פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"א 6235/19

צבי ביאלוסטוצקי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשם שדחה בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בערעור אזרחי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/09/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"א — בקשות שונות אזרחי.
מספר התיק 6235/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פטור מאגרה ועירבון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשם שדחה בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בערעור אזרחי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"א 6235/19

צבי ביאלוסטוצקי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשם שדחה בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בערעור אזרחי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הגיש ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון שדחה את בקשתו לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בערעור אזרחי. המערער טען כי מצבו הכלכלי קשה, בהתבסס על קצבת השלמת הכנסה והפטר שקיבל בעבר בהליך פשיטת רגל. בית המשפט העליון דחה את הערעור משתי סיבות עיקריות: ראשית, הערעור הוגש באיחור ניכר של שלושה חודשים ללא הצדקה. שנית, לגופו של עניין, נקבע כי המערער לא הציג תשתית עובדתית מספקת להוכחת מצבו הכלכלי, וכי ערכאת הערעור אינה מהווה מקצה שיפורים להגשת מסמכים שלא הונחו לפני הרשם. בית המשפט הורה למערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון במועד שנקבע, שאם לא כן, הערעור יימחק.

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)
הרכב השופטים ד' מינץ
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • צבי ביאלוסטוצקי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התנגדות למתן פטור מאגרה
  • בקשה להשתת עירבון על הרף הגבוה
טיעוני ההגנה
  • המערער זכאי לקצבת השלמת הכנסה
  • המערער קיבל הפטר בהליך פשיטת רגל בעבר
  • המערער קיבל פטור מאגרה בהליך אחר בעבר
  • סיכויי הערעור טובים
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער הוכיח תשתית עובדתית מספקת למצבו הכלכלי הירוד

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • דף פירוט הוצאות והכנסות מחשבון הבנק שצורף לערעור
  • אסמכתא מביטוח לאומי על זכאות לקצבת השלמת הכנסה

הדגשים פרוצדורליים

  • הערעור הוגש באיחור של שלושה חודשים
  • המערער לא התייחס לאיחור בהגשת הערעור
  • הבקשה לפטור מעירבון הועלתה לראשונה בערעור ללא תשתית עובדתית

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • אגרה
  • עירבון
  • פטור מאגרה
  • סדר דין אזרחי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • חיוב בתשלום אגרה והפקדת עירבון עד ליום 3.10.2019

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בש"א 6235/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: צבי ביאלוסטוצקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת רשם בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בע"א 3665/19 מיום 13.6.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה. ביום 30.5.2019 הגיש המערער ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1730/05) מיום 24.3.2019, ובד בבד הגיש בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט. במסגרת הבקשה טען המערער כי יש לקבלה לאור כך שפטרו אותו מתשלום אגרה בהליך אחר לפני פחות משנתיים, הוא זכאי לקצבת השלמת הכנסה, ובשנת 2015 קיבל הפטר בהליך פשיטת רגל שניהל. המשיבה, שנתבקשה להגיב על הבקשה כמו גם להתייחס לסכום העירבון בהליך, התנגדה למתן פטור מאגרה וביקשה כי יושת על המערער עירבון על הרף הגבוה. ביום 13.6.2019 דחה הרשם את בקשת המערער. נקבע כי על אף שקיימות אינדיקציות מסוימות באשר למצבו הכלכלי של המערער, לא הוצגה תשתית עובדתית מלאה כנדרש ממנו. על כן נדחתה הבקשה לקבלת הפטור, ונקבע כי עירבון יעמוד על סך של 20,000 ש"ח. מאז מתן החלטה זו, התקבלו 3 בקשות של המבקש להארכת מועד לתשלום אגרה והפקדת עירבון. המערער טוען בערעורו כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות וכי סיכוייו לזכות בהליך הינם טובים. באשר למצבו הכלכלי, הוא צירף לערעור דף פירוט הוצאות והכנסות מחשבון הבנק שלו ואסמכתא מביטוח לאומי על היותו זכאי לקצבת השלמת הכנסה בנוסף לקצבת אזרח ותיק. לאחר עיון בערעור, בהחלטת הרשם ובבקשה המקורית, מצאתי כי יש לדחות את הערעור. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאגרה ועירבון, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטותיו אלא במקרים חריגים (בש"א 8657/18 פלוני נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פסקה 4 (10.12.2018); בש"א 5277/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.7.2017)). החלטת הרשם במקרה זה אינה מצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור. ראשית, הערעור דנא הוגש באיחור ניכר. לפי תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ערעור על החלטת רשם יוגש עד עשרים יום ממועד מתן ההחלטה מושא הערעור (ראו: ע"א 5608/18 שרעבי נ' ברנע מאיר עו"ד, פסקה 3 (3.4.2019); בש"א 3834/19 אבולפיה נ' אברמוביץ', פסקה 4 (פורסם בנבו, 30.6.2019)). ככלל, אין מקום לסטות ממועד הגשת ערעור, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר איזון בין השיקולים הנוגדים ובהם סיכויי הערעור, הסיבה לאיחור בהגשת ההליך, משך האיחור ועוד (בש"מ 6039/18 בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ירושלים, פסקאות 7-6 (17.10.2018)). בענייננו, הערעור הוגש שלושה חודשים לאחר מתן ההחלטה. המערער לא התייחס לאיחור שבהגשת הערעור, וזאת על אף שהרשם בהחלטתו מיום 23.7.2019, בה קיבל את בקשת המערער להארכת מועד להפקדת עירבון, הפנה את תשומת לבו של המערער לעניין. ודוק – הארכות המועד שנתקבלו לתשלום אגרה והפקדת עירבון אינן מהוות הארכות מועד אוטומטיות גם להגשת ערעור על החלטת רשם המקורית המורה על ביצוע פעולות אלו. שנית, לגופו של עניין, צדק הרשם בקביעתו כי המערער לא עמד בנטל להוכחת מצבו הכלכלי הירוד. אין בהפטר שניתן למערער בהליך פשיטת רגל לפני שלוש וחצי שנים, ובהחלטת בית משפט השלום מלפני למעלה משנה וחצי בהליך אחר על מתן פטור מאגרה, כדי להוות תשתית עובדתית מספקת. תשתית זו צריכה להתבסס, למשל, על תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות חודשיות, ותלושי משכורת של המבקש וקרוביו (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014) (להלן: עניין גורנשטיין)). באשר למסמכים אשר צורפו לראשונה לערעור, יודגש כי ערכאת הערעור לא מהווה "מקצה שיפורים" לערכאה הדיונית, ולא ניתן במסגרתה להגיש מסמכים שלא הונחו לפני הרשם (ראו למשל: בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים (30.1.2019)). למעלה מהצורך אף אציין כי עיון בדף חשבון הבנק הבודד שצירף המערער לערעורו מגלה אך טפח ומכסה טפחיים. שכן באותו חשבון בו מקבל המערער קצבה מהמוסד לביטוח לאומי מידי חודש בחודשו, קיימת הוראה של "העברה" למקום אחר, בה בשעה שלמעט "העברה" זו לא קיימות פעולות משיכה אחרות מהחשבון. עוד יוער, בקשר לבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, כי זו הועלתה כדרך אגב לראשונה במסגרת הערעור, והיא לא נתמכה בתשתית העובדתית הנדרשת. לא הוכח כי אין בידי המערער את היכולת להפקיד את העירבון מכוחו הוא, או כי אין בידיו לעשות זאת באמצעות קרוביו (עניין גורנשטיין, פסקה 11; בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן, פסקה 6 (8.5.2019)). לאור כל זאת, דין הערעור להידחות. על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון כאמור בהחלטת הרשם עד ליום 3.10.2019, שאם לא יעשה כן ההליך יירשם לדחייה ללא הודעה נוספת. ניתן היום, ‏כ"ד באלול התשע"ט (‏24.9.2019). ש ו פ ט _________________________ 19062350_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il