איתן אבולפיה נ. עו"ד אבי אברמוביץ'

בבית המשפט העליון בש"א 3834/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: איתן אבולפיה נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אבי אברמוביץ' 2. אלי קורן אבולפיה 3. רפאל רפי אבולפיה 4. רות אהרונוב אבולפיה ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין מיום 27.5.2019 בבש"א 8375/18 וערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 15.5.2019 בבש"א 3270/19 בשם המערער: עו"ד יעקב בלטר פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין מיום 27.5.2019 בבש"א 8375/18 וכן ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 15.5.2019 בבש"א 3270/19. ביום 26.11.2018 הגיש המערער בקשה להארכת המועד לשם הגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לושי-עבודי) בפש"ר 1728/02 מיום 9.10.2018, במסגרתה טען כי מחלת בא-כוח המערער מנעה את הגשת הערעור במועד. בהחלטתו מיום 5.2.2019 נענה הרשם לבקשה וזאת על אף שאישור המחלה שצירף המערער לבקשה לא עמד ברף הנדרש. לצד זאת הורה הרשם כי הארכת המועד תינתן בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסך כולל של 4,000 ש"ח. זאת, בין היתר לנוכח התנהלותו הדיונית של המערער והעובדה כי חרף מחלתו הנטענת של בא-כוחו הגיש המערער כתבי בי-דין בהליך אחר. בקשות שהגיש המערער לעיון חוזר בהחלטה זו נדחו ביום 18.2.2019 וביום 14.4.2019. ביום 14.5.2019 הגיש המערער בקשה להארכת מועד לשם הגשת ערעור על החלטת הרשם מיום 14.4.2019 וזאת עד להכרעת הרשם בבקשת הבהרה נוספת אשר הגיש באיחור. בהחלטתה מיום 15.5.2019 קבעה הרשמת כי אין מקום להיעתר לבקשה וציינה כי הגשת בקשת הבהרה אינה מקנה הארכה אוטומטית להגשת הליך ערעורי. עוד קבעה הרשמת כי סיכויי הערעור על החלטת הרשם אשר ניתנה בבקשה שנייה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 5.2.2019, אינם גבוהים. לאור האמור, דחתה הרשמת את הבקשה. יצוין כי ביום 27.5.2019 נדחתה על ידי הרשם בקשת ההבהרה שהגיש המערער ביום 14.4.2019. מכאן הערעור שלפנַי, המופנה הן נגד החלטת הרשמת מיום 27.52019 והן נגד החלטת הרשמת מיום 16.5.2019. לטענת המערער הורתו של ההליך בבקשה להארכת מועד בת שלושה ימים בלבד וזאת לשם הגשת ערעור בזכות ועל כן היה מקום להיעתר לה. חיובו של המערער בתשלום הוצאות בסך של 4,000 ש"ח מתעלם ממצבו הכלכלי העגום הנתמך בתסקיר מאת שירותי הרווחה ומכך שסיכויי הערעור להתקבל טובים. בנסיבות העניין, חיובו בתשלום הוצאות המשיבים משמעותו סגירת דלתות בית המשפט בפניו. עוד נטען כי שגתה הרשמת עת קבעה כי המערער לא הצביע על "טעם מיוחד" להארכת המועד, שכן אין מדובר במועד הקבוע בחיקוק בו על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) נדרש "טעם מיוחד" להארכתו. דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב להחליט על הארכת מועדים, וערכאת הערעור ללא תתערב בו בנקל (בש"א 3407/19 איזק נ' מדינת ישראל (11.6.2019); בש"א 2036/19 פלונית נ' פלוני (24.3.2019); בש"א 7847/18 פלוני נ' פלונית (6.11.2018)). אין מקרה זה נמנה בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה. הדברים נכונים הן לגבי החלטת הרשם מיום 5.2.2019 להתנות את מתן הארכה המבוקשת בתשלום הוצאות המשיבים, והן לגבי החלטת הרשמת – כי בין היתר, נוכח סיכויי הערעור על החלטת הרשם, אין מקום ליתן הארכה לצורך הגשת ערעור על החלטתו. אוסיף כי התנהלותו של המערער מעוררת קושי ועל פניו נראה כי הטלת ההוצאות עליו כפי שפורט במסגרת החלטת הרשם מיום 5.2.2019 הייתה במקומה, ואינה מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. קשה גם להלום את טענות המערער, המבקש לערער על החלטת הרשם מיום 5.2.2019, שהיא ההחלטה המקורית עליה הלכה למעשה מוגש הערעור, וזאת בחלוף למעלה מחודשיים ממועד נתינתה. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏כ"ז בסיון התשע"ט (‏30.6.2019). ש ו פ ט _________________________ 19038340_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il