פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6769/07

מוחמד קוקא נ. משרד הפנים

העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח אמו ומכוח בת זוגו (ידועה בציבור), ונדחה על ידי משרד הפנים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 25/09/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6769/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח אמו ומכוח בת זוגו (ידועה בציבור), ונדחה על ידי משרד הפנים.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6769/07

מוחמד קוקא נ. משרד הפנים

העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח אמו ומכוח בת זוגו (ידועה בציבור), ונדחה על ידי משרד הפנים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב שכם, עתר לבג"ץ בבקשה לקבל אזרחות ישראלית. הוא טען לשתי עילות: האחת, שאמו בעלת תעודת זהות ישראלית, והשנייה, שהוא מנהל חיים משותפים עם אזרחית ישראלית. משרד הפנים דחה את בקשותיו בטענה שאמו תושבת בלבד (ולא אזרחית) ושהוא אינו עומד בתנאי הגיל (מעל 35) הקבועים בהוראת השעה לעניין איחוד משפחות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי לגבי העילה הראשונה, קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים. לגבי העילה השנייה, נקבע כי החלטת משרד הפנים תואמת את החוק והוראות השעה שחוקתיותן אושרה בעבר. בית המשפט ציין כי אם העותר חושש לחייו, עליו לפנות לרשויות המוסמכות בבקשה מתאימה לפני פנייה לערכאות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, מ' נאור, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד קוקא

נתבעים

  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר זכאי לאזרחות מכוח אמו בעלת תעודת זהות ישראלית.
  • העותר זכאי לאזרחות מכוח היותו ידוע בציבור של אזרחית ישראלית.
  • העותר מתגורר בישראל מעל עשר שנים וניהל חיי זוגיות שנתיים.
  • חייו של העותר בסכנה אם יחזור לשטחים.
טיעוני ההגנה
  • אמו של העותר היא תושבת ולא אזרחית, ולכן אינה מקנה אזרחות.
  • בקשת העותר כ'ידוע בציבור' נדחתה בהתאם להוראת השעה וחוק האזרחות והכניסה לישראל, שכן העותר מתחת לגיל 35.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר זכאי למעמד מכוח אמו.
  • האם העותר זכאי למעמד מכוח בת זוגו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מכתבי מכרים המעידים על קשרי חברות ואמון בין העותר לבת זוגו.

תגיות נושא

  • מעמד בישראל
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל
  • ידועים בציבור
  • סעד חלופי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6769/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6769/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותר: מוחמד קוקא נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי העותר: בעצמו פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. העותר, כבן 30, הוא יליד העיר שכם. לטענתו הוא זכאי לאזרחות ישראלית משני טעמים: הראשון – אמו היא בעלת תעודת זהות ישראלית, והשני – הידועה בציבור שלו היא אזרחית ישראלית. לאחר שנתבקש להשלים מסמכים בעתירה, התברר כי העותר פנה למשרד הפנים בבקשה לאזרחות מן הטעם הראשון אך נענה בשלילה. משרד הפנים הבהיר לעותר כי כיוון שאמו היא ילידת מזרח ירושלים הרי שהיא בעלת מעמד של תושב ולא מעמד של אזרח, ועל כן לא יהא העותר זכאי לקבל מעמד של אזרחות ישראלית מכוחה. העותר פנה למשרד הפנים בבקשה לאזרחות גם מן הטעם השני, עת הגיש "בקשה כידועים בציבור", אך זו נדחתה בקביעה כי "על פי הוראת שעה והחלטת ממשלה לא ניתן לאשר מעמד לתושבי שטחים פלשתינאים שגילם הוא מתחת ל-35" (מכתב מיום 17.7.2007 שצורף לעתירה). 2. בעתירה טען העותר כי הוא מתגורר בישראל משך למעלה מעשר שנים וכי הוא מנהל חיי זוגיות משך שנתיים עם ידועתו בציבור, עמה הוא מתגורר בחולון. יצויין כי בעתירה השתמש העותר לסירוגין במונחים "נישואין" ו"בת-זוג", אך בהשלמת הפרטים הבהיר כי מדובר ב"ידועה בציבור" עמה יש לו הסכם חיים משותפים. לעתירה צורפו מכתבים של מכריהם הישראלים של השניים, בהם העידו המכרים על קשרי חברות ואמון בינם לבין העותר וידועתו בציבור. לטענת העותר הוא אינו יכול עוד "לחזור לשטחים" כיוון שחייו שם בסכנה וכיוון שרוב חייו גדל למעשה בישראל. 3. עם כל ההבנה לרצונו של העותר לקבל מעמד בישראל, אין מנוס מלדחות את העתירה על הסף. 4. אשר לראש הראשון לעתירה - מעמד בישראל מכוחה של אמו של העותר, הרי שכיוון שאמו אינה אזרחית ישראל אלא תושבת ישראל, מצויה המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשתו של העותר בהתאם לקבוע בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. לפיכך עומד לעותר בעניין זה סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לענינים מינהליים ומטעם זה דין הראש הראשון לעתירה להידחות על הסף (ראו סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000; בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 957 (2002)); בג"ץ 2183/04 סבילה נ' שר הפנים (מיום 5.3.2004)). 5. אשר לראש השני לעתירה – מעמד בישראל מכוח הידועה בציבור של העותר, אזרחית ישראל, הרי שבקשת העותר בעניין זה טופלה ונדחתה בהתאם למצב המשפטי הקיים נוכח החלטת הממשלה מיום 12.5.2002 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 שעיגן אותה. חוקתיותה של הוראת השעה אושרה בבית-משפט זה בבג"ץ 7052/03 עדאלה נ' המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (מיום 14.5.2006) ותוקפה הוארך לאחרונה עד ליום 31.7.2008 (ראו חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה-2005; חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007 (להלן – תיקון מס' 2)). העותר אינו בא בגדר החריג לפי סעיף 3 להוראת השעה היות שגילו אינו מעל 35 שנים. על כן החלטת משרד הפנים בעניינו ניתנה בהתאם למצב המשפטי הקיים ולא מצאנו מקום להתערב בה (ראו בג"ץ 9421/06 חג'אזי נ' שר הפנים (מיום 8.2.2007); בג"ץ 6972/06 אלשרוך נ' משרד הפנים (מיום 8.2.2007); בג"ץ 1144/07 משאיך נ' משרד הפנים (מיום 11.3.2007)). מטעם זה גם דין הראש השני לעתירה להידחות על הסף. 6. אם העותר יבקש לקבל היתר שהייה בישראל נוכח חשש לחייו עקב איומים מצד גורמים שונים באזור, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה לגורם מתאים אשר ידון בעניינו. בעניין זה על העותר למצות את ההליכים בפני הרשויות המוסמכות בטרם פניה לערכאה המוסמכת. 7. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, י"ג תשרי, תשס"ח (25.9.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07067690_C04.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il