פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 10406/09

נאזם שלח נ. מדינת ישראל

המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 10406/09 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 10406/09

נאזם שלח נ. מדינת ישראל

המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות חמורות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון, ופגיעה ברכוש ובניידת משטרה במהלך מנוסה. נגזרו עליו 40 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר על תנאי). בערעורו טען המערער כי העונש חמור מדי, כי לא הייתה פגיעה ממשית בנפש, וכי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות. בית המשפט העליון בחן את הטיעונים, את עברו הפלילי והתעבורתי המכביד של המערער, ואת התסקירים שהוגשו. נקבע כי העונש הולם את חומרת העבירות ואת המדיניות השיפוטית הנוהגת במקרים דומים, וכי אין מקום להתערב בגזר הדין. הערעור נדחה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' רובינשטיין, נ' הנדל, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נאזם שלח

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר מצוי ברף הנוהג בתיקים מסוג זה.
  • התסקיר המשלים מעיד כי אין כוונת המערער לטיפול אמיתית.
  • עובדות כתב האישום בהן הודה המערער מחייבות ענישה מחמירה.
טיעוני ההגנה
  • העונש חמור מדי בהשוואה לתיקים אחרים.
  • היה נחוץ תסקיר משלים מעמיק יותר.
  • לא הייתה פגיעה ממשית בנפש או ברכוש.
  • המערער נטל אחריות על מעשיו.
  • יש להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם עובדות כתב האישום תוקנו כראוי והאם נמחקו סעיפים רלוונטיים.
  • האם המערער אכן מעוניין בהליך טיפולי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן למבוגרים
  • תסקיר משלים של שירות המבחן
  • גיליון הרשעות קודמות (פלילי ותעבורתי)

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 005641-02-09
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי חיפה
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ת"פ 149/07 בבית המשפט לתעבורה בחיפה

תגיות נושא

  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • נהיגה בפסילה
  • חומרת העונש
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
40
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
הוראות וסעדים אופרטיביים
  • פסילת רישיון נהיגה ל-4 שנים מיום השחרור
  • פסילה על תנאי ל-12 חודשים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 10406/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10406/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: נאזם שלח נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 18.11.09 בת"פ 005641-02-09 שניתן על ידי השופטת סלע תאריך הישיבה: כ"ח באייר התש"ע (12.5.10) בשם המערער: עו"ד מוראד ביקי בשם המשיבה: עו"ד רחל זוארץ – לוי בשם שירות מבחן למבוגרים: גב' אסתר גרשון פסק-דין השופט א' רובינשטיין: רקע והליך א. ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת סלע) בת"פ 564102/09 ביום 18.11.09, והוא 34 חודשי מאסר בצירוף הפעלה במצטבר של מאסר על תנאי מת"פ 149/07 בבית המשפט לתעבורה בחיפה (29.1.09), ובסך הכל 40 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי; פסילת רשיון נהיגה ל- 4 שנים מיום השחרור; ופסילה על תנאי ל- 12 חודש. ב. כתב האישום המתוקן (כנראה בשנית) בו הודה המערער – יליד 1986 – מתאר נסיעה שלו ביום 1.2.09 בתקופת פסילה ובלא פוליסת ביטוח. משנתבקש לעצור ולא ציית החל לנסוע במהירות מסוכנת, תוך עקיפת כלי רכב, עליה על ככרות וסיכון חיי נוסעים; ובהמשך נכנס בין שני טורי רכבים תוך פגיעה בחלק מהם חצה צומת באור אדום, המשיך במנוסה כדי לחסום דרכה של ניידת משטרה, ניסה לפגוע בעובדי מע"צ שעבדו בכביש, והמשיך בדרכו לכיוון עוספיא במהירות גבוהה תוך אי ציות להוראות שוטרים, וכשחסמה אותו ניידת ושוטר ירד ממנה, האיץ הנאשם אל עבר השוטר ופגע בניידת, ואחר כך ניסה לברוח עד שנעצר. הוראות החיקוק בהן הואשם היו סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, היזק בזדון, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, חציית צומת באור אדום, עקיפה בדרך לא פנויה ונהיגה ללא תעודות ביטוח. ג. בטרם גזר את הדין עיין בית המשפט בתסקיר שירות המבחן למבוגרים מיום 25.9.09. בו נאמר כי המערער בעל רקע משפחתי קשה, שניים מאחיו נרצחו ב-2005, הסתבך בעבירות מנעוריו ועל כן לא גויס; השירות איבחן תהליך קשה ומועד להידרדרות, והוערך כי הסבירות להישנות מקרים דומים בעתיד גבוה. לפיכך נמנע השירות מהמלצה, וסבר כי ענישה הרתעתית עשויה לחדד את הגבול שבין מותר לאסור. גזר הדין קמא ד. בגזרו את הדין נדרש בית המשפט לעברו הפלילי של המערער בעבירות אלימות, רכוש ונהיגה בעת פסילה. בית המשפט ציין כי המערער נהג בזמן פסילה אף שמעולם לא היה לו רשיון נהיגה, תוך זלזול בוטה בחוק ופגיעה בכלי רכב, לרבות של המשטרה, ורק בנס לא נסתיימו הדברים בתוצאה הרת אסון; גם עונשים בעבר לא הרתיעו את המערער. בית המשפט לא קיבל את טיעון המערער שנהיגתו באה בעקבות הודעה על מצב אביו, וסבר כי אין הוא נוטל אחריות אמיתית למעשיו. סוף דבר, נגזר העונש האמור מעלה. הערעור ה. בערעור נטען בין השאר, כי תיק זה "אינו מהוה מחצית" מחומרת תיק אחר שבפני אותו בית משפט נגזרו בו 54 חודשי מאסר בפועל. עוד נטען, מה שנטען גם בית המשפט קמא – כי היה נחוץ תסקיר משלים, שכן לתקופה נורמטיבית של חיי המערער לא ניתן ביטוי בתסקיר הקודם , אשר נערך כנאמר לאחר שיחה קצרה של חצי שעה. נטען גם כי לא היתה פגיעה ממשית בנפש וברכוש, כי לא היתה התיחסות למצבו האישי והמשפחתי של המערער וכן כי ישנה בכגון דא פסיקה מקלה לא מעטה אשר ראוי ללכת בדרכה. ו. בטרם הדיון עיינו בתסקיר משלים של שירות המבחן למבוגרים – דבר ש"תיקן" את הטענה בדבר היעדר תסקיר משלים – ולפיו הומלץ למערער במאסרו להשתתף בקבוצה טיפולית לשליטה בכעסים, ותחילה סירב, אולם משהבין שהדבר מתנה חופשות, פנה בבקשה להצטרף לקבוצה. הדיון בפנינו ז. בדיון טען עו"ד ביקי למערער, כי כתב האישום המתוקן בשנית לא כלל הוראות חיקוק שבית המשפט קמא סבר שהן חלות, וכי לא נמחקו עובדות שהיה צריך למחקן. כן נטען שוב כי התסקיר נכתב על סמך שיחה קצרה, וכי המערער נטל אחריות בפני בית המשפט קמא. נטען עוד, כי היה מקום להפעיל את המאסר על תנאי בחופף, נוכח נסיבות המשפחה. נאמר גם, כי המערער פנה לא אחת באמצעות סניגורו לשילוב במסגרת טיפולית. ח. באת כוח שירות המבחן ציינה, כי ככל שהיתה הבנה מצד המערער לצורך בטיפול היא לא באה לידי ביטוי בפועל. ט. באת כוח המדינה טענה, כי עובדות כתב האישום בהן הודה המערער הן אלה שבכתב האישום המתוקן. עוד נאמר, כי עולה מן התסקיר המשלים שאין כוונת המערער לטיפול באמת. נטען גם, כי העונש שנגזר מצוי ברף הנוהג. י. עיינו ברישום הפלילי והתעבורתי של המערער: מרישומו הפלילי עולה כי עמד פעמיים לפני בתי המשפט על תריסר עבירות, ראשיתן בגיל 16 בבית המשפט לנוער בעבירות תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה ממש, תקיפה בתנאים מחמירים, איומים ועוד. לימים, כבגיר (2004), עמד בפני בית המשפט על עבירות פריצה לרכב וגניבה מרכב, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונהיגה בזמן פסילה. הוטל עליו מאסר בפועל של 12 חודש. כן נפסל לנהיגה. גם הגיליון התעבורתי של המערער אינו נקי; הוא עמד חמש פעמים לפני בית המשפט לתעבורה, בין השאר ארבע פעמים בעבירות הקשורות ברשיון נהיגה, ונדון מספר פעמים לפסילה ופסילה על תנאי. הכרעה יא. אכן בכתב האישום המתוקן - ולצערנו ככל הנראה לא נעשתה המלאכה כהלכתה עד תום: מחד גיסא נמחקו מכתב האישום המתוקן בסעיף 6 - בקטע העוסק בעובדי מע"צ - המלים "מתוך כוונה להתנגד למעצר או עיכוב כדין", בסעיף 9 נמחק כי השוטרים חשו סכנת חיים וירו באויר כאות אזהרה. בסעיף 11 נמחק כי המערער ניסה לפגוע עם רכבו בעוברי אורח וזאת בכוונה להימלט ממעצר, אך לא נמחק מעבר לכך; זאת - מאידך גיסא - אף שבהוראות החיקוק נמחקו חבלה בכוונה מחמירה, עקיפה בקו הפרדה רצוף, אי ציות להוראת שוטר ומהירות בלתי סבירה, התיאור שתיאר בית המשפט קמא, ושכלל ביסודו גם את אלה, מבוסס על עובדות כתב האישום שתוקנו רק לפי האמור מעלה. סעיף 11 גם כולל תיאורים של עובדות שנמחקו בהוראות החיקוק, כמו נהיגה במהירות מופרזת, נסיעה בקו הפרדה רציף ואי ציות להוראת שוטר, וכן נותרה הכוונה לפגוע בנוסעים בנתיב תחבורה. נתנו ליבנו לאמור. יב. לאחר העיון איננו רואים מקום להיעתר לערעור. העונש – 34 חודשי מאסר – יכול היה להיות מושת בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, גם אילו נמחקו העובדות שמחיקתם נטענת על פי מחיקת חלק מהוראות החיקוק. לא כל שכן, מקום שהן לא נמחקו, אף שהמערער היה מיוצג. על פי המדיניות הנוהגת בתיקים מסוג זה, גם בעלי עבר נקי נדונו לא אחת בסדר גודל כזה. אכן, ישנם גם חריגים, כפי שהצביע הסניגור, שהרי הענישה כוללת בכל מקרה רכיב אינדיבידואלי, אך המאפיין הוא רף של מספר שנות מאסר (ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם); ע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם); ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 7225/07 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ודוגמאות רבות נוספות). לא כל שכן כך, כאשר המדובר בבעל עבר פלילי ותעבורתי מכביד, המתעקש לשוב ולנהוג בלא רישיון ולסכן את הזולת, וגם חטא בפלילים בתחומים אחרים. אין איפוא חומרה יתרה בעונש שהוטל על המערער, ואיננו רואים איפוא מנוס מאי היעתרות לערעור. ניתן היום, ז' בסיון תש"ע (20.5.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09104060_T01.doc רח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il