מילר ואח' נ' משרד הביטחון ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 22268-01-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופט חאלד כבוב העותרים: 1. תמר מילר 2. צבי דודאי 3. ליאת מירן 4. יהב עמית באש 5. אייל אלפסי 6. ליאת בן שאנן 7. שחר קאפח נגד המשיבים: 1. משרד הביטחון 2. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 3. משרד הביטחון/המנהל האזרחי בית אל 4. משרד התחבורה/המשרד הראשי 5. מועצה מקומית בית אריה עופרים 6. מועצה אזורית שומרון 7. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ עתירה למתן צו על תנאי תאריך ישיבה: י' באדר תשפ"ה (10.3.2025) בשם העותרים: בשם המשיבים 4-1: בשם המשיבה 5: בשם המשיבה 6: עו"ד יחיאל ועקנין; עו"ד יוסף גלב עו"ד יונתן ברמן; עו"ד מתניה רוזין עו"ד עופר רזניק; עו"ד איתי מרדכי עו"ד עדי קליין; עו"ד עמיחי ויינברגר בשם המשיבה 7: פטורה מהתייצבות פסק-דין 1. בעתירה שלפנינו ביקשו העותרים כי בית המשפט יורה על הרחקת גדר היישוב בית אריה כדי מרחק שלא יפחת מ-50 מטרים לפחות מקו בתי העותרים; ולהרחיק את תוואי כביש עוקף לובן (להלן: הכביש העוקף) באופן שלא יסכן את חיי התושבים. במהלך הדיון לפנינו, התברר כי העותרים אינם מבקשים לשנות את תוואי הכביש העוקף ועתירתם נסבה הלכה למעשה על אי הקמת גדר ההפרדה ממערב לכביש, בנוסף או חלף הקיר האקוסטי שהוקם במרחק מטרים ספורים מבתיהם. לטענת העותרים, אין בקיר האקוסטי כדי להקנות להם ביטחון, במיוחד לנוכח לקחי השבעה באוקטובר 2023. 2. דין העתירה להידחות, ולא נאריך בדברים. תוואי הכביש העוקף אכן עובר בקרבת קו הבתים הראשון ביישוב בית אריה, אך תוואי הכביש הוכרע כבר לפני שנים, בעקבות מספר עתירות שהוגשו על ידי גורמים שונים (בג"ץ 5311/09; בג"ץ 6293/09; בג"ץ 8132/09; בג"ץ 8054/17), ולצורך הסלילה אף נהרסו שישה שלדי מבנים ביישוב כדי לאפשר את סלילת הכביש. מכאן, שמדובר במעשה עשוי ובשיהוי כבד מצד העותרים (צו התפיסה התפרסם לראשונה כבר בשנת 2005). סלילת הכביש העוקף התעכבה משך שנים, והמקטע הרלוונטי לענייננו הוא מקטע מס' 7 באורך של כ-1.6 ק"מ, שעם סלילתו תושלם סלילת הכביש שאמור לחבר בין כביש 446 לכביש 465. אציין כי המשיבה 6 הגישה בשעתו עתירה, שבמסגרתה עדכנה המדינה כי הפרויקט להקמת הכביש יתוקצב במסגרת תכנית החומש לשנים 2027-2023, ובעקבות עדכון זה הורה בית המשפט על דחיית העתירה (בג"ץ 5884/22 מועצה אזורית שומרון נ' משרד ראש הממשלה (4.9.2023)). לא בכדי ציינה המשיבה 6 כי היא מתנגדת לכל דרישה של העותרים שעלולה לגרום לעיכוב נוסף בסלילת הכביש. 3. כאמור, במהלך הדיון הבהירו העותרים כי עניינם מתמקד באי בניית גדר ההפרדה, שאמורה להיבנות ממערב לכביש העוקף. ברם, כפי שהוסבר על ידי תא"ל עופר הינדי במהלך הדיון, המשך הקמת גדר ההפרדה בתוואי זה ובנקודת הזמן הנוכחית היא עניין לדרג המדיני. מכל מקום, בהשלמת סלילת הכביש העוקף יש כדי לשפר את המצב בהיבט הבטחוני, והמשיבים 2-1 הגיעו למסקנה כי "חליפת הביטחון" על רכיביה, לרבות הקיר האקוסטי ואמצעים נוספים, יש בה כדי להוות מענה לצרכי הביטחון ולחששות שהעלו העותרים, כך ש"המענה לצרכים הביטחוניים בישוב בית אריה ניתן באופן מלא ומספק" (פסקה 64 לתגובת המשיבים). הלכה עמנו כי בית משפט זה אינו ממיר את שיקול דעתו הנרחב של המפקד הצבאי בשיקול דעתו שלו (ראו, מני רבים, בג"ץ 8452/19 עירית חברון נ' מדינת ישראל (28.2.2022)בג"ץ 51700-08-24 ג'ואברה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 4 (20.1.2025); בג"ץ 8220/23 מנצארה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (27.11.2024)). משכך, איננו רואים להתערב בהחלטת המפקד הצבאי להסתפק, בשלב זה, ברכיבי הביטחון הקיימים. 4. סוף דבר, שהעתירה נדחית. בנסיבות העניין, ומתוך הבנה לחששות התושבים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י' אדר תשפ"ה (10 מרץ 2025). יצחק עמית נשיא נעם סולברג שופט חאלד כבוב שופט