל מניעה ביטחונית שמנעה ממנו להיכנס לישראל לצורכי עבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב פלסטיני שעבד כמנהל עבודה בחברת בנייה ישראלית, עתר לבג"ץ לאחר שהוטלה עליו מניעה ביטחונית שמנעה ממנו להיכנס לישראל. העותר טען כי המניעה אינה מוצדקת. בית המשפט דחה את העתירה על הסף מבלי לבקש את תגובת המשיבים, וזאת בשל אי-מיצוי הליכים. נקבע כי העותר לא פנה לרשויות המוסמכות בהתאם לנהלים הקיימים להגשת בקשות להיתר תעסוקה, וכי פנייה ליועץ המשפטי לאיו"ש אינה מהווה תחליף לפנייה לרשות המוסמכת. בנוסף, ציין בית המשפט כי הסמכות לדון בנושאים מסוג זה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, נ' הנדל, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יוסף אלבחור

נתבעים

  • שר הביטחון
  • משרד הביטחון - תיאום הפעולות בשטחים
  • קמ"ט תעסוקה - המינהל האזרחי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מנוע כניסה לישראל מסיבות ביטחוניות.
  • העותר לא מיצה הליכים מול הרשויות המוסמכות כנדרש בנהלים.
  • הסמכות לדון בהיתרי כניסה לישראל לצרכי תעסוקה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
טיעוני ההגנה
  • המשיבים אינם מוסמכים למנוע את כניסתו לישראל ללא צידוק.
  • אין בסיס למניעה הביטחונית שהוטלה עליו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר פעל בהתאם לנהלים להסרת מניעה ביטחונית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נהלי הטיפול בבקשות להיתר תעסוקה שצורפו למכתב היועץ המשפטי לאיו"ש.

תגיות נושא

  • מניעה ביטחונית
  • מיצוי הליכים
  • כניסה לישראל
  • תעסוקה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8871/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8871/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: יוסף אלבחור נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. משרד הביטחון - תיאום הפעולות בשטחים 3. קמ"ט תעסוקה - המינהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גבעון עודד כתריאל פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי שר הביטחון; משרד הביטחון וקמ"ט תעסוקה-המינהל האזרחי, לבוא וליתן טעם מדוע לא יעניקו לעותר להיכנס לתחומה של מדינת ישראל לצורכי עבודתו כמנהל עבודה בחברת בנייה. 2. העובדות הנדרשות לעניין הינן אלה: העותר, יליד 1969, אב לשבעה, הינו מנהל עבודה בחברת א. אוריינט בניין בע"מ. הוא עוסק במקצוע מזה 20 שנה ובתפקידו הוא אחראי על צוותי בנייה באתרים הכוללים כ-50 איש. בחודש ספטמבר 2009, קיבל העותר הודעה כי הוא מנוע "ביטחוני" ומשכך נאסרה עליו הכניסה לשטחי מדינת ישראל. על פי טענתו, הוא פנה מספר פעמים לקמ"ט תעסוקה במטרה להשיג נגד ההחלטה האמורה, אולם קיבל תשובות בע"פ בלבד. בחודש נובמבר 2010, פנה ליועץ המשפטי לאיו"ש. האחרון השיב כי החל מתחילת חודש מאי 2009, לשכתו אינה מטפלת עוד בבקשות להסרת מניעה ביטחונית לשם היתר כניסה לישראל לצורך תעסוקה. למכתבו צורפו הנהלים לנושא זה. בנוסף, המליץ לעותר לפנות לגורמים הרלוונטיים לטיפול בבקשתו. 3. עיקר טענות העותר הוא כי המשיבים אינם מוסמכים למנוע כניסתו לישראל ללא צידוק. הטענה כי הוא מנוע "ביטחוני" אין לה על מה להישען. 4. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. בתשובה בכתב ששלח היועץ המשפטי לאיו"ש לעותר, צורפו הנהלים המקובלים לטיפול בבקשות להיתר תעסוקה. האחד, היתר כניסה לישראל. לפיו, על המעסיק הישראלי להגיש בקשה להעסקת עובדים פלסטינים במדור תשלומים של משרד הפנים במקום מגוריו. האחר, לצרכי התרת כניסה למרחב התפר, התיישבויות ישראליות באיו"ש ואזורי התעשייה באיו"ש לצרכי תעסוקה. על המעסיק הישראלי להגיש בקשה לצורך העסקת העובדים לקמ"ט תעסוקה האחראי על גזרתו. בעניינו של העותר לא ננקטה אף אחת מהפעולות האמורות. על העותר לסעד מבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, למצות תחילה את ההליכים העומדים לרשותו לפני הרשות המוסמכת (ראו למשל בג"ץ 778/08 נגמה נ' מדינת ישראל (11.5.2008)). העותר לא הגיש בקשה לרשות המוסמכת למטרת כניסה לישראל לצרכי תעסוקה. פנייה ליועץ משפטי לאיו"ש אינה בגדר פנייה לרשות המוסמכת (ראו בג"ץ 10417/07 אנג'אף נ' מפקד האזור (4.3.2008)). משכך, דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. זאת, כלל זה נפסק בשורת פסקי דין (ראו בג"ץ 778/08 דלעיל; בג"ץ 10417/07 דלעיל; בג"ץ 5008/07 מחאמיד נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (16.9.2007); בג"ץ 2766/07 סובחי נ' משרד הפנים סניף עכו (12.7.2007); בג"ץ 10634/06 אבו הדבה נ' שר הפנים (18.2.2007); בג"ץ 10298/06 יאסין נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית איו"ש (7.2.2007)). העותר אינו רשאי לערוך "קיצורי דרך" אלא עליו לפעול בהתאם למתווה המנהלי המקובל בעניינו. אגב, הסמכות בנושא היתר כניסה לארץ לצרכי תעסוקה מוענקת לבית המשפט לעניינים מנהליים. העתירה נדחית על הסף ללא שנתבקשה תגובה. ניתן היום, כ"ח בכסלו התשע"א (5.12.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10088710_Z01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il