פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 4383/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4383/07
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
וג'די אבו פנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום 11.4.07 בת"פ 5200/06 שניתן על ידי כבוד
השופט א' שיף
תאריך הישיבה:
ז' בתשרי תשס"ח
(19.9.07)
בשם המערער:
עו"ד ע' בויראת
בשם המשיבה:
עו"ד מ' בוכמן-שינדל
בשם שירות המבחן:
גב' ב' וייס
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
1. על רקע סכסוך בין משפחתו של המערער למשפחת המתלוננים, פרץ עימות אלים בין המשפחות בו נפצעו אחיו של המערער ועללא מוסלמאני – קרוב משפחתם של המתלוננים (להלן: עללא), שנמלט לבית דודו, תחסין מוסלמאני (להלן: מתלונן א'). מששמע על פציעתו של אחיו, הגיע המערער אל ביתו של מתלונן א', קילל את הנוכחים במקום, ותוך שהוא מחזיק בסכין איים על עללא "תיזהר, אני אהרוג אותך". המערער עזב את המקום, וחזר כעשר דקות מאוחר יותר כשהוא מלווה בבני משפחה נוספים, ובידו סכין. משביקש ממנו המתלונן א' לעזוב את המקום, הניף המערער את הסכין שבידו וניסה לדקור אותו. מוחמד מוסלמאני (להלן: מתלונן ב') ניסה לגונן על מתלונן א' ולשם כך נעמד בינו ובין המערער. או אז החל המערער להתקדם לעברו של מתלונן ב', ובאמצעות הסכין שאחז בידו גרם לו לשני חתכים בשתי ידיו. דם רב ניגר מהחתכים שנגרמו למתלונן ב' והוא הובהל לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, שם טופל, נותח ואושפז למשך יומיים.
ההליכים בבית המשפט קמא
2. במסגרת הסדר טיעון, תוקנו הוראות החיקוק בהן הואשם המערער בכתב האישום שהוגש נגדו, והוא הודה בעובדות שפורטו בו. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' שיף), הרשיע את המערער בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) בצירוף עם סעיף 25 לחוק.
בתסקיר שירות מבחן שהוגש לבית המשפט קמא צויין כי המערער מתקשה לזהות ולווסת רגשות שליליים, ועל כן עשוי להגיב בתוקפנות. עוד עלה מהתסקיר, כי המערער ער לקשייו לשלוט בתגובותיו, ומשכך הביע נכונות להשתלב במסגרת טיפולית. בהמלצת שירות המבחן דחה בית המשפט את הדיון בעניינו של המערער בחודשיים, על מנת שבתקופה זו ישתלב המערער בקבוצה טיפולית. מתסקיר משלים שהוגש בעניינו עולה כי מנחי הקבוצה התרשמו מרצונו האמיתי של המערער לשנות את דפוסי התגובה האימפולסיביים שהיו מנת חלקו בעבר. יחד עם זאת, קצינת המבחן התלבטה באשר להמלצה בעניינו של המערער נוכח חומרת העבירות שיוחסו לו, החבלות שגרם למתלונן ועברו הפלילי שמצביע על דפוס תגובה אימפולסיבי ותוקפני. בסופו של יום, לאור השינוי שחל במערער והלקח שלמד, כמו גם השתתפותו הפעילה בקבוצת הטיפול, המליץ שירות המבחן להעמיד את המערער במבחן לתקופה של 18 חודשים ולשקול אפשרות של חיובו בפיצוי המתלונן, וזאת בנוסף לעונשים נלווים בהם יבחר בית המשפט. צויין, כי הטלת מאסר, אף אם ירוצה על דרך של עבודות שירות, עלולה לחבל בתהליך הטיפולי שעובר המערער, שכן הדבר ימנע הגעתו למפגשים.
בית המשפט נתן דעתו לתסקירי שירות המבחן ולשיקולים מצדיקים הקלה בעונש, אך בשל נגע האלימות שפשה בחברה, ונוכח עברו הפלילי של המערער, השית עליו 20 חודשי מאסר, מהם 9 חודשים לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר, והיתרה על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירת אלימות שהיא פשע. כן, הוטל עליו לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ₪. בית המשפט קמא המליץ בפני שירות בתי הסוהר לשקול אפשרות של שיבוץ המערער, במהלך כליאתו, בקבוצה לטיפול בבעיות אלימות.
טענות הצדדים
3. לטענת המערער, שגה בית המשפט משהטיל עליו עונש מאסר אשר חורג ממדיניות הענישה המקובלת, לפיה לצד השיקול ההרתעתי יש מקום ליתן משקל נכבד לאינטרס השיקום. לטענתו, נסיבות העניין מצדיקות הקלה בעונשו ומאפשרות ליתן בו אמון: עברו הפלילי הדליל מעיד כי מדובר במעידה חד פעמית; הודאתו המיידית במעשים שיוחסו לו מנעה בזבוז של זמן שיפוטי יקר; הסולחה שהתקיימה בין משפחתו ובין משפחת המתלוננים; החרטה הכנה שהביע על מעשיו, הלקח שלמד ותהליך השיקום בו החל; והעמידה בתנאי מעצר הבית. על כל אלה מוסיף המערער את נסיבות חייו הקשות, וביניהן: היותו מפרנס יחיד והעובדה שעלה בידיי אשתו להרות אך לאחרונה לאחר טיפולים רבים ומאומצים. המערער מדגיש את המלצות שירות המבחן, לפיהן השתת עונש מאסר עלולה לפגוע בהליך שיקומו, וטוען כי בית המשפט התעלם מהן. לאור האמור, מבקש המערער להורות על ביטול עונש המאסר בפועל ואימוץ המלצת שירות המבחן. לחילופין מבקש המערער לקצר את תרופת מעצרו ולקבוע כי תרוצה בדרך של עבודות שירות.
4. לטענת באת כוח המדינה, בית המשפט התייחס לתסקירי שירות המבחן על המלצותיו ונתן להם משקל, אך שקילת מכלול האינטרסים לרבות אינטרס ההרתעה וההגנה על הציבור, הובילה אותו להשית על המערער עונש מאסר. באת כוח המדינה הדגישה את החומרה היתרה שמייחסים בתי המשפט לעבירות אלימות בכלל ולתופעת הסכינאות בפרט, וטענה כי חומרת מעשיו של המערער מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי ניסה לדקור את מתלונן ב' בבטנו. לפיכך, היא סבורה כי אין מקום להתערבות בעונש
5. תסקיר שירות המבחן שהוגש לנו עובר לדיון סוקר את ההתפתחויות שחלו מיום מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. על פי האמור בתסקיר, בעקבות גזר הדין הופסקה השתתפותו של המערער בקבוצה הטיפולית והוא הביע רצון לחזור לטיפול זה, לא רק בשל אימת הדין כי אם מתוך שאיפה להמשיך בהליך בו החל. קצינת המבחן מציינת כי שאיפה זו מועלת כיום ביתר שאת על ידי המערער בשל הולדת בנו ורצונו לשמש לו מודל חיובי. לאור האמור, המליץ שירות המבחן לשקול המרת המאסר שהוטל על המערער בעבודות שירות לצד הטלת צו מבחן לתקופה של 18 חודשים.
דיון
6. אכן, נסיבות חייו של המערער אינן קלות, ולא ניתן להתעלם מנקודות הזכות שעומדות לטובתו: ההודאה בכתב האישום; החרטה שהביע; ותהליך השיקום בו החל לאחר המעשה ובו הוא מתמיד גם כיום. כפי שעולה מתסקיר המבחן, המערער הבין את חומרת מעשיו ואת השלכותיהם, והוא מביע רצון לרכוש כלים חלופיים לפתרון בעיות. נציין, כי אנו מתרשמים כי שאיפותיו של המערער אינן נשארות בבחינת "מן השפה ולחוץ", שכן הוא התמיד להגיע לפגישות הטיפוליות על אף המאמצים שהיו כרוכים בכך. על כן, לו היתה מוצבת לפנינו אך תכלית שיקומו של העבריין, הרי שאז היינו מקבלים את המלצת שירות המבחן וממירים את המאסר שהוטל על המערער בעבודות שירות. ואולם, תסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, ואילו תפקידו של השופט הוא האיזון בין ההמלצה לבין שיקולים אחרים, העומדים בבסיסו של רציונל הענישה הפלילית (ראו למשל: ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' שחר סגל, פ"ד לה (4) 313, 318 (1981)). כך למשל, ניצבות בפני בית המשפט גם מטרות ההרתעה, הגמול וההגנה על הציבור, אשר, ככלל, מצדיקות החמרה עם הנאשם. לעולם תעמוד השאלה, כיצד יש לשקלל ולאזן בין התכליות השונות, שיש ויובילו לעיתים למסקנות סותרות. על השופט היושב בדין לאזן בין מכלול שיקולי הענישה, כמפורטים לעיל, ובין מידת ההתחשבות הנדרשת בהיבט האינדיבידואלי לנאשם, בנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה. בענייננו, נקט המערער בדרך התנהגות אלימה ומכוערת. פציעתו של אחיו בעקבות סכסוך משפחות אלים העלתה את חמת זעמו וכשהוא מלווה בבני משפחתו נטל סכין ובאמצעותה הילך אימים על המתלוננים וחבריהם. דרך התנהגות זו משקפת לצערי התנהלות, שכונתה על ידי השופט חשין "תת-תרבות", של פתרון סכסוכים באמצעים אלימים. בית המשפט חזר והבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים את האופן בו יש לנהוג עם עברייני אלימות מסוג זה:
"בימים שמכבר נהגו אנשים ליישב חילוקי דעות שנתגלעו ביניהם בדו-קרב של צחצוח חרבות או בדו-קרב בירי של אקדחים (השוו: ע"פ 8554/00 זרבאילוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(4) 913, 919-918). הסכינים למיניהן תפשו כיום את מקום החרבות, ובצד האקדחים משמשות אף הן מכשיר ליישובם של חילוקי דעות. תופעה ממאירה זו מטילה על בתי-המשפט חובה למיגורה המוחלט, ודרכם של בית-המשפט להעלות תרומה ראויה היא - בין השאר - על דרך הטלתם של עונשים חמורים... ואולם המגיפה שפשתה במחנה היא כה קשה וכה ממאירה עד שבתי המשפט חייבים להעלות את תרומתם למלחמה בה על דרך ענישה מרתיעה. וענישה מרתיעה בהקשר הדברים פירושה הוא -שליחתו של נאשם לבית האסורים" (ע"פ 9133/04 גורדון נ' מדינת ישראל (טרן פורסם, 23.12.04)).
כאמור, בסוג העבירות בהן הורשע המערער חייבת להינתן הבכורה לצורכי הרתעה ולשיקולי הגנה על הציבור. התפשטות נגע האלימות מחייבת העברת מסר ברור ונחרץ המוליד את הצורך בענישה מחמירה. על כן, לעיתים לא יהיה בנכונותו וברצונו של העבריין להשתקם, כשלעצמם, כדי להצדיק הקלה בעונשו (לעניין זה ראו גם: ע"פ 8583/96 מדינת ישראל נ' חולי (לא פורסם, 8583/97); ע"פ 10444/06 עייני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.4.07); ע"פ 3562/05 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.7.05)). לפיכך, אין לי מנוס מלקבוע כי העונש שהוטל על המערער אינו חמור במידה המצדיקה התערבותו של בית משפט זה. הערעור נדחה.
יחד עם זאת, נמליץ לשירות בתי הסוהר לנסות ולשלב את המערער בתוכניות השיקומיות והטיפוליות האפשרויות בין כותלי הכלא. השאיפה לשיקומו של המערער, מעבר להיותה תכלית חברתית, היא בסופו של דבר אינטרס של הפרט המשתקם - המערער עצמו. על כן, ובהתחשב בנכונות הכנה שהביע בהיבט זה, אנו מקווים ומאמינים כי לא יהיה במאסרו מאחורי סורג ובריח כדי לקטוע את ההליך החיובי בו החל עובר לריצוי העונש.
המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.10.07 בשעה 08:00 בבית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתן היום, י"ג בתשרי תשס"ח (25.9.07).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07043830_B03.doc עכ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il