בג"ץ 323/04
טרם נותח

נביל עלי מחמוד אבו דח'אן נ. משרד הביטחון

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 323/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 323/04 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות העותר: נביל עלי מחמוד אבו דח'אן נ ג ד המשיבים: 1. משרד הביטחון 2. מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב בניסן התשס"ה (21.04.2005) בשם העותר: עו"ד תמים יונס בשם המשיבים: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין הנשיא א' ברק: 1. עניינה של העתירה בבקשה לאיחוד משפחה. ביום 13.3.2003 התחתן העותר, תושב עזה, עם אזרחית אלג'יר. העותר מבקש מהמשיבים להתיר את כניסת אשתו לעזה. זאת, על מנת לחיות עם אשתו ביחד בתחומי האיזור. לחילופין, מבקש העותר לאפשר את כניסת האישה באמצעות היתר ביקור זמני, אותו יוכלו המשיבים לבטל בהתאם לנסיבות. 2. המשיבים מציינים כי שאלת מתן היתרים לכניסה לאיזור היא עניין של מדיניות. עניין זה מוסדר בהסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית. דא עקא, החל מפרוץ העימות המזוין בספטמבר 2000, לא מטופלות בקשות כאלו בידי המשיבים. המשיבים סבורים כי מדיניותם זו מוצדקת נוכח המציאות המדינית-ביטחונית בשטח. יצוין כי במהלך הדיון שבפנינו מסרו המשיבים כי מדיניותם זו נשקלת עתה מחדש. בעניינו של העותר לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהמדיניות האמורה. יתר על כן, טרם התקבלה בעניינו של העותר בקשה מהרשות הפלסטינית. גם באשר להיתר זמני סבורים המשיבים שאין להיענות לעתירה. זאת, מכיוון שאין דרך לאכוף את יציאתה של האישה מהאיזור במקרה והרישיון יפקע. 3. נחה דעתי שדין העתירה להידחות. אכן, לפי ההסדר שהתגבש בין ישראל לרשות הפלסטינית, רישיונות הביקור שמנפיקה הרשות כפופים לאישור ישראל (סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי של הסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית, כתבי אמנה 1071, כרך 33, 215). עם זאת, אופן יישום ההסכם הוא עניין שבמדיניות הממשלה. החל מספטמבר 2000 הפסיקו המשיבים, כעניין שבמדיניות, לטפל בבקשות לרישיונות המועברות אליהם על ידי הרשות הפלסטינית (השוו: בג"ץ 5957/02 אבו סרחאן ואח' נ' מפקדת חטיבת בנימין (לא פורסם); בג"ץ 2231/03 אלשלאלדה ואח' נ' מפקד חטיבת בנימין ואח' (לא פורסם)). אמנם, נמסר לנו בדיון כי עם שינוי הנסיבות המשיבים בוחנים את מדיניותם בעניין מחדש. לעת עתה, המשיבים מצדיקים נקיטת מדיניות זו בשל המצב המדיני-ביטחוני והימצאותם בתחומי האיזור של אלפי שוהים בלתי חוקיים שפקע רישיונם (בג"ץ 4297/04 יאסין ואח' נ' המנהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון ואח' (לא פורסם)). העותר לא חלק על טענות המשיבים בעניין זה. מובן, שלכל מדיניות עשויים להיות חריגים. ברם, העותר לא הראה טעמים לחרוג ממדיניות זו בעניינו. לא כל שכן כך, כאשר טרם הועברה בקשתו מהרשות הפלסטינית למשיבים (ראו: בג"ץ 6133/03 אבו-בכר ואח' נ' משרד הביטחון, פ"ד נז(6) 651). כמובן, שעם שינוי המדיניות יוכל העותר לפנות מחדש לבית המשפט ככל שעניינו לא יבוא על פתרונו בהתאם למדיניות שתגובש. אשר על כן, העתירה נדחית. ה נ ש י א השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. ניתן היום, כ"א באייר התשס"ה (30.5.2005). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04003230_A03.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il