חאזם חאלד יאסין נ. המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון

פסק-דין בתיק בג"ץ 4297/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4297/04 בג"ץ 6477/04 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים בבג"ץ 4297/04: 1. חאזם חאלד יאסין 2. לינא נאיף יאסין העותרים בבג"ץ 6477/04: 1. ענאן סובחי מחמוד דאוד 2. רולא אכרם דיאב חמד נ ג ד המשיבים בבג"ץ 4297/04: 1. המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון 2. המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון 3. שר הפנים המשיבים בבג"ץ 6477/04: 1. מפקד אזור יהודה ושומרון 2. שר הבטחון עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ה' בתשרי תשס"ה (20.9.04) בשם העותרים בבג"ץ 4297/04: עו"ד בדראן סלאמה בשם העותרים בבג"ץ 6477/04: עו"ד סיף-אלדין ותד בשם המשיבים בבג"ץ 4297/04: עו"ד דני חורין בשם המשיבים בבג"ץ 6477/04: עו"ד מיכל צוק פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בשתי העתירות שבפנינו מלינים בני-זוג על כך שלא מאפשרים לאחד מהם - בת הזוג בכל אחד מהמקרים - להיכנס לאזור יהודה ושומרון שם מתגורר בן הזוג. מאחר שמתעוררת שאלה דומה החלטנו ליתן פסק דין אחד בשני התיקים. 2. בעתירה הראשונה (בג"ץ 4297/04) מדובר בפלשתינאי תושב האזור שנישא לאשתו שהינה אזרחית ותושבת ירדן בשנת 1999. גם במקרה האחר (בג"ץ 6477/04) מדובר על תושב הרשות הפלשתינאית שנשא לאישה אזרחית ירדנית וזאת בשנת 2003. בעתירה הראשונה מבין השתיים, מבוקש לאפשר לאישה כניסה לאזור לשם ביקור וכן למטרה של איחוד משפחות. בעתירה האחרת מדובר אך על ביקור באזור. 3. הסכם הביניים שבין ישראל לבין הרשות הפלשתינאית מסדיר עניינים שונים, ביניהם את נושא מרשם התושבים בשטחים וכן את אפשרויות הכניסה אליהם. על פי סעיף 28 להסכם, מוטלת האחריות לגבי מרשם התושבים באזור על הרשות הפלשתינאית. לרשות נתונה סמכות לאשר כניסה לתחומיה, באישורה של ישראל. בהתאם להסדר, בקשות כניסה לאזור אמורות להיות מועברות על ידי הרשות הפלשתינאית לישראל. הואיל והרשות הפסיקה להעביר בקשות לידי ישראל, לא ניתן לטפל בבקשות. זאת ועוד, ישראל איננה מוכנה לקבל בקשות לרישיונות ביקור ולאיחוד משפחות מאז פרוץ אירועי הדמים בחודש ספטמבר 2000. בשני המקרים נטען על ידי המדינה, כי לא הגיעו לידיה בקשות מן הרשות הפלשתינאית בנוגע לנשים העותרות. באחד המקרים (בג"ץ 4297/04) מבקשים העותרים להסתמך על מסמך מסוים של הרשות הפלשתינאית המוכיח לטענתם, כי הבקשה לאיחוד משפחות הועברה לישראל. עיינו במסמך ולא נוכל לומר כי הוכח על פיו שהבקשה הועברה מן הצד הפלשתינאי לצד הישראלי. 4. עתירות דוגמת אלו שבפנינו מובאות מעת לעת בפני בית משפט זה. בית המשפט חזר ושנה כי אין מקום להתערבות בהחלטה של המשיבים כל עוד הבקשות לא הועברו על ידי הרשות הפלשתינאית לישראל. בעל הדבר של אלה המלינים על אי מתן אפשרות להיכנס לשטחים איננה ישראל אלא הרשות הפלשתינאית (בג"ץ 7260/01 קאדר נ' שר הפנים; בג"ץ 8078/01 עבדאללה נ' מדינת ישראל; בג"ץ 897/04 פאיז נ' מפקד כוחות צה"ל; בג"ץ 4332/04 נאנסי נ' מפקד כוחות צה"ל ורבים אחרים). בעתירה הראשונה (בג"ץ 4297/04) ביקשו העותרים להוסיף ולטעון, כי המדיניות לפיה הופסק הטיפול בבקשות לרישיונות ביקור אינה ראויה. לא ראינו לנכון להידרש לטענה, ולו מן הטעם שצוין כי מכוח ההסכם עם הרשות הפלשתינאית היא היא שצריכה להעביר את הבקשות לידי ישראל. משאין היא עושה כן, על העותרים להפנות טענותיהם כנגד הרשות. נוסיף, כי על פי הנתונים שבידי המשיבים נמצאים בשטחי הרשות עשרות אלפי זרים שפקע רישיון הביקור שלהם, אך אין הרשות הפלשתינאית עושה דבר להוצאתם, חרף התחייבותה על פי ההסכם עימה. מחדל זה מסביר מדוע המשיבים נוקטים בגישה לפיה אין להתיר כניסה של זרים לשטחים כל עוד לא מקיימת הרשות את התחייבויותיה על פי ההסכם. 5. העתירות נידחות איפוא. ניתן היום, ה' בתשרי תשס"ה (20.9.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04042970_S07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/