נחום קרליץ נ. אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנ

4 1 בבית המשפט העליון בש"מ 654/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: נחום קרליץ נ ג ד המשיבים: אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים ו-29 אח' ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 15.1.2019 בעע"מ 9075/18 ובבר"מ 264/19 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 15.1.2019 בעע"מ 9075/18 ובבר"מ 264/19. ביום 17.12.2018 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ח' סלוטקי) בעמ"נ 11697-12-18 שני הליכים שהגיש המערער שעניינן הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בבאר-שבע: האחד, בקשה לעיון בפתקי ההצבעה; והשני, ערעור בחירות המתייחס לליקויים שהתגלו לטענת המערער בקלפיות. נימוקי פסק הדין ניתנו ביום 26.12.2018. ביום 3.1.2019 הגיש המערער ערעור בזכות לבית משפט זה, נגד דחיית בקשתו לעיין בפתקי ההצבעה (עע"מ 9075/18) ועמו בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. ביום 7.1.2019 ניתנה החלטת הרשם בגדרה נקבע כי המערער פטור מתשלום האגרה, אך הוא חויב בהפקדת עירבון בסך של 15,000 ש"ח. ערעור שהגיש המערער על החלטה זו – נדחה (השופט ע' פוגלמן, בש"מ 268/19). בד בבד, ביום 10.1.2019 הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית משפט זה שעניינה דחיית ערעור הבחירות שהגיש (בר"מ 264/19), ועמה גם כן בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. ביום 15.1.2019 קבע הרשם כי המערער יכול היה להעלות את השגותיו על ההכרעה בערעור הבחירות במסגרת הערעור בזכות שהגיש על דחיית בקשת העיון בפתקי ההצבעה, ולא היה צורך להגיש בקשת רשות ערעור נפרדת. על כן, הורה הרשם על מחיקת בקשת רשות הערעור. עוד קבע הרשם כי המערער רשאי להגיש הודעת ערעור מתוקנת המתייחסת לכל רכיבי פסק הדין של בית המשפט המחוזי. ככל שיעשה כן, כך נקבע, סכום העירבון בערעור בזכות (עע"מ 9075/18) יתוקן ויעמוד על סך של 20,000 ש"ח חלף סך של 15,000 ש"ח כפי שנקבע לכתחילה. מכאן לערעור שלפנַי, המופנה נגד גובה העירבון המעודכן שנקבע על ידי הרשם. לטענת המערער, שגה הרשם כאשר לא התייחס בהחלטתו מיום 15.1.2019 לבקשתו לפטור מעירבון ואף הגדיל את גובהו. נטען כי משעה שהרשם פטר אותו מתשלום אגרה בגין עע"מ 9075/18 בשל מצבו הכלכלי הירוד, ומשעה שאף גובה העירבון בגין אותו הליך הושפע ממצבו הכלכלי האמור, אין מקום להגדיל את העירבון ואף יש להורות על פטור מלא מהפקדתו. לעניין זה צירף המערער תצהיר עדכני על אודות מצבו הכלכלי. עוד טען המערער כי לדידו, הרשם כלל לא היה מוסמך להורות על הגדלת גובה העירבון, שכן לא התקיימו התנאים הקבועים לכך בתקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), היינו, שהרשם "נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם". כן טען המערער כי יש מקום לפטור אותו מהפקדת העירבון נוכח מהות ההליך, שכן בהתאם לסעיף 72(ה) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הרשויות המקומיות), לא ישולמו אגרות בגין ערעורים בענייני בחירות. לטענת המערער, סעיף זה צריך לחול גם על הפקדת עירבון. דין הערעור להידחות. כפי שנקבע לא אחת, שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני אגרה ועירבון הוא רחב, וככלל ערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (ראו למשל: בש"א 7881/17 סופר נ' איתן ארז, נאמן לנכסי המערערת, פסקה 3 (19.10.2017)). עיון בטענות המערער מגלה כי אין מקרה זה נמנה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשם. הגדלת גובה העירבון שנקבע במסגרת הערעור (עע"מ 9075/18) הינה החלטה המצויה בטווח שיקול דעת הרשם. גם לגופו של עניין, לא נפל בה כל פגם. תכליתו של העירבון להבטיח את תשלום הוצאות המשיבים, אם יידחה הערעור (בש"א 7459/18 תהלה נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פסקה 5 (25.10.2018)). משניתנה למערער האפשרות לתקן את הודעת הערעור ולכלול בה התייחסות לרכיבים נוספים מפסק הדין מיום 17.12.2018, אליהם יידרשו המשיבים להתייחס, מתעוררת גם הצדקה להגדיל את גובה העירבון שבהפקדתו יחויב המערער. מכל מקום, אין לקבל את טענת המערער כי לא התקיימה הדרישה להוכחת שינוי במצבו הכלכלי כתנאי להגדלת העירבון, הקבועה בתקנה 433 לתקנות, שכן דרישה זו נוגעת רק למקרים שבהם המערער קיבל פטור מעירבון (ראו לעניין זה: ב"ש 535/85 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטרסיפסיון, פ"ד לט(2) 529 (1985)). מכל מקום, הוספת רכיב נוסף לערעור אכן מצדיקה כאמור את הגדלת העירבון. גם אין לקבל את טענת המערער כי שגה הרשם משלא התייחס לבקשה לפטור מהפקדת עירבון בבקשת רשות הערעור שהגיש (בר"מ 268/19). משעה שהורה הרשם על מחיקת בקשת רשות הערעור שהגיש המערער, וקבע כי הדיון בטענות האמורות בו יישמעו במסגרת הערעור (עע"מ 9075/18), הבקשה לפטור מעירבון בגינהּ – התייתרה. בנסיבות אלה, ומשעה שטענות המערער לפטור מעירבון בהליך הערעור שנקט (עע"מ 9075/18) נדונו והוכרעו זה מכבר, ואף ערעור על החלטה זו נדחה כאמור, אין מקום להיזקק להן עוד. גם טענת המערער כי מהות ההליך מצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון מכוח חוק הרשויות המקומיות – דינה להידחות, משנקבע זה מכבר כי אין הפטור מתשלום אגרה בענייני בחירות חל על הפקדת עירבון (ראו למשל: בר"מ 31/04‏ קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר שבע, פ"ד נח(4) 101 (2004)). בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי להידרש למסמכים עדכניים אשר צירף המערער, להוכחת מצבו הכלכלי הירוד הנטען. ערעור על החלטת רשם איננו אכסניה לביצוע "מקצה שיפורים" אשר במסגרתו ניתן להגיש מסמכים שלא הונחו לפני הרשם (ראו למשל: בש"א 5062/18 ליאור נ' משרד התשתיות (19.7.2018)). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ד בשבט התשע"ט (‏30.1.2019). ש ו פ ט _________________________ 19006540_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1