2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"ר 35133-02-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערערת:
דבורה עמנואל
נגד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 26.1.2025 בע"א 40064-11-24
בשם המערערת:
עו"ד יאיר ברגר
פסק דין
ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 26.1.2025 בע"א 40064-11-24. בהחלטה נדחתה בקשת המערערת לראות בכסף המופקד בחשבון הבנק המשותף שלה ושל בעלה המנוח, המוחזק על ידי המשיב (להלן: החשבון המשותף), כערובה לצורך ההליך הערעורי בו נקטה. כן נדחתה בקשתה החלופית של המערערת להפחתת גובה הערובה.
דין הערעור להידחות. פשיטא כי כספים המצויים בחשבון המשותף אינם יכולים להוות ערובה לתשלום ההוצאות שעה שבידיה של המערערת היכולת לרוקן את החשבון במחי יד. אדרבה, אם קיים יסוד לטענה שהבנק מונע מהמערערת למשוך את כל הכספים בהיעדר צו ירושה או צו קיום צוואה לפי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965, הרי שהכספים שבחשבון אינם יכולים להוות ערובה הואיל והם אינם ברשותה של המערערת כיום.
גם באשר לדחיית בקשת המערערת להפחתת גובה הערובה לא מצאתי לשנות מהחלטת הרשמת. טענות המערערת בבקשתה, כמו גם בערעור שלפנַי, נטענו בדרך אגב וללא כל פירוט, באופן שאינו מבסס את קיומו של אף אחד מהשיקולים הצריכים לעניין (ראו לעניין זה: ע"ר 6099/24 קירשנבאום נ' אביב ניהול ואחזקת מבנים (א.נ.ו.מ) בע"מ, פסקה 5 (30.9.2024)). לא מדובר אפוא במקרה המצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשמת בית המשפט בעניינים מעין אלו (ראו מיני רבים: ע"ר 18628-10-24 ויסולי נ' בנק דיסקונט לישראל, פסקה 7 (4.11.2024); ער"א 5284/24 פלוני נ' פלונית (9.7.2024); ער"א 5895/23 סגל נ' ניס (2.8.2023)).
ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ה (19 פברואר 2025).
דוד מינץ
שופט