פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4977/20
בג"ץ 4992/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
העותר בבג"ץ 4977/20:
העותרת בבג"ץ 4992/20:
תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
פלג הגליל – החברה האזורית למים וביוב בע"מ
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 4977/20:
1. מועצת רשות המים
2. מועצה מקומית כעבייה-טבאש-חג'אג'רה
3. מועצה מקומית בסמת טבעון
4. מועצה מקומית זרזיר
5. מועצה מקומית ביר אל-מכסור
6. מועצה מקומית כפר מנדא
7. זיגאן טאהא
8. ח'אלד קדח
9. זכי מוראד
10. מג'די חושאן
11. זכי עיסאוי
12. ראיד זיגאן
13. סאלח טאהא
14. תאגיד מעיינות העמקים בע"מ
15. תאגיד כפר גליל תחתון בע"מ
המשיבים בבג"ץ 4992/20:
16. תאגיד מי רקת טבריה בע"מ
1. מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
2. הממונה על תאגידי המים
3. מעיינות זיו בע"מ
4. חברת התנור תאגיד מים וביוב בע"מ
5. אלעין – תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ
התנגדות למתן צו על תנאי; הודעה מיום 18.2.2024 מטעם העותר בבג"ץ 4977/20
תאריך הישיבה:
ג' באדר א' התשפ"ד (12.2.2024)
בשם העותר בבג"ץ 4977/22:
בשם העותרת בבג"ץ 4992/22:
בשם המדינה:
בשם המשיב 1 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבה 2 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבה 3 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבה 4 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבה 5 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבה 6 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבים 14, 16 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיב 15 בבג"ץ 4977/20:
בשם המשיבה 3 בבג"ץ 4992/20:
בשם המשיבה 4 בבג"ץ 4992/20:
בשם המשיב 5 בבג"ץ 4992/20:
עו"ד ארז דר-לולו; עו"ד ניר מנחם
עו"ד שלום זינגר
עו"ד ערין ספדי עטילה
אין התייצבות
אין התייצבות
אין התייצבות
עו"ד מזאריב טארק
אין התייצבות
עו"ד אלי זובידאת
עו"ד אילת חן כהן
עו"ד עימאד חמאייסי
עו"ד ארז וילנר
עו"ד אילת חן כהן
עו"ס סאמי ברקאת
פסק-דין
1. צמצום מספר תאגידי המים האזוריים – כפי שנקבע בתיקון מס' 12 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 – הביא בעקבותיו 13 עתירות שהוגשו לבית משפט זה.
ביום 24.5.2022 ניתן על ידינו צו על תנאי המורה למשיבי המדינה "לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה שעניינה בגריעת רשויות מקומיות מתאגידי מים קיימים, גריעה שכמוה פיצול או פירוק של תאגיד". הצו על תנאי הממוקד גידר את חזית המחלוקת כך שהסעדים שהתבקשו בעתירות האחרות נדחו, ונותרו שתי העתירות דכאן.
2. בתום הדיון ביום 12.2.2024 ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הודענו לצדדים כי בכוונתנו לדחות את העתירות.
3. בג"ץ 4977/20: העותר הודיע ביום 18.2.2024 כי קיבל המלצת בית המשפט וחזר בו מעתירתו.
4. בג"ץ 4992/20: בא כוח העותרת הודיע כי טרם עלה בידו לקבל תשובה מוסמכת מהעותרת, וכי בנסיבות אלו, הוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט אם להמתין זמן נוסף או ליתן פסק דין.
5. משניתנו מספר ארכות והתראה לעותרת, ולא נתקבלה במועד תשובה לגופה של המלצה, די בכך כדי לדחות העתירה. למעלה מן הצורך, ננמק בתמצית שבתמצית את מסקנתנו.
6. העותרת נתנה שירות ל-13 רשויות מקומיות הפרוסות על פני שטח רחב, וכפי שנטען על ידי משיבי המדינה, תחום הפעילות הגיאוגרפי של העותרת הוא הגדול ביותר מבין התאגידים, ורובן המכריע של הרשויות בתחומה הן בדירוג סוציו-אקונומי נמוך וסובלות מחוסר משמעותי בתשתיות מים וביוב. כתוצאה ממפת השיוך, נוידו מהעותרת שלוש רשויות מקומיות (חורפיש, פקיעין ופסוטה) והועברו לתאגיד המים "געתון". העותרת ציינה כי טענותיה הן מתחום המשפט המינהלי והיא אינה תוקפת את חוקיותו של החוק, ואינה טוענת לחוסר סמכות של הרשות (כפי שנטען על ידי העותר בבג"ץ 4977/20). בתמצית, העותרת טענה כי החלטתם של המשיבים 2-1 להביא לחלוקתה, לפרוקה ולפיזורה בין תאגידים אזוריים אחרים במסגרת מפת שיוך הרשויות נגועה באי סבירות קיצונית.
7. כאמור, מצאנו כי דין טענות העותרת להידחות.
המחוקק הסמיך את רשות המים לקבוע מפת שיוך רשויות מקומיות לתאגידים אזוריים על מנת להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות במחירים סבירים בתחום שירותי המים והביוב, ולהבטיח כי ההכנסות תיועדנה להשקעות במערכות המים והביוב, תוך עידוד חיסכון במים ושמירה על מקורות המים ובריאות הציבור. במישור הסמכות ומישור שיקול הדעת המקצועי, איננו סבורים כי לצורך קביעת מפת השיוך יש להבחין בין מיזוג תאגידי מים לבין פירוק, פיצול והרכבה מחדש של התאגידים וניוד רשויות מקומיות ביניהם. לכן, אין מניעה כי שינוי השיוך ייעשה בדרך של גריעת רשויות מקומיות והעברתן לתאגיד אחר כפי שנעשה במקרה של העותרת.
8. ההליך שקדם לגיבוש מפת השיוך היה הליך רב שלבי וארוך, שכלל מספר סבבים של הליכי שימוע, ונשמעו גם הערות התאגידים והרשויות המקומיות גם במסגרת שימועים לא-פורמליים על דרך של קבלת הערות הנוגעים בדבר. כפי שעולה מתשובת משיבי המדינה, הליכי השימוע הובילו לשינויים משמעותיים ביותר במפת השיוך, והרכבם של כשליש מהתאגידים השתנה בשל גריעה או תוספת של ישובים. מטבע הדברים, קבלת עתירתה של העותרת הייתה עשויה להשפיע ולשנות את מפת השיוך בהתייחס לתאגידים אחרים, שהרי גריעה או הוספה של רשויות מקומיות גוררות בהכרח שינוי בהרכבו של תאגיד אזורי אחר.
9. בשורה התחתונה לא מצאנו אפוא טעם בגינו יש להגביל את הרגולטור לדרך אחת של מיזוג או כי יש מקום להתערב בעמדה המקצועית של הרגולטור בתכנון מפת השיוך תוך ניוד רשויות מקומיות מתאגיד זה או אחר. השיקול הכלכלי בעת גיבוש מפת השיוך לא היה השיקול הבלעדי, והתכנון של מפת השיוך לקח בחשבון שורה של גורמים, לרבות מעבר ממספר מכוני טיהור שפכים קטנים למכונים גדולים ויעילים יותר; כמות הצרכנים; סמיכות ורצף גיאוגרפיים; תשתיות משותפות; איזון סוציו-אקונומי; נתוני צריכת המים; חיסכון בתקורה ובעלויות התפעול; אחידות ברמת השירותים; ועוד. המדובר בשורה של שיקולים מקצועיים שהאיזון ביניהם מורכב ביותר. הלכה עמנו כי אין דרכו של בית משפט זה להתערב בהחלטות מקצועיות של הרשות, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה המקצועי בשיקול הדעת שלו (ראו, לדוגמה, בג"ץ 3054/21 דנון נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 16 וההפניות שם (19.2.2024)). כך על דרך הכלל וכך במיוחד מקום שבו מדובר בשיקולים מקצועיים מובהקים ששקילתם מצריכה מומחיות ייחודית וניסיון ספציפי בתחום שעליו הרשות מופקדת (ראו, לדוגמה, בג"ץ 7620/19 לרר נ' רשות מקרקעי ישראל (19.5.2022); בג"ץ 4409/21 תאגיד מי רעננה בע"מ נ' משרד הבריאות (24.10.2023); בג"ץ 6951/17 אפיקי מים אגודה שיתופית חקלאית נ' הרשות הממשלתית למים וביוב (3.4.2019)).
10. סוף דבר שהעתירות נדחות, ובהתחשב במורכבות הליכי השיוך לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ח' באייר התשפ"ד (16.5.2024).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
20049770_E35.docx סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il