פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5376/22

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בנושאי רכוש, כתובה ואיזון משאבים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/11/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5376/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בנושאי רכוש, כתובה ואיזון משאבים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5376/22

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בנושאי רכוש, כתובה ואיזון משאבים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בנוגע לסכסוך רכושי עם בעלה לשעבר. העותרת טענה כי לא ניתן לה יומה בבית הדין וכי יש לדון בטענותיה לגבי רכוש, כתובה והיוון זכויות. במהלך ההליך התברר כי בית הדין האזורי נתן החלטה חדשה המאפשרת לעותרת להגיש תביעה מפורטת בכל הנושאים שטרם נידונו. בית המשפט העליון קבע כי העתירה אינה מהווה ערעור על בתי הדין הרבניים וכי מדובר בעתירה תיאורטית שכן העותרת קיבלה אפשרות להעלות את טענותיה בערכאה הדיונית. לפיכך, העתירה נדחתה והעותרת חויבה בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' אלרון, י' וילנר, ח' כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול
  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיב 1 שגה כשקבע כי אין לדון בטענות העותרת באשר לסוגיות הרכוש והיוון הזכויות
  • יש לחייב את המשיב 2 בתשלום הכתובה
  • נעשה לעותרת עינוי דין ולא ניתן לה יומה בבית הדין
טיעוני ההגנה
  • מדובר בעתירת סרק המעלה טענות ערעוריות באופיין
  • העותרת מגישה ערעורים על כל החלטה כדי לעכב הליכים
  • העתירה הפכה לתיאורטית נוכח החלטת בית הדין האזורי מיום 30.8.2022 המאפשרת לעותרת להגיש תביעה מסודרת
מחלוקות עובדתיות
  • אחריות המשיב 2 לפירוק הזוגיות
  • היקף הרכוש וזכויות הצדדים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת בית הדין האזורי מיום 30.8.2022

תגיות נושא

  • דיני משפחה
  • בית דין רבני
  • איזון משאבים
  • עתירה לבג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5376/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. פלוני עתירה למתן צו על תנאי העותרת: בעצמה בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל בשם המשיב 2: עו"ד גד שהרבני פסק-דין השופט י' אלרון: העתירה מופנית כלפי החלטת המשיב 1 מיום 27.6.2022, במסגרתה נדחה באופן חלקי ערעור העותרת על החלטת בית הדין האזורי רחובות (להלן: בית הדין האזורי) מיום 19.4.2021 (להלן: החלטת בית הדין האזורי). נטען, כי המשיב 1 שגה כשקבע כי אין לדון בטענות העותרת באשר לסוגיות הרכוש והיוון הזכויות; כי יש לחייב את המשיב 2 בתשלום הכתובה בנוסף לסכומים הנוספים שבהם חויב; וכן כי נעשה לעותרת עינוי דין משמעותי ולא ניתן לה יומה בבית הדין. רקע עובדתי נדרש העותרת והמשיב 2 (להלן: הצדדים) נישאו בשנת 1991, ונולדו להם שלושה ילדים, שכולם בגירים זה מכבר. ביום 20.2.2012 המשיב 2 עזב את ביתם המשותף (להלן: הדירה), ולאחר כ-5 שנים שבהם נעשו ניסיונות שלום בית והליכים בפני בתי הדין הרבניים, הצדדים התגרשו ביום 30.4.2017. כמפורט בעתירה, ביום 19.4.2021 ניתנה החלטת בית הדין האזורי, בה נקבע כי נוכח הספק שקיים בדבר אחריותו של המשיב 2 לפירוק הזוגיות, יש לפסוק על דרך הפשרה ולחייבו בתשלום 466,816 ש"ח שישולמו על ידי מכירת הדירה, לאחר היוון זכויות העותרת בנכסיו שטרם הבשילו. כמו כן, בית הדין האזורי פטר את העותרת מתשלום דמי שימוש ראויים על מגוריה בדירה. על החלטה זו העותרת ערערה למשיב 1. ביום 27.6.2022, המשיב 1 דחה את הערעור באופן חלקי, כך שהמשיב 2 חויב בתשלום סך נוסף של 50,000 ש"ח, כ"פשרה הקרובה לדין". בעתירתה, העותרת מציינת כי משיב 2 נטש אותה ואת ילדיה ללא סיבה, ומפרטת טענות שונות כלפיו. לגישתה, המשיב 1 שגה כשלא דן בטענותיה לעניין הרכוש, פירוק השיתוף בדירה והמזונות, ובכך נמנע ממנה יומה בבית הדין; וכן בכך שנכפה עליה היוון זכויות המשיב 2 שטרם הבשילו. לטענת המשיב 2, עסקינן בעתירת סרק המעלה טענות ערעוריות באופיין, שכל עניינה דחיית פירוק השיתוף בדירה, בעת שהמשיב 2 נאלץ להתגורר בשכירות במשך כעשור. נטען, כי טענות העותרת אינן נכונות עובדתית; כי היא מגישה ערעורים למשיב 1 על כל החלטה של בית הדין האזורי על מנת לעכב ולהאריך את ההליכים באופן מלאכותי; וכי נפסקו לטובת העותרת סכומים הגבוהים מאלו שתבעה. בתגובתו, הודיע היועץ המשפטי לשיפוט הרבני (להלן: היועץ המשפטי) כי ביום 30.8.2022 בית הדין האזורי נתן החלטה (להלן: ההחלטה השנייה), שבה ניתנה לעותרת האפשרות להגיש "כתב תביעה מסודר ומפורט" הכולל את "התביעות שיש לה נגד בעלה לשעבר שלא נידונו בביה"ד". בהינתן האמור, היועץ המשפטי טוען כי מדובר בעתירה תאורטית שדינה להידחות על הסף. בהחלטתי מיום 19.10.2022, העותרת נתבקשה להודיע אם היא עומדת על עתירתה, נוכח הודעת היועץ המשפטי. בתגובתה, העותרת הודיעה כי תסכים למחיקת העתירה, ואולם התנתה את הסכמתה בכך שהמשיב 1 יבהיר כי אף סוגיות איזון המשאבים והיוון הזכויות יידונו בפני בית הדין האזורי, וכן בכך שהמשיבים יחויבו באגרה ששילמה בגין הגשת העתירה. דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבות בהן תיעשה במשורה ובמקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, מני רבים: בג"ץ 5306/22 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 7 (2.11.2022); בג"ץ 5362/22 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 6 (18.9.2022); בג"ץ 3841/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 9 (3.6.2018)). טענות העותרת אינן אלא ניסיון נוסף לערער אחר ההחלטות שניתנו בעניינה, ומופנות כלפי קביעות עובדתיות ומשפטיות פרטניות של בתי הדין הרבניים. די בטעם זה בלבד כדי לדחות את עתירתה על הסף. על אחת כמה וכמה בענייננו, שעה שהעתירה הפכה לכאורה תיאורטית, נוכח ההחלטה השנייה, שבה נעתר בית הדין האזורי לבקשת העותרת לדון בכל הטענות שבהן לעמדתה לא ניתן לה יומה בבית הדין. הלכה היא כי עתירות תאורטיות, ככלל, אינן מצריכות הכרעה (בג"ץ 3691/14 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 (9.9.2015); בג"ץ 5309/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 3 (4.9.2022)). אכן, לכלל זה יש חריגים (ראו בג"ץ 10627/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (17.10.2012)). ואולם, מקרה זה אינו נמנה עם חריגים אלו. אף מטעם זה, אין עוד מקום להידרש לעתירה זו. העתירה נדחית אפוא. בשים לב לאמור, העותרת תישא בהוצאות המשיב 2 בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד בחשון התשפ"ג (‏8.11.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22053760_J05.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il