סלים זאיד נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 43943-11-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותר: סלים זאיד נגד המשיבים: 1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית 2. ועדת משנה לפיקוח 3. מועצת התכנון העליונה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים; תגובה מקדמית ותגובה לבקשה צו ביניים בשם העותר: עו"ד היתם ח'טיב בשם המשיבים: עו"ד ידיד אור פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיב 1 (להלן: המפקד הצבאי) לא לאשר קליטת בקשה להיתר עבור מבנה בלתי חוקי (להלן: המבנה). יובהר כי ההחלטה נושא העתירה היא החלטתו של המפקד הצבאי שלא לאשר קידום הליך רישוי בתחום צו איסור בנייה (מכוח סעיף 332(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: הצו בדבר הוראות ביטחון)), ובכך יעסוק אפוא פסק הדין. הרקע לעתירה במוקד העתירה – מבנה בעל קירות בטון המצוי בסמוך לכפר ראפת ששטחו לפי תיאור העותר הוא כ-30 מ"ר; ולפי תיאור המשיבים – כ-100 מ"ר (תיק בב"ח ע' 165/24). המבנה מצוי בתחומו של הצו בדבר איסור בניה והפסקתה 06/11/אב (מכשול התפר) (הארכת תוקף 5), התשפ"ג-2022 (להלן: צו איסור הבנייה), ובסמיכות של כ-200 מטרים מגדר הביטחון. למבנה הוצא צו הפסקת עבודה ולאחר מכן התכנסה המשיבה 2 – ועדת המשנה לפיקוח – לדון בו. בהמשך לכך, ביום 25.9.2024 הוחלט על הוצאת צו סופי להפסקת עבודה ולהריסת המבנה (להלן: צו ההריסה). המשיבים מציינים כי התברר שבשל שגגה טרם נשלח צו ההריסה וכי הוא צפוי להישלח בימים הקרובים. לשם הסדרת המבנה, הגיש העותר בקשה להיתר בנייה (להלן: הבקשה להיתר). ביום 27.2.2025 החליטה לשכת התכנון המרכזית באזור יהודה ושומרון שלא לקלוט את הבקשה להיתר, משום שלא צורף לה אישור לקידום הליך רישוי מהמפקד הצבאי – בניגוד לתקנה 10(א)(2) לתקנות תכנון ערים, כפרים ובניינים (בקשה להיתר ותנאיו) (יהודה והשומרון), התשפ"א-2020. בהמשך לכך, הגיש העותר ביום 8.4.2025 בקשה למפקד הצבאי לקבלת אישור לקידום הליך רישוי עבור המבנה נושא העתירה. ביום 27.10.2025 נשלח לבא כוח העותר מענה לפיו המפקד הצבאי דוחה את הבקשה. במענה הובהר כי תכליתו של צו איסור הבנייה היא שימור האפקטיביות של גדר הביטחון, ובכלל זה שימור אפשרות לבצע פעילות ביטחונית ללא הפרעות או איומים; יכולת ניטור; יצירת מרחב חיץ; צמצום מקומות מסתור למפגעים ועוד. צוין כי למול צורך ביטחוני זה, המפקד הצבאי בחן את הבקשה לרבות ביחס למאפייני המבנה, מיקומו במרחב וקרבתו לגדר הביטחון. לאחר שנשקלו השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה הערכת המצב המבצעית והחובה לפעול בסבירות ובמידתיות, הוחלט כי בנסיבות העניין אין מקום להיעתר לבקשה לאישור קידום הליך רישוי וכי הליכי האכיפה יימשכו כסדרם. על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו, בד בבד עם בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי שיורו על עיכוב הליכי האכיפה. העתירה בעתירה טוען העותר כי מדובר במבנה המשמש כמחסן חקלאי ששטחו כ-30 מ"ר בלבד. המבנה נמצא בפינת הגדר ההיקפית של מטע זיתים – המשמש לפרנסת העותר ובני משפחתו. לטענת העותר, הריסת המבנה תפגע בצורה משמעותית ביכולת הכלכלית של בני המשפחה, וכפועל יוצא מכך בזכותם לחיים בכבוד. נטען כי המבנה מצוי במרחק של כ-200 מטר מגדר הביטחון וכי המפקד הצבאי אישר בינוי של מספר בנייני מגורים שהיו קרובים הרבה יותר לגדר – ובכך הוא פועל בחוסר אחידות. עוד נטען כי בהחלטת המפקד הצבאי לא נשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים; כי ההחלטה אינה סבירה; וכי נימוקיה הם נימוקים סטנדרטיים שאינם עומדים בחובת ההנמקה. בכל הנוגע לבקשה לצו ביניים, העותר טוען כי שיקולים של מאזן הנוחות נוטים בבירור למתן הצו, מאחר שלא ייגרם למשיבים כל נזק אם יוחלט על עיכוב הליכי האכיפה עד להכרעה בעתירה. ביום 17.11.2025 נעתרתי לבקשה לצו ארעי, והוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית ותגובה לבקשה למתן צו ביניים. בתגובתם טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתם הקמת המבנה בתחומי צו איסור בנייה – ללא קבלת היתר בנייה או אישור של המפקד הצבאי – עולה כדי חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי ועל כן יש לדחות את העתירה על הסף. לגופו של עניין, המשיבים טוענים כי אין עילה להתערבות בשיקול דעתו של המפקד הצבאי, לאור ההלכה ולפיה נתון לו שיקול דעת רחב בנושאים ביטחוניים. הובהר כי בקשות לקידום הליך רישוי באזורים בהם חל צו איסור בנייה נבחנות על ידי המפקד הצבאי – בליווי הייעוץ המשפטי וגורמים מהמנהל האזרחי – באמצעות דיון פנימי בו מוצגת למפקד הצבאי תשתית עובדתית מלאה. במקרה דנן טוענים המשיבים כי המפקד הצבאי בחן את מאפייני המבנה, לרבות סמיכותו המשמעותית לגדר הביטחון; אופיו כמבנה חקלאי; והערכת מצב מבצעית – והגיע לכלל מסקנה כי לא ניתן לאשר קידום של הליך הרישוי למבנה. המשיבים מסבירים את ההבדלים בין המקרה אליו הפנה העותר בעתירתו לבין המקרה שלפנינו, ומדגישים את המשקל המיוחד שיש לתת לשיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי בעניינים כאלה. בכל הנוגע לטענות העותר באשר לחובת ההנמקה – צוין כי הנמקה יכולה לתאר מערכת נסיבות כללית שהיא הרקע להחלטת הרשות במקרה הקונקרטי. בכל הנוגע לבקשה למתן צו ביניים, נטען כי סיכויי העתירה נמוכים ביותר וכי יש לדחות את הבקשה לצו ביניים כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח, ובפרט כאשר מדובר במבנה חקלאי שהאינטרס בשימוש בו הוא כלכלי. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית על נספחיהן, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בשיקול דעתו של המפקד הצבאי. סעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון מסמיך את המפקד הצבאי להוציא צו האוסר על בנייה בשטח מסוים, אם הוא סבור שהדבר דרוש לביטחון האזור או להבטחת הסדר הציבורי. סעיף 332(ג) מוסיף וקובע כי לא יינתן היתר עבור מבנה שהוקם על מקרקעין המצויים בתחום צו איסור בנייה אלא באישור המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידיו. בהחלטות אלה מוקנה למפקד הצבאי מרחב שיקול דעת רחב, משום שבבסיסן מצויים שיקולים ביטחוניים ומקצועיים שהם בליבת מומחיותו (בג"ץ 53509-11-25‏ פחידה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 12 (7.5.2026); בג"ץ 46445-11-24 רשאידה נ' המינהל האזרחי באיו"ש, פסקה 11 ‏(‏16.11.2025‏)‏)‏. במקרה שלפנינו, עולה מתגובת המשיבים כי החלטת המפקד הצבאי ניתנה על בסיס מכלול השיקולים הצריכים לעניין. כך, המפקד הצבאי שקל, בין היתר, את מיקומו של המבנה במרחב; את סמיכותו לגדר הביטחון; את מאפייניו; ואת העובדה שהוא משמש כמחסן חקלאי. לאחר בחינה זו החליט המפקד הצבאי כי אין מקום להיעתר לבקשה לאישור קידום הליך רישוי. לא מצאנו בהחלטה זו פגם המצדיק התערבות שיפוטית, לאור ההלכה לפיה בית משפט זה אינו ממיר את שיקול הדעת של המפקד הצבאי בשיקול דעתו (בג"ץ 73096-02-25 אח'לאוי נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 8 (24.4.2026); בג"ץ 46081-09-25‏ ‏סויטי נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 8 (3.12.2025)). גם בטענות העותר בעניין ההנמקה בבסיס החלטתו של המפקד הצבאי לא מצאנו ממש. אמנם חלק מהחלטתו של המפקד הצבאי מבוסס על נימוקים כלליים המתארים את תכליתו של צו איסור הבנייה, אולם אין בכך כדי לפגום בהנמקה. בקשתו של העותר היא להחרגת המבנה מהכלל האוסר על הבנייה. לכן, היה מקום לעמוד על תכליתו של הכלל ולבחון האם ניתן להחריג את המקרה הקונקרטי מתחולתו, על רקע ההצדקות הנטענות לכך. כך, גם אין בעובדה שההחלטה אינה מציינת במפורש את העובדה שמדובר במבנה חקלאי כדי להוות חסר בהנמקה, לאור העובדה שצוין כי המפקד הצבאי שקל את מאפייני המבנה. משכך, אין העתירה מגלה עילה להתערבות שיפוטית ועל כן יש לדחותה. משזו המסקנה אליה הגענו, מתייתר ממילא הדיון בבקשה למתן צו ביניים. סוף דבר: העתירה והבקשה למתן צו ביניים נדחות אפוא. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 17.11.2025 – יבוטל תוך 14 יום מהיום כדי לתת לעותר שהות להתארגנות. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ו (13 יולי 2026). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת