פסק הדין המלא
החלטה בתיק בג"ץ 10417/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10417/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השוופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותר:
אחמד אנג'אץ
נ ג ד
המשיב:
מפקד האיזור
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד רגבי אוסאמה
בשם המשיב:
עו"ד אילאיל אמיר
פסק-דין
השופט ח' מלצר:
1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה מתבקש המשיב להסביר מדוע לא תאושר בקשת העותר להנפקת כרטיס מגנטי עבורו, ולחילופין, מדוע לא ייערך לו שימוע בפני גורמי הביטחון או כל גורם אחר מטעם המשיב לגבי הנפקת הכרטיס המגנטי.
2. העותר הינו תושב האזור. על פי הנטען בעתירה, הוא רואה חשבון שעבד בעבר במזרח ירושלים, וכיום הוא מנהל משרד רואי חשבון ברמאללה. לדברי העותר, בין לקוחותיו נמנים גם לקוחות המבצעים עבודות בישראל, ולכן הוא נדרש לטפל בחשבונותיהם מול מוסדות ישראלים הפועלים בישראל. לצורך זה ביקש העותר שיונפק לו כרטיס מגנטי, כך שיוכל לקבל אישור כניסה לישראל. לדברי העותר, בקשותיו החוזרות והנשנות שיונפק לו כרטיס מגנטי לא זכו למענה, ומכאן העתירה.
3. עמדת המשיב הינה כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת אי מיצוי הליכים הן בהיעדר עילה, שכן לא קיימת לתושב האזור זכות קנויה לעבוד בשטחי ישראל. כן טוען המשיב כי דין העתירה להידחות גם בשל התנגדותם של גורמי הביטחון להעניק לעותר את מבוקשו. התנגדות זו באה עקב פעילותם הביטחונית של העותר ובנו, אשר שוחרר לא מכבר מן הכלא הישראלי בגין פעילותו בארגון החמאס.
5. עיינו בעתירה ובתגובת המשיב לה, והחלטנו כי דין העתירה להידחות על הסף. מן העתירה ומתגובת המשיב עולה כי העותר לא הגיש בקשה לרשות המוסמכת למטרת כניסה לישראל. יוער, כי פנייה למחלקת פניות הציבור במשרד ראש הממשלה (נספח ע/3 לעתירה) ופנייה ליועץ המשפטי לאיו"ש (נספח ע/4 – אינן בגדר פניות לרשות המוסמכת. כך עולה מן המכתב שנשלח לב"כ העותר על ידי היועץ המשפטי לאיו"ש (נספח מש/2 לתגובת המשיב; להלן: המכתב). אף העותר אינו טוען שהגיש בקשה כזו, ומשכך דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, כפי שנקבע בשורת פסקי דין בעניין זה (ראו: בג"ץ 2766/07 סובחי נ' משרד הפנים סניף עכו (לא פורסם) (2007); בג"ץ 10298/06 יאסין נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית איו"ש (לא פורסם) (2007); בג"ץ 10634/06 אבו הדבה נ' שר הפנים (לא פורסם) (2007); בגץ 5008/07 מחאמיד נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (לא פורסם) (2007)).
6. בשולי הדברים נעיר כי לא ניתן להתעלם מהתנגדות גורמי הביטחון להתרת כניסת העותר לישראל מטעמים ביטחוניים, ובפרט נוכח פעילותו ופעילות בנו בארגון החמאס, כשהאחרון אף ריצה עונש של 18 חודשי מאסר בשל כך. כעולה מתגובת המשיב בפנינו, וכן מהמכתב, אם נדחית בקשה מעין זו שמבקש העותר מטעמים ביטחוניים, ניתן עדיין להגיש בקשה להסרת המניעה הביטחונית. הנה כי כן גם במובן זה לא מיצה העותר את ההליכים טרם הפניה לבית משפט זה.
7. נוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף, מחמת כך שאין היא מראה על פניה עילה בשלב זה. עם זאת לעותר שמורה הזכות לעתור לבית המשפט לאחר שימצה את ההליכים מול המשיב, אם יהיה בכך צורך.
ניתן היום, כ"ו באדר א' התשס"ח (4.3.2008).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07104170_K03.doc מה
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il