רותי יהושוע נ. ועדת הבחירות המרכזית

החלטה בתיק בג"ץ 539/15 בבית המשפט העליון בג"ץ 539/15 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז העותרות: 1. רותי יהושוע 2. אמונה ויט 3. שרון פרידמן 4. מזל חורי 5. עמותת כ"ן - כח נשים נ ג ד המשיבות: 1. ועדת הבחירות המרכזית 2. הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה 3. מפלגת דגל התורה 4. מפלגת הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל 5. מפלגת ש"ס 6. מפלגת "העם איתנו" - בראשות אלי ישי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד רוני אלוני-סדובניק פסק - דין השופט מ' מזוז: 1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותרות להורות למשיבה 1 (להלן: ועדת הבחירות המרכזית) לחייב את המשיבות 6-3 (להלן: המפלגות החרדיות) לשלב נשים ברשימותיהן. בנוסף, התבקש בית המשפט להורות למשיבה 2, הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה, לפעול למימוש החלטת הממשלה מס' 2331 מיום 14.12.2014, שעניינה קידום ייצוג שוויוני לנשים במגזר הפרטי והציבורי, ביחס למפלגות החרדיות. 2. בעתירה נטען, כי שילוב סעיפים שונים בחוק-יסוד: הכנסת, ובראשם סעיף 6 הקובע את הזכות להיבחר וכן סעיף 7א הקובע את התנאים למניעת השתתפותה של רשימה בבחירות, מוביל למסקנה כי מפלגות, ובכלל זה המפלגות החרדיות, אינן רשאיות להדיר מרשימותיהן נשים. עוד נטען, כי גם הוראות שונות בחוקים אחרים, כמו הוראותיו של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, מובילות למסקנה זהה. 3. העותרות, המעידות על עצמן שהן נשים חרדיות המצביעות באופן מסורתי למפלגות החרדיות, פנו בערב יום 13.1.2015 ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, בעתירה למתן צו עשה שיורה למפלגות החרדיות לשלב נשים ברשימותיהן לכנסת ה-20. כבר למחרת היום, ביום 14.1.2015, נדחתה עתירתן של העותרות בהחלטת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט ס' ג'ובראן. בהחלטתו, קבע השופט ג'ובראן כי אין באפשרותו להיעתר לעתירה, משום שאין בנמצא מקור המעניק סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות כפי שהתבקש בעתירה. בהחלטה הודגש, כי סמכותו של יושב-ראש ועדת הבחירות נוגעת בעיקרה לדיני התעמולה ולניהול וביצוע הבחירות. 4. רק ביום 22.1.2015, בחלוף 8 ימים ממתן החלטתו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, הוגשה העתירה לבית משפט זה. 5. דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי שבהגשתה. 6. כאמור, העתירה הוגשה רק ביום 22.1.2015, כשבוע ימים בלבד קודם למועד האחרון להגשת רשימות מועמדים לכנסת, הוא יום 29.1.2015, כפי שאף ציינו העותרות בעתירתן. אף הפניה לוועדת הבחירות המרכזית הייתה בשיהוי ניכר, שכן נוהגן של המפלגות החרדיות שלא לשלב נשים ברשימותיהן לכנסת, אינו בגדר מידע חדש, ואף המידע בדבר הקדמת הבחירות ומועדן גלוי וידוע מזה זמן רב. כיום אנו מצויים ארבעה ימים בלבד קודם למועד האחרון להגשת רשימות מועמדים לכנסת. ברי כי בתקופה כה קצרה לא ניתן לקיים בירור בעתירה זו, שהנושא שהיא מעלה אינו מן הפשוטים, בלשון המעטה. 7. הלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי בעתירות בענייני בחירות, שעריכתן מתבצעת על פי לוח זמנים צפוף וקפדני, עומד בית משפט זה בהקפדה יתרה על הגשת עתירות במועד וללא שיהוי: "כבר פסקנו כמה פעמים כי מידת השיהוי הפוסלת זכותו של עותר לקבל סעד מבית-משפט זה תלויה בנסיבות הענין, ובענין של בחירות בו נקבעו בחיקוק מועדים קצרים לכל אחד ואחד משלבי התהליך, יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם. שאם לא תאמר כן, עלול הדבר להכשיל את ציבור הבוחרים, ואולי אפילו לגרום דחיית הבחירות, וכדבר הזה לא ייתכן" (בג"ץ 258/96 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, פ"ד כג(2) 169, 170 (1969)). עוד בעניין זה ראו גם: בג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יושב-ראש ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145, 153-152 (2003); בג"ץ 232/85 רובין נ' ראש לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד לט(2) 215 (1985); בג"ץ 875/78 מגידיש נ' שר הפנים, פ"ד לג(1) 192 (1978); ע"א 512/73 מרי – המחנה הרדיקלי הישראלי נ' ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, פ"ד כז(2) 670 (1973). 8. בענייננו כאמור, הפניה לוועדת הבחירות המרכזית לקתה בשיהוי רב, וגם העתירה לבית משפט זה על החלטת יו"ר ועדת הבחירות לא הוגשה במהירות הנדרשת. בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, בהעדר כל אפשרות מעשית לבירור העתירה, המעלה נושא כבד-משקל ורגיש, בסד הזמנים שנוצר בגין השיהוי בהגשתה. 9. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ו' בשבט התשע"ה (26.1.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15005390_B01.doc הי מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il