שי דנון נ. היועץ המשפטי לממשלה

10 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3054/21 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר העותר: שי דנון נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. משרד התקשורת 3. שר הבריאות 4. השרה לאיכות הסביבה 5. ראש הרשות להגנת הפרטיות 6. ראש הממשלה 7. שר הבינוי והשיכון עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשפ"ד (27.9.2023) בשם העותר: עו"ד אריק גינזבורג בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי פסק-דין ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן: עניינה של העתירה שלפנינו בדור החמישי של התקשורת הסלולרית במדינת ישראל (להלן: טכנולוגית הדור החמישי או הטכנולוגיה), ובפיקוח על רמות הקרינה הבלתי מייננת (להלן גם: הקרינה) כתוצאה מהשימוש בטכנולוגיה זו. במסגרת העתירה, מבקש העותר כי המשיבים ינקטו צעדים שונים אותם הוא מפרט קודם לעשיית השימוש בטכנולוגיה האמורה, כמפורט להלן. רקע עובדתי בחודש אוגוסט 2017 מינה שר התקשורת ועדת מכרזים לעריכת מכרז שבמסגרתו יוקצו תדרים למתן שירותי סלולר מתקדמים ופריסת טכנולוגית הדור החמישי בישראל (מכרז 2019/015 "רישיון משולב למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן) בישראל: הרחבת רישיון קיים או הענקת רישיון מיוחד חדש לשירותי רט"ן ברוחבי פס מתקדמים"; להלן: המכרז). עניינו של המכרז בפריסת רשת תקשורת סלולרית בטכנולוגית הדור החמישי באמצעות, בין היתר, הרחבת והקצאת רישיונות "רדיו טלפון נייד" (להלן: רט"ן), להפעלת שירותי תקשורת בתחומי תדרים מסוימים. בחודש דצמבר 2018, לקראת פרסום המכרז, פנה מנכ"ל משרד התקשורת אל מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בבקשה לקבלת התייחסותם לגבי ההיערכות לפריסת הטכנולוגיה והשפעותיה האפשריות של הקרינה על בריאות הציבור והסביבה. ביום 12.2.2019 שלח ראש תחום הקרינה הבלתי מייננת במשרד להגנת הסביבה מכתב למנכ"ל משרד התקשורת, שבמסגרתו צוין, בעיקרם של דברים, כי המשרד פועל לצמצום רמות הקרינה במרחב הציבורי בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת; כי ספי החשיפה לקרינה שאימץ המשרד מחמירים ביחס להמלצת ארגון הבריאות העולמי בנושא; וכי בשים לב ליעילותה של טכנולוגית הדור החמישי, וכן לסוג האנטנות שבהן יעשה שימוש בפרויקט והגדלת מספר תחנות השידור, הוא צופה ירידה ברמת החשיפה לקרינה. ביום 20.3.2019 שלח מנכ"ל משרד הבריאות מכתב למנכ"ל משרד התקשורת שבמסגרתו התייחס לפריסת טכנולוגית הדור החמישי (להלן: מכתב מנכ"ל משרד הבריאות). בין היתר, צוין במכתב כי לפריסת טכנולוגית הדור החמישי יתרונות בהיבט הבריאותי, ובהם האפשרות להשתמש במערכות חישה מתקדמות לבחינת מדדים רפואיים וכן סיוע לבעלי מוגבלויות, חולים כרוניים וקשישים, בניהול שגרת חייהם. בצד זאת, צוין במכתב כי יש לבחון את ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה על בריאות האדם; זאת, בשים לב לקושי לעמוד על השפעות אלו שנובע, בין היתר, מהעובדה שטכנולוגית הדור החמישי טרם נכנסה לשימוש באותו מועד, ושהידע המדעי והמקצועי בנושא אינו חד-משמעי ושנוי במחלוקת בין מומחים בתחום. בהתאם לאמור המליץ מנכ"ל משרד הבריאות כי המשרד להגנת הסביבה יפקח אחר רמות החשיפה לקרינה בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת וכן כי תוקם "ועדה בינמשרדית שתכלול את הנציגים הרלוונטיים בתחום, לרבות, נציג בריאות, שתבחן תקופתית, בין היתר, את התקנים והסטנדרטים הקיימים ביישום הטכנולוגיה, ותפעל במידת הצורך לעדכונם, ככל שהידע יצטבר" (נספח מש/2 לתגובת המשיבים מיום 14.1.2022). ביום 7.6.2020 שלח העותר מכתב למשיבים שבמסגרתו טען, בעיקרם של דברים, כי יש לעצור או לבטל את פריסת טכנולוגית הדור החמישי עד שיותקנו תקנות בעניין פריסתה על בסיס עקרון הזהירות המונעת, וייערכו מחקרים מדעיים שיוכיחו כי השימוש בטכנולוגיה לא צפוי לגרום לנזקים בריאותיים; זאת, בשים לב ליישום הנכון – לשיטת העותר – של עקרון הזהירות המונעת, שמחייב הימנעות מפעולות שעלולות לפגוע בבריאות הציבור. ביום 15.11.2020 השיבו הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים למכתב האמור וציינו, בין היתר, כי עובר לתחילתו של פרויקט טכנולוגית הדור החמישי, גיבשו משרדי הממשלה השונים, ובהם משרד התקשורת, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, עמדות מקצועיות, שאף פורסמו לעיון הציבור וזמינות לצפייה באתר משרד התקשורת. לשלמות התמונה יצוין כי בין החודשים אוגוסט-אוקטובר 2020 פורסמו החברות שזכו במכרז; רישיונותיהן לאספקת שירותי רט"ן הורחבו והוקצו להן תדרי שידור לפריסת טכנולוגית הדור החמישי; והליך פריסת טכנולוגית הדור החמישי – אשר עתיד להימשך עד לשנת 2025 – החל. העתירה והשתלשלות ההליכים ביום 3.5.2021 הגיש העותר את העתירה שלפנינו, שעיקרה בטענה שלפיה יש לעצור את פריסת טכנולוגית הדור החמישי ואת השימוש בה עד לקבלת נתונים רלוונטיים בנוגע להשלכותיה הבריאותיות והסביבתיות של הטכנולוגיה. בתוך כך, ביקש העותר כי נורה למשיבים לקבוע תקן בטיחותי למניעת נזקים מקרינה כמפורט בעתירה; להתקין תקנות לקביעת מנגנון קבלת החלטות בעניין פריסת הטכנולוגיה בשים לב לעקרון הזהירות המונעת; ולהקים ועדה שתערוך מחקר מדעי עצמאי, אשר יוכיח כי אין חשש מנזקים בריאותיים והשלכות סביבתיות בשל פריסת טכנולוגית הדור החמישי, ובפרט בנוגע לקרינה שכרוכה בה. ביום 4.7.2022 קיימנו דיון במעמד הצדדים, שבמסגרתו ביקשנו את התייחסות המשיבים להמלצתו של מנכ"ל משרד הבריאות שלפיה תוקם ועדה בינמשרדית שתכלול את הנציגים הרלוונטיים ותבחן את יישום טכנולוגית הדור החמישי. בא כוח המשיבים ציין כי לא הוקמה ועדה בינמשרדית, אך הוקם צוות בינמשרדי שמורכב מנציגי המשרדים הרלוונטיים ומנציגי מרכז ידע לאומי "תנודע" לבחינת השפעת הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור (להלן: מרכז תנודע); וכי הצוות התכנס מספר חודשים עובר למועד הדיון (להלן: הצוות הבינמשרדי). בו ביום החלטנו כי המשיבים יגישו הודעת עדכון בהתייחס להמלצת מנכ"ל משרד הבריאות בדבר הקמת ועדה בינמשרדית. ביום 17.11.2022 הגישו המשיבים הודעת עדכון שלפיה בהתאם להמלצת מנכ"ל משרד הבריאות במכתבו, החל מחודש אוגוסט 2020 פועל הצוות הבינמשרדי, ובמסגרת זו בוחן הצוות את פריסת התשתיות, כמו גם מחקרים שונים בנושא, וכן את התקנים המעודכנים בעניין טכנולוגית הדור החמישי; וכי ביום 4.8.2020, ביום 21.11.2020 וביום 21.3.2022 התכנס הצוות לדון בסוגיית הקרינה מטכנולוגית הדור החמישי. בהקשר זה ציינו המשיבים, כי בשים לב למשאבים שהפנה משרד הבריאות לטובת התמודדות עם מגפת הקורונה בשנת 2020, שימשו נציגי מרכז תנודע כנציגים בצוות הבינמשרדי מטעם משרד הבריאות; זאת, עד להפסקת התקשרות משרד הבריאות עם מרכז תנודע בסוף שנת 2020, שלאחריה שבו עובדי משרד הבריאות לאייש את הנציגות בצוות הבינמשרדי. בנוסף, המשיבים ציינו בהודעתם כי מלבד פיקוח הצוות הבינמשרדי על פריסת הטכנולוגיה, מקיימים גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים קשר שוטף לגבי נושאים מקצועיים שקשורים לטכנולוגיה; וכי במסגרת זו במהלך השנים 2021-2020 קיימו משרדי התקשורת והגנת הסביבה פגישות עם ראשי רשויות מקומיות לקראת פריסת הטכנולוגיה. בהמשך לכך, ביום 21.11.2022 קבעתי כי "משרד הבריאות מתבקש להבהיר האם עבודת הצוות הבינמשרדי [...] מספקת מענה הולם לצורך שבגינו הומלץ על הקמת הוועדה"; וביום 8.1.2023 עדכנו המשיבים, כי לעמדת משרד הבריאות הקמת הצוות הבינמשרדי עונה על הצורך כאמור ושמעתה נציגי משרד הבריאות ישמשו כחברים בצוות במקומם של נציגי מרכז תנודע. עוד יוער, למען שלמות התמונה, כי ביום 21.5.2023 דחה השופט ע' גרוסקופף בקשה שהגיש העותר למתן צו ביניים שיורה למשיבים, בין היתר, לצרף לצוות הבינמשרדי נציגים מטעם משרד הבריאות. ביום 21.9.2023 הגישו המשיבים הודעת עדכון נוספת שבה צוין, בין היתר, כי נכון לחודש ספטמבר 2023 נפרסו בישראל 1,975 אתרי שידור שפועלים בטכנולוגית הדור החמישי; כי הצוות הבינמשרדי התכנס ביום 30.5.2023 לפיקוח ובקרה אחר המשך פריסת הטכנולוגיה ובחינת הידע והמחקר לגבי ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בהקשר זה; ושבמסגרת ישיבה זו הסכימו גורמי המקצוע כי בשלב זה אין מקום לעצור את פריסת טכנולוגית הדור החמישי, בשים לב למחקרים עדכניים שבחנו את הקרינה והשפעתה על בריאות הציבור. בנוסף, במסגרת ההודעה צוין כי: "בישיבת הצוות נכחו נציגי משרד התקשורת, נציגי המשרד להגנת הסביבה וכן נציגי מרכז תנודע [...] למען הסר ספק, נציגי משרד הבריאות זומנו לפגישת הצוות, והיא תואמה עימם; לפי הנמסר, נציגת משרד הבריאות נאלצה להיעדר מן הישיבה עקב סיבות אישיות. יצוין כי במסגרת ההליכים להגשת הודעה זו, ביקשה נציגת משרד הבריאות להדגיש את חשיבות המשך איסוף המידע והמעקב אחר סיכוני הקרינה בתחום הדור החמישי, והוסיפה כי אף לעמדתה לא נדרשת עצירת פעילות והתפתחות טכנולוגיית דור 5 בישראל, וזאת ומבלי שתהיה בכך התייחסות מצידה לסיכום הישיבה" (שם, בסעיף 15). ביום 27.9.2023 קיימנו דיון נוסף במעמד הצדדים, שבמסגרתו עדכן בא כוח המשיבים כי לאחר שמנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות (להלן: נציגת משרד הבריאות) עיינה בסיכום הישיבה מיום 30.5.2023, עמדתה היא שאין מקום לעצור את פריסת הטכנולוגיה או השימוש בה, ובצד האמור קיימת חשיבות להמשך המעקב בנושא, בשים לב לידע המחקרי שנצבר עד כה בנוגע לטכנולוגית הדור החמישי. עוד ציין בא כוח המשיבים כי הצוות הבינמשרדי צפוי לקיים פגישה נוספת תוך פרק זמן של 6 חודשים מיום 30.5.2023 או במועד מוקדם מזה ככל שיידרש; וכי נציגת משרד הבריאות צפויה להשתתף בפגישה זו. בהמשך לכך, קבענו בסופו של הדיון, כי בא כוח המשיבים יגיש הודעת עדכון משלימה לעניין עמדת משרד הבריאות בנוגע לטכנולוגית הדור החמישי כפי שהוצגה בדיון, וכן בנוגע לצפי המשך המעקב אחר פריסת הטכנולוגיה. ביום 30.11.2023 הגישו המשיבים את הודעת העדכון המשלימה שבמסגרתה נכתב, כי כפי שציינו בדיון מיום 27.9.2023, עמדת נציגת משרד הבריאות היא שלא נדרשת עצירה של פריסת ופיתוח טכנולוגית הדור החמישי, ושקיימת חשיבות להמשך המעקב בנושא במסגרת פעילות הצוות הבינמשרדי. בנוסף ציינו המשיבים, כי בשל המלחמה שפרצה בחודש אוקטובר 2023 במדינת ישראל צפויה דחייה בהתכנסות הצוות וממילא "לא עולה צורך לכנסו כעת כיוון שלא מזוהים 'דגלים אדומים' שבעטיים יש לעצור או לעכב פעילות או התפתחות של טכנולוגיית דור 5 בישראל" (שם, בסעיף 6). טענות הצדדים טענות העותר מכוונת אפוא, בעיקרן, נגד הפעלת ופריסת טכנולוגית הדור החמישי בישראל והקרינה הסלולרית שכרוכה בכך. לטענת העותר, שנתמכה בחוות דעת מומחה מטעמו, התקנים והסטנדרטים הקיימים להסדרת בטיחות החשיפה לקרינה סלולרית אינם תואמים את הידע והמחקר העדכני בתחום, ומשכך פריסת הטכנולוגיה בדור החמישי והשימוש בה עלולים להגביר את חשיפת הציבור לקרינה ולהשפיע באופן שלילי על בריאותו ועל הסביבה. בנוסף, העותר סבור כי המשיבים מיישמים את עיקרון הזהירות המונעת באופן שגוי, וכי בשים לב לאי-הוודאות שקיימת לשיטתו באשר להשפעות הטכנולוגיה, על המשיבים לעצור את המשך פריסתה עד לקבלת נתונים מבוססי מחקר עדכני. בהקשר זה טוען העותר, בין היתר, כי ההחלטה להמשיך בפריסת הטכנולוגיה בעת הנוכחית – מבלי שהותקנו תקנות לפיקוח אחר השפעות נטענות של הקרינה ובהיעדר מחקר בנוגע להשפעות אלו – התקבלה בהיעדר הנמקה מספקת, וממילא חלה על המשיבים חובה להתקין תקנות כאמור לפי חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006. בנוסף, נטען כי פריסתה וקידומה של טכנולוגית הדור החמישי אינה סבירה ופוגעת בזכויות, ובהן הזכות לבריאות, הזכות לשוויון והזכות לפרטיות, באופן לא מידתי ושאינו תואם את פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לבסוף, נטען כי ההחלטה לקיים דיונים של הצוות הבינמשרדי ללא נציגות משרד הבריאות היא החלטה בלתי סבירה, בשים לב להמלצת מנכ"ל משרד הבריאות במכתבו האמור, ולחשיבות המלצות המשרד בהיבט בריאות הציבור. המשיבים מצדם טוענים כי דין העתירה להידחות, הן על הסף, הן לגופה. לשיטת המשיבים יש לדחות את העתירה על הסף משהיא מבוססת על תשתית עובדתית חלקית ושגויה; משלא צורפו לעתירה משיבים רלוונטיים בדמות החברות שזכו במכרז נושא העתירה; ומשום שהיא עוסקת במחלוקת מקצועית בין מומחים, וממילא העותר לא הניח תשתית להתערבות בקידום ופיתוח טכנולוגית הדור החמישי, בשים לב למידת ההתערבות המצומצמת בשיקול הדעת של גורמי המקצוע. בתוך כך נטען, כי התשתית העובדתית שעליה נסמכת העתירה שגויה בעיקרה באופן שאינו מאפשר את בירורה; החל מהמקורות הנורמטיביים שעליהם נסמך העותר, עובר בתיאור תחומי האחריות של משרדי הממשלה, וכלה במידע המקצועי בנוגע לטכנולוגית הדור החמישי. בנוסף, נטען כי טענת העותר שלפיה השימוש והפריסה של טכנולוגית הדור החמישי מסכנים את בריאות הציבור, מבקשת למעשה להחליף את עמדותיהם של גורמי המקצוע במשרדים הרלוונטיים, ובהם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, בעמדתו של העותר; וזאת מבלי שהצביע על כך שעמדות הגורמים האמורות, וההחלטות שהתקבלו מכוחן, חורגות ממתחם הסבירות. לגופם של דברים צוין, כי טכנולוגית הדור החמישי צפויה להפחית את החשיפה לקרינה כתוצאה משימוש יעיל יותר בתדרים והספקי שידור; כי ממילא אימץ המשרד להגנת הסביבה קריטריונים מחמירים לעניין החשיפה לקרינה בהשוואה לקריטריונים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי; ושאף משרד הבריאות הדגיש בעמדתו את היתרונות הגלומים בטכנולוגית הדור החמישי. לבסוף, לשיטת המשיבים, עבודת הצוות הבינמשרדי ויתר פעילות המעקב בנוגע לטכנולוגית הדור החמישי, מספקות מענה הולם לצורך שבגינו המליץ מנכ"ל משרד הבריאות על הקמת ועדה בינמשרדית. בהקשר זה, הדגישו המשיבים כי נציגי משרד הבריאות יהיו חברים בצוות – שימשיך להתכנס לפי הצורך; וכי פעילות הצוות אינה הדרך הבלעדית לבחינת ההשלכות הבריאותיות לכאורה של הטכנולוגיה על בריאות הציבור, וממילא הקמת צוות חלף ועדה בינמשרדית – שעל הקמתה המליץ מנכ"ל משרד הבריאות – אינה עולה כדי פגם בשיקול הדעת המינהלי שמצדיק את התערבותו של בית המשפט במקרה דנן. דיון והכרעה לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה ובתגובת המשיבים, ושמענו את טיעוני הצדדים בדיונים שקיימנו לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. בפתח הדברים יצוין, כפי שיפורט להלן, כי בשים לב לסוגיות שמעלה העתירה שעניינן בבריאות הציבור, כמו גם עבודת הצוות הבינמשרדי והרכבו, ראינו להמשיך במעקב וקבלת דיווחים נוספים ביחס לסוגיות אלו. ואולם, בסופו של יום, לאחר ההשלמות שהתבקשו, מצאנו כי העותר לא הניח תשתית עובדתית ומשפטית שמצדיקה את התערבותנו בנושא הפריסה והשימוש בטכנולוגית הדור החמישי. כאמור, עיקר הטענות בעתירה שלפנינו מכוונות למדיניות המשיבים בעניין פריסת וקידום טכנולוגית הדור החמישי והשפעת הקרינה שכרוכה בשימוש בטכנולוגיה על בריאות הציבור בישראל. ואולם, החלטות המשיבים בעניין זה הן החלטות מקצועיות מובהקות, אשר מבוססות, בין היתר, על עמדת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובהם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. כפי שנפסק בעבר, בית משפט זה ייטה שלא להתערב בהחלטה שבמומחיות, אשר מצויה בגרעין שיקול הדעת של הרשויות המוסמכות ונשענת על שיקולים מקצועיים מובהקים (בג"ץ 4409/21 תאגיד מי רעננה בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 18 (24.10.2023) (להלן: עניין מי רעננה); בג"ץ 8691/20 ארגמן נ' מנכ"ל משרד הבריאות, פסקה 6 (11.1.2021); בג"ץ 6271/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 11 (26.11.2012) (להלן: עניין דלק)); וזאת בפרט כאשר במוקד העניין ניצבת השמירה על בריאות הציבור (ראו את פסק דיני בעניין מי רעננה; בג"ץ 703/19 אמ.בי.איי פארמה בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 20 (26.8.2019); בג"ץ 4675/03 פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ נ' מנכ"ל משרד הבריאות, פסקאות 40-39 (12.5.2011)). זאת ועוד, הגם שהעותר צירף לעתירה חוות דעת של מומחה מטעמו, אשר חולקת לשיטתו, בין היתר, על הערכת גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים לגבי ההשפעה הבריאותית והסביבתית של הטכנולוגיה בדור החמישי והסכנות הבריאותיות והסביבתיות שנשקפות ממנה, אין בחוות הדעת כשלעצמה כדי להצדיק את התערבותנו במדיניות המשיבים נושא העתירה (בג"ץ 5263/16 נשר – מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה, פסקה 11 (23.7.2018); בג"ץ 13/80 "נון" תעשית שמורים בע"מ נ' משרד הבריאות, פ"ד לד(2) 693, 696-695 (1980); וראו גם בר"ם 3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור, פ"ד נח(4) 754, 766 (2004)). למעשה, במסגרת העתירה מבקש העותר כי נבכר את עמדתו המקצועית, כפי שבאה לידי ביטוי בין היתר בחוות הדעת שצירף, על פני עמדת גורמי המקצוע. ואולם, כפי שנפסק בעבר: "הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת שבתחום מומחיותה המקצועית של הרשות אך מן הטעם שישנן חוות דעת מקצועיות סותרות [...] הלכה זו נובעת ממושכלות היסוד של הביקורת השיפוטית שלפיהן בית משפט זה אינו בא בנעלי הרשות, ובמיוחד כך כשמדובר בהכרעה בסוגיות מקצועיות מובהקות שבהן נהנית הרשות מהידע המקצועי, מהמומחיות ומהניסיון הרלוונטיים לקבלת ההחלטה" (בג"ץ 6269/12 הנהגת ההורים הארצית נ' שר החינוך, פסקה 16 (29.4.2015); להלן: עניין הנהגת ההורים הארצית). בנוסף, בניגוד לטענת העותר, דומה כי גורמי המקצוע השונים במשרד התקשורת, במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה, נתנו את דעתם הן לחסרונות הפוטנציאליים של טכנולוגית הדור החמישי, לרבות הצורך בדבר צבירת ידע מדעי נוסף ובמעקב אחר התפתחות המחקר בנושא; הן ליתרונותיה, בין היתר, שיפור תשתיות התקשורת במדינה, שימוש בטכנולוגיה לשיפור הטיפול הרפואי בחולים, ופוטנציאל הפחתת רמות החשיפה של הציבור לקרינה. מטבע הדברים, האיזון שבין חסרונות הטכנולוגיה לבין יתרונותיה, יכול להתבצע במספר דרכים שונות, ונתון לשיקול הדעת הרחב של הרשויות המוסמכות (בג"ץ 6637/16 לוונשטיין לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 32 (18.4.2017); עניין הנהגת ההורים הארצית, פסקה 16; עניין דלק, פסקה 11; בג"ץ 5999/10 זיק דינור בע"מ נ' שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, פסקה 16 (29.11.2011)). כפי שצוין לעיל, המשיבים הדגישו לפנינו כי ההחלטות בדבר אופן פריסת טכנולוגית הדור החמישי והשימוש בה, וכן בנוגע לפיקוח ולבקרה בנושא הקרינה שכרוכה בטכנולוגיה, התקבלו תוך התייעצות בין הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים ותחת ביקורת ומעקב של צוות בינמשרדי; וכי לעמדת משרד הבריאות, עבודת הצוות הבינמשרדי עונה על הצורך במעקב אחר ההשפעות הבריאותיות של הקרינה מהשימוש בטכנולוגיה. עוד יצוין כי המשיבים הבהירו בהודעת העדכון מיום 30.11.2023 כי נציגת משרד הבריאות, לאחר שעיינה בסיכום ישיבת הצוות מיום 30.5.2023, המליצה לקיים ישיבה נוספת להמשך המעקב אחר ההשפעות הבריאותיות של הקרינה כאמור, והביעה את עמדתה העקרונית שלפיה נוכח המידע שהצטבר מהפעלת הטכנולוגיה עד שלב זה, אין צורך לעצור את פריסת הטכנולוגיה בעת הנוכחית. משאלה הם פני הדברים, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב של גורמי המקצוע במשרדי הממשלה האמורים בנוגע לאיזון הנדרש בין היתרונות שבטכנולוגית הדור החמישי לבין הזהירות הנדרשת בשאלות שעניינן בבריאות הציבור, איני סבור כי מדיניות המשיבים בעניין טכנולוגית הדור החמישי חורגת ממתחם הסבירות, לא כל שכן באופן כזה שיצדיק את התערבותנו בה בשים לב לאמת המידה המצומצמת להתערבות במקרים מסוג זה (בג"ץ 8445/21 פלוני נ' משרד החינוך, פסקה 6 (28.4.2022); בג"ץ 7930/21 עמותת תומכי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה נ' ראש הממשלה, פסקה 12 (30.12.2021); בג"ץ 5502/21 חורי נ' השר לביטחון פנים, פסקה 9 (7.10.2021)). לפני סיום יודגש, כי רשמנו לפנינו את הצהרת המשיבים שלפיה הפיקוח אחר ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של טכנולוגית הדור החמישי ימשיך במסגרת עבודת הצוות הבינמשרדי, אשר יכלול, בין היתר, נציגות מטעם משרד הבריאות. עוד נדגיש כי חזקה על המשיבים כי בהתאם להמלצת נציגת משרד הבריאות, הצוות הבינמשרדי יקיים דיון המשך בשאלת ההשפעות הבריאותיות של הקרינה שכרוכה בהפעלת הטכנולוגיה תוך פרק זמן סביר, וכן ימשיך במעקב אחר הנתונים המצטברים מהשימוש בטכנולוגיה (סעיף 5 להודעת העדכון מטעם המשיבים ביום 30.11.2023). העתירה נדחית אפוא. בשים לב לסוגיות שהתעוררו בעתירה דנן שעניינן בבריאות הציבור, כמו גם השתלשלות ההליכים שעליה עמדנו לעיל, לא ראינו לעשות צו להוצאות. מ"מ הנשיא השופט ע' גרוסקופף: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' כשר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן. ניתן היום, י' באדר א התשפ"ד (‏19.2.2024). מ"מ הנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21030540_M21.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1