מרים אברג'ל נ. שר הפנים

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1216/24 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: מרים אברג'ל ו-63 אח' נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לקביעת דיון דחוף בשם העותרים: עו"ד יובל בדיחי; עו"ד צוריאל אברג'ל פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות למשיבים, שר הפנים והיועצת המשפטית לממשלה, לדחות את מועד הבחירות לרשויות המקומיות הקבוע ליום 27.2.2024, ליום 31.10.2024 (דחיה של שנה ממועדן המקורי) או למועד נדחה אחר "לפי שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד, עד לאחר תום מצב החירום/מלחמה". בעתירתם הפנו העותרים לפסק הדין שניתן בבג"ץ 8781/23 בן יהודה נ' ראש ממשלת ישראל (31.12.2023) (להלן: עניין בן יהודה) בו נמחקו עתירות שבהן התבקש בין היתר כי הממשלה תפעיל את סמכותה לפי החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023 (להלן: חוק דחיית הבחירות) ותדחה את מועד הבחירות עד ליום 27.2.2024. לאחר שהחליטה הממשלה ביום 31.12.2023 לעשות כן, קבע בית משפט זה כי העתירות מיצו את עצמן. כן נקבע כי אין מקום לדון בטענות הנוספות שנטענו, ובכללן כי יש להורות על דחיית הבחירות עד לאחר תום מצב החירום, נוכח השינוי המהותי שחל בתשתית העובדתית והמשפטית. בעתירה הנוכחית נטען כי אין מקום להורות על קיום הבחירות במועד שנקבע, שכן לא ניתן לקיים בחירות אישיות, שוות, חשאיות ויחסיות כמצוות סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הרשויות המקומיות (בחירות)) וסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975. זאת נוכח העובדה שכל מערכות המדינה עוסקות בימים אלה במאורעות המלחמה ומאחר שבמצב המיוחד השורר במדינה, לאזרחים רבים לא ניתנת האפשרות להתמודד בבחירות ולא ניתנת לכל מתמודד האפשרות להציג את עמדותיו לבוחר הפוטנציאלי. לעמדת העותרים, המשיבים היו צריכים ליזום בעצמם את דחיית מועד הבחירות בהתאם לסמכות שניתנה לשר הפנים בסעיף 5(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) להורות על דחיית מועד הבחירות בהתקיים "נסיבות מיוחדות" המצדיקות זאת. דין העתירה להידחות על הסף. מהמועד שבו ניתן פסק הדין בעניין בן יהודה חלפו למעלה מחודש ימים. זאת כאשר נותרו פחות משלושה שבועות ממועד הגשת העתירה עד למועד שנקבע לקיום הבחירות לרשויות המקומיות, ביום 27.2.2024. גם אם לא מדובר ב"דקה התשעים" ממש, הרי ש"הרכבת יצאה זה מכבר מהתחנה", זאת בפרט בהתחשב בחשיבות המיוחדת הניתנת למועדים בענייני בחירות (וראו למשל: בג"ץ 705/78 הרשימה לחידוש ויזמה "חי", רשימת מועמדים למועצת עירית גבעתיים נ' פקיד הבחירות למועצת עירית גבעתיים, פ"ד לב(3) 608, 610-609 (1978): בג"ץ 539/15 ‏יהושוע נ' ועדת הבחירות המרכזית, פסקה 7 (26.1.2015); בג"ץ 4850/18 ‏חרמון התנועה לשוויון זכויות ומנהל תקין ע"ר נ' ח"כ אריה מכלוף דרעי שר הפנים, פסקה 6 (25.7.2018)). מעבר לאמור, העותרים לא נתנו דעתם בעתירתם לכך שעל פני הדברים הוראת סעיף 5(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) מקנה סמכות לשר הפנים להורות על דחיית מועד הבחירות אם נוכח כי "אי אפשר לקיים בחירות במועדן ברשות מקומית פלונית", וכך גם עתירות שנדונו בעבר בנוגע להפעלת הסעיף האמור נגעו לדחיית מועד הבחירות ברשות ספציפית בשל נסיבות קונקרטיות הקשורות לאותה רשות (ראו למשל: בג"ץ 7364/03‏ ג'בארה נ' שר הפנים, פ"ד נח(1) 769 (2004); בג"ץ 6817/13 אלון סיסו – חבר מועצת עיריית קריית ים נ' שר הפנים (15.10.2013); בג"ץ 7628/18 אגודת החרדים דגל התורה נ' השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי (28.10.2018); בג"ץ 3228/22 עלי זידאן, ראש המועצה המקומית כפר מנדא נ' שרת הפנים (31.7.2022)). לעומת זאת, האפשרות לדחיית מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות נקבעה והוסדרה בחוק דחיית בחירות (ראו גם: דברי ההסבר להצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, התשפ"ד-2023 ה"ח הממשלה, 1657; שם הובהר הקושי בעריכת מערכת בחירות סדורה בעת מלחמה); והממשלה כאמור עשתה שימוש בסמכות הנתונה לה מכוח החוק לדחייה מקסימלית של מועד קיום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. בנסיבות אלו, לצד ההבנה הרבה למצבם של העותרים ושל כל אלו המצויים בלב המערכה או הסופגים בגבורה את השלכות צו השעה, לא בידנו הדבר. העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ב' באדר א התשפ"ד (‏11.2.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24012160_N01.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1